קטגוריה:שמות לב כד
ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה.
וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה.
וָאֹמַ֤ר לָהֶם֙ לְמִ֣י זָהָ֔ב הִתְפָּרָ֖קוּ וַיִּתְּנוּ־לִ֑י וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ בָאֵ֔שׁ וַיֵּצֵ֖א הָעֵ֥גֶל הַזֶּֽה׃
וָאֹמַ֤ר וָ - ו' החיבור
אֹמַ֤ר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw1cs לָהֶם֙ לָ - מילת יחס
הֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp לְמִ֣י לְ - מילת יחס
מִ֣י - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: l/4310
מורפ': HR/Ti זָהָ֔ב זָהָ֔ב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2091
מורפ': HNcmsa הִתְפָּרָ֖קוּ הִתְפָּרָ֖קוּ - פועל, התפעל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 6561
מורפ': HVtv2mp וַיִּתְּנוּ וַ - ו' החיבור
יִּתְּנוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqw3mp־לִ֑י לִ֑ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ וָ - ו' החיבור
אַשְׁלִכֵ֣ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7993
מורפ': HC/Vhw1cs/Sp3mp בָאֵ֔שׁ בָ - מילת יחס, ה' הידיעה
אֵ֔שׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/784
מורפ': HRd/Ncbsa וַיֵּצֵ֖א וַ - ו' החיבור
יֵּצֵ֖א - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3318
מורפ': HC/Vqw3ms הָעֵ֥גֶל הָ - מילית, ה' הידיעה
עֵ֥גֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5695
מורפ': HTd/Ncmsa הַזֶּֽה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּֽה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וָאֹמַ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) לָהֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְמִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) זָהָ֔ב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הִתְפָּרָ֖קוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
וַיִּתְּנוּ־לִ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ מונח (משרת, דרגא 5) בָאֵ֔שׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיֵּצֵ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
הָעֵ֥גֶל מרכא (משרת, דרגא 5) הַזֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וָאֹמַר לָהֶם: 'לְמִי זָהָב רק שאלתי 'למי יש זהב?', והם מיד?', הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי. וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ, וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרִית לְהוֹן לְמַן דַּהְבָּא פָּרִיקוּ וִיהַבוּ לִי וּרְמֵיתֵיהּ בְּנוּרָא וּנְפַק עִגְלָא הָדֵין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרִית לְהוֹן לְמַאן אִית דְּהַב פְּרִיקוּ וִיהָבוּ לִי וּטְלֵיקְתֵיהּ בְּנוּרָא וְעָאַל סִטְנָא בְּגַוֵּיהּ וּנְפַק מִינֵיהּ דְּמוּת עֵיגְלָא הָדֵין: |
רש"י
"ואשלכהו באש" - ולא ידעתי שיצא העגל הזה ויצא
[כב] לא ידעתי שיצא העגל הזה. אין פירושו שהיה יוצא העגל מעצמו, דהא כתיב (פסוק ד) "ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסיכה", והרא"ם פירש כי מפני היראה הוציא שקר מפיו. ודבר זה אינו, שמפני היראה מוציא האדם שקר מה שאין יודע בו האדם, אבל הדבר שכל ישראל ידעו שאהרן עשה אותו, איך שייך בזה שיוציא שקר מפיו במלתא דעבידי לגלוי. אבל כך פירושו, "ויצא העגל הזה" שהיה בו חיים, כי אהרן אף על גב שעשה העגל סבור שלא היה דבר בו, ולא ישתחוו למת (רש"י פסוק ה), ומכשפי ערב רב עשו בכשפים בשעה שהשליך את הזהב לכור שיהיה בו חיים אחר שיהיה נעשה צורתו (רש"י פסוק ד), ולפיכך אמר "ואשליכהו ויצא העגל הזה" שיש בו חיים, ולא היה בו מתחלה חיים, רק אחר שעשה את צורתו. ומכל מקום שייך "ויצא העגל הזה" דמשמע שמן האש יצא, דודאי מן האש יצא, רק שהיה מחוסר צורה, וכאשר נעשה צורתו היה חי:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ – וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה, וְיָצָא.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" התפרקו ויתנו לי" והם התנדבו הזהב במהירות: " ואשליכהו באש" בקשתי לאחר את הדבר והשלכתי את הזהב באש בזולת תחבולות הצורפים הצריכות להתיך את הזהב:
" ויצא העגל הזה" בלתי פעולת השתדלותי ולא המתינו שאעשהו אני כדבריהם. כי אמנם באמרו ויעשהו עגל מסכה לא אמר זה על אהרן, אבל רצונו עשה אותו העושה, כענין וסמך את ידו ושחט שרצונו וסמך המקריב ושחט השוחט. וכן העיד באמרו אשר עשו את העגל, אשר עשה אהרן שהם עשו את העגל אשר עשה בו מעשה אהרן, שציירו והשליך הזהב באש:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
רק השלכתיו באש, וע"י השטן נעשו בו דבר חוץ לטבע שיצא העגל הזה מעצמו, וע"כ בנקל טעו בו שיש בו ממש, אחר שהיה המעשה על ידי שאני השלכתיו באש, ואחר שראו שהוא ענין אלהי שיצא מעצמו מן האש מבלי אומנות כלל. מזה תראה שאהרן לא רצה להצדיק את עצמו, שהחרטומים הם עשו העגל שאז תגדל אשמת ישראל איך טעו בו אחר שראו שנעשה על ידי חרטומים וכשוף, וקבל ע"ע שהוא השליך באש ועי"כ טעו בו כי סמכו על אהרן שהוא נביא וקדוש ה':
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות לב כד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.