קטגוריה:בראשית יט לו
ותהרין שתי בנות לוט מאביהן.
וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן.
וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃
וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ וַֽ - ו' החיבור
תַּהֲרֶ֛יןָ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: c/2029
מורפ': HC/Vqw3fp שְׁתֵּ֥י שְׁתֵּ֥י - תואר, מספר מונה, נקבה, זוגי, נסמך
צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcfdc בְנֽוֹת בְנֽוֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfpc־ל֖וֹט ל֖וֹט - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3876
מורפ': HNp מֵאֲבִיהֶֽן מֵ - מילת יחס
אֲבִי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הֶֽן - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: m/1
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3fp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ תביר (משנה, דרגא 3)
שְׁתֵּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) בְנֽוֹת־ל֖וֹט טפחא (מלך, דרגא 2)
מֵאֲבִיהֶֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְעַדִּיאָה תַּרְתֵּין בְּנָת לוֹט מֵאֲבוּהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִתְעַבְּרַן תַּרְתֵּין בְּנַת לוֹט מֵאֲבוּהוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
כי לוט מתחלה נתאוה לבנותיו. ועל כן אפשר יאמר "ותהרין שתי בנות לוט, מאביהן" יצא הדבר. ועל כן אחשוב שלהיות כוונת בנותיו לשמים, ולא כן הוא, סייע אל היתר הנקבות לבא בקהל ולא הזכרים. וגם חלקן במלכות בית דוד על ידי נקבות
ולא על ידי זכר:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ותהרין שתי בנות לוט. שלטו בעצמן והוציאו ערותן. אמר ר' נחמן בר חנין: כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות, סוף מאכילין אותו מבשרו. אין אנו יודעין אם לוט נתאוה לבנותיו או אם בנותיו נתאוו לו; ממה דכתיב: לתאוה יבקש נפרד, הוי לוט נתאוה לבנותיו ובנותיו לא נתאוו לו. אין לך כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט, מאי טעמא? דכתיב: "בכל תושיה יתגלע", "התגלעו" אין כתיב כאן אלא "יתגלע". אנשים נתרחקו ונשים נתקרבו, הדא הוא דכתיב: "אני ידעתי וגו' עברתו ולא כן בדיו". ר' הונא בר פפא ור' סימון, רבי הונא אמר: תחילת עיבורו של מואב לא היה לשם זנות אלא לשם שמים; בדיו לא עשו כן לשם שמים אלא לשם זנות, שנאמר: "ויחל העם לזנות אל בנות מואב". דבר אחר: תחילת עיבורו לא היה לשם שמים אלא לשם זנות; בדיו לא עשו כן לשם זנות אלא לשם שמים, שנאמר: "ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה". דבר אחר: ותהרין שתי בנות לוט מאביהן, מאביהן היה הדבר; ראה מה כתיב: "ולא ידע בשכבה, ובקומה" נקוד, למה? שהיה שיכור מאמש, אבל בלילה פג יינו והרגיש בה. מפני כך הוא מתפרסם בכל שבת, הרי הוא חייב לעצמו.
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "בראשית יט לו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.