קטגוריה:שמות לב כא
ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדֹלָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְ/ךָ֖ הָ/עָ֣ם הַ/זֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖י/ו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן מָא עֲבַד לָךְ עַמָּא הָדֵין אֲרֵי אֵיתִיתָא עֲלוֹהִי חוֹבָא רַבָּא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה לְאַהֲרן מַה עָבַד לָךְ עַמָּא הָדֵין אֲרוּם אָתֵיתָא עֲלוֹי חוֹבָא רַבָּא: |
רש"י (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה" - כמה יסורים סבלת שיסרוך עד שלא תביא עליהם חטא זה לשון רש"י ואיננו נכון בעיני כי החטא הזה מן החטאים שיהרג עליהם ולא יעבור ואולי אמר לו כן להגדיל אשמתו והנכון בעיני כי הוא כמו מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי (שמואל א כ א) יאמר מה שנאה היתה לך עם העם הזה כי סבבת להשמידם ולכלותם ומפני שהיה אהרן להם לאיש מוכיח ולמכפר (שמו"ר ג כא) והיה ראוי שיחוס וירחם עליהם אמר לו כן כלומר נהגת עמהם כאויב החפץ ברעתם לא פשעו ולא חטאו לך והנה היה ראוי משה להאשים אותו תחלה על חטאתו אשר חטא הוא ואחרי כן יאשים אותו על אשמת העם ויאמר איך חטאת החטאה הגדולה הזאת לאלהים וגם הכשלת רבים והבאת עליהם חטאה גדולה אבל משה בענותנותו נהג כבוד באחיו הגדול ולא הזכיר לו רק מכשול העם ויתכן שגם משה נכון לבו בטוח בצדקת אחיו שכוונתו לא היתה רעה אבל על אשמת העם האשים אותו כי היה ראוי להוכיחם והם נכשלו על ידו והוא השיב שהטעוהו בדבריהם
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב כא.
מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה, כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדֹלָה
משה קבע עובדה: אתה הבאת על העם חטאה גדולה. כל השאלה היא למה עשית את זה, מה עשה לך העם?
- רש"י מסביר את השאלה, האם הם עינו אותך שלא יכולת להתנגד?
- אפשרות אחרת לשאלה, למה רציתי להעניש אותם?
אהרון אפילו לא קיבל אפשרות להסביר שמה שהוא עשה לא היה נגד חוקי ה'. אהרון הבין שמה שקרה זה בגלל שהוא עשה את המסכה, והכריז על חג לה' וכך הוא גרם לעם לחטוא.
דרך אדוני
ה' לא מנע מקין להרוג את הבל, ולא הזהיר את הבל. ה' נתן לקין לחטוא. גם כאן ה' ידע מה יקרה כאשר אהרון התחיל לעשות את המסכה. אבל ה' לא שלח את משה חזרה לעם למנוע את הריקודים לפני המסכה. ה' נתן לעם לחטוא. ה' רצה שהם יראו את אופים האמיתי, "קשי עורף", ואז החוטאים יבאו על עונשם והעם ילמד לקח, ויספר לילדיו לתמיד על חטא העגל.
אם חלק מהעם רצה לעשות עגל ולהכריז עליו כאלוהים, עדיף היה לתת להם לחטוא, להזדהות, ולהענש מאשר למנוע מהם לחטוא והם ימשיכו לשאת את הרצון הזה בסתר.
למעשה משה נכשל להוציא מהעם את הנטיה לעשות להם עגל זהב כסימן לה', וכך ירובעם בן נבט עשה שני עגלי זהב: בבית אל ובדן כדי שהעם לא יעלו לירושלים ויחזרו למלך יהודה (מלכים א יב לב) ואנשי ממלכת ישראל קיבלו ברצון את הפסלים האלה.
ספר דברים
בסוף ימיו משה מסכם את תולדות חייו. בתאור מעשה העגל משה אומר: "וּבְאַהֲרֹן, הִתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ; וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא" (דברים ט כ). המשפט הזה מראה מה שמשה חשב על ה' ואהרון, ומה שמשה רצה להגיד כדי שישאר בזכרון לעם. משה השמיט שהוא פקד על אנשיו להרוג במורדים ו3000 אנשים הומתו, וגם הוא השמיט את שאלתו ותשובת אהרון. אין הוכחה שה' רצה לפגוע באהרון ולהשמידו. אפילו המשפט: "וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן" (שמות לב לה), לא מראה שה' פגע באהרון או רצה לפגוע בו. ה' פקד על אהרון למות ולא להכנס לכנען בגלל "מֵי מְרִיבָה", ככתוב: "יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה" (במדבר כ כד) אבל לא בגלל מעשה העגל.
משה רצה להרשיע את אהרון במעשה העגל, ולא רצה להנציח שהעם למעשה בקש מנהיג חדש ולא ה'. כאשר משה סיפר את סיפור העגל אהרון כבר נפטר (במדבר לג לח) ובנו התמנה לכהן, ככתוב: "שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו" (דברים י ו), וזאת כפי שה' פקד: "וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם, כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם, וְכִהֲנוּ לִי. וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (שמות מ טו). ה' העניק לאהרון וזרעו כבוד גדול מאוד להיות הכהנים של עם ישראל.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות לב כא"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.