משנה מנחות ו
מנחות פרק ו', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< · משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק שישי ("אלו מנחות") · >>
פרקי מסכת מנחות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים:
מנחת סולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת גוים, מנחת נשים, מנחת העומר, מנחת חוטא, ומנחת קנאות.
רבי שמעון אומר, מנחת חוטא של כהנים נקמצת, והקומץ קרב לעצמו, והשירוים קרבין לעצמן.
משנה ב
מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים, למזבח, ואין בהם לכהנים.
בזה יפה כח המזבח מכח הכהנים.
שתי הלחם ולחם הפנים, לכהנים, ואין בהם למזבח.
ובזה יפה כח הכהנים מכח המזבח.
משנה ג
כל המנחות הנעשות בכלי, טעונות שלש מתנות שמן: יציקה, ובלילה, ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן.
והחלות בוללן, דברי רבי.
וחכמים אומרים סולת.
החלות טעונות בלילה, והרקיקים משוחין.
כיצד מושחן, כמין כי.
ושאר השמן נאכל לכהנים.
משנה ד
כל המנחות הנעשות בכלי, טעונות פתיתה.
מנחת ישראל, כופל אחד לשנים, ושנים לארבעה, ומבדיל.
מנחת כהנים, כופל אחד לשנים, ושנים לארבעה, ואינו מבדיל.
מנחת כהן המשיח, לא היה מכפלה.
רבי שמעון אומר, מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהם פתיתה, מפני שאין בהם קמיצה.
וכל שאין בהם קמיצה, אין בהן פתיתה.
וכולן כזיתים.
משנה ה
כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה.
והשיפה והבעיטה בחטים.
רבי יוסי אומר, [ אף ] בבצק.
כל המנחות באות עשר עשר, חוץ מלחם הפנים, וחביתי כהן גדול, שהם באות שתים עשרה, דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר, כולן באות שתים עשרה, חוץ מחלות תודה, והנזירות, שהן באות עשר עשר.
משנה ו
העומר היה בא עשרון משלש סאין.
שתי הלחם, שני עשרונים משלש סאין.
לחם הפנים, עשרים וארבעה עשרונים מעשרים וארבע סאין.
משנה ז
העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה.
ושתי הלחם בשתים עשרה.
ולחם הפנים באחת עשרה.
רבי שמעון אומר, לא היה לה קצבה, אלא סולת מנופה כל צרכה היה מביא, שנאמר (ויקרא כד), ולקחת סלת ואפית אותה, [ עד ] שתהא מנופה כל צרכה.
- מִנְחַת סֹלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת,
- וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין;
- מִנְחַת גּוֹיִם, מִנְחַת נָשִׁים,
- מִנְחַת הָעֹמֶר,
- מִנְחַת חוֹטֵא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת,
- וְהַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם קְרֵבִין לְעַצְמָן:
- לַמִּזְבֵּחַ,
- וְאֵין בָּהֶם לַכֹּהֲנִים;
- בָּזֶה יָפֶה כֹּחַ הַמִּזְבֵּחַ מִכֹּחַ הַכֹּהֲנִים.
- לַמִּזְבֵּחַ,
- שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים,
- לַכֹּהֲנִים,
- וְאֵין בָּהֶם לַמִּזְבֵּחַ;
- וּבָזֶה יָפֶה כֹּחַ הַכֹּהֲנִים מִכֹּחַ הַמִּזְבֵּחַ:
- לַכֹּהֲנִים,
- טְעוּנוֹת שָׁלֹשׁ מַתְּנוֹת שֶׁמֶן:
- יְצִיקָה, וּבְלִילָה,
- וּמַתַּן שֶׁמֶן בַּכְּלִי קֹדֶם לַעֲשִׂיָּתָן.
- וְהַחַלּוֹת בּוֹלְלָן, דִּבְרֵי רַבִּי;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: סֹלֶת.
- הַחַלּוֹת טְעוּנוֹת בְּלִילָה,
- וְהָרְקִיקִים מְשׁוּחִין.
- כֵּיצַד מוֹשְׁחָן?
- כְּמִין כִי;
- וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים:
- טְעוּנוֹת פְּתִיתָה.
- מִנְחַת יִשְׂרָאֵל,
- כּוֹפֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם,
- וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה,
- וּמַבְדִּיל.
- כּוֹפֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם,
- מִנְחַת כֹּהֲנִים,
- כּוֹפֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם,
- וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה,
- וְאֵינוֹ מַבְדִּיל.
- מִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ,
- לֹא הָיָה מְכַפְּלָהּ.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ,
- אֵין בָּהֶם פְּתִיתָה,
- מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם קְמִיצָה;
- וְכֹל שֶׁאֵין בָּהֶם קְמִיצָה,
- אֵין בָּהֶן פְּתִיתָה.
- וְכֻלָּן כַּזֵּיתִים:
- שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה,
- וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה.
- וְהַשִּׁיפָה וְהַבְּעִיטָה בַּחִטִּים.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אַף בַּבָּצֵק.
- שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה,
כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר,
- חוּץ מִלֶּחֶם הַפָּנִים,
- וַחֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל,
- שֶׁהֵם בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- כֻּלָּן בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה,
- חוּץ מֵחַלּוֹת תּוֹדָה, וְהַנְּזִירוּת,
- שֶׁהֵן בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶר:
- כֻּלָּן בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה,
- שְׁתֵּי הַלֶּחֶם,
- שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים מִשָּׁלֹשׁ סְאִין.
- לֶחֶם הַפָּנִים,
- עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עֶשְׂרוֹנִים
- מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְאִין:
- עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עֶשְׂרוֹנִים
- וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה,
- וְלֶחֶם הַפָּנִים בְּאַחַת עֶשְׂרֵה.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- לֹא הָיָה לָהּ קִצְבָה,
- אֶלָּא סֹלֶת מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ הָיָה מֵבִיא,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, ה): "וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ",
- עַד שֶׁתְּהֵא מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ:
נוסח הרמב"ם
(א) אלו מנחות נקמצות, ושיריהן לכהנים -
- מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת,
- והחלות, והרקיקין,
- ומנחת גוים, ומנחת נשים, ומנחת העומר,
- ומנחת חוטא, ומנחת קנאות.
- רבי שמעון אומר:
- מנחת חוטא של כהנים - נקמצת,
- הקומץ - קרב לעצמו,
- והשיריים - קרבין לעצמן.
(ב) מנחת כהנים, ומנחת כוהן משיח, ומנחת נסכים - למזבח,
- ואין בהן - לכהנים.
- ובזה, יפה כוח המזבח - מכוח הכהנים.
- שתי הלחם, ולחם הפנים - לכהנים,
- ואין בהן - למזבח.
- ובזה, יפה כוח הכהנים - מכוח המזבח.
(ג) כל המנחות הנעשות בכלי -
- טעונות שלש מתנות -
- שמן יציקה, ושמן בלילה, ומתן שמן בכלי,
- קודם לעשיתן.
- טעונות שלש מתנות -
- החלות - בוללן,
- דברי רבי.
- וחכמים אומרין: אף הסולת.
- החלות - טעונות בלילה,
- והרקיקין - משיחה.
- כיצד?
- מושחן כמין כי - ושאר השמן נאכל לכהנים.
(ד) כל המנחות הנעשות בכלי - טעונות פתיתה.
- מנחת ישראל -
- כופל אחד לשנים, ושנים לארבעה - ומבדיל.
- מנחת כהנים -
- כופל אחד לשנים, ושנים לארבעה - ואינו מבדיל.
- מנחת כוהן המשיח - לא היה מכפלה.
- רבי שמעון אומר:
- מנחת כהנים, ומנחת כוהן משיח - אין בהן פתיתה,
- מפני שאין בהן קמיצה,
- וכל שאין בה קמיצה - אין בה פתיתה.
- רבי שמעון אומר:
- וכולן - פתיתתן כזיתים.
(ה) כל המנחות - טעונות שלש מאות שיפה, וחמש מאות בעיטה.
- השיפה, והבעיטה - בחיטים.
- רבי יוסי אומר: אף בבצק.
- כל המנחות -
- באות עשר עשר,
- חוץ מלחם הפנים, וחביתי כוהן גדול - שהן באות שתים עשרה,
- דברי רבי יהודה.
- רבי מאיר אומר:
- כולן באות שתים עשרה,
- חוץ מחלות תודה, והנזירות - שהן באות עשר, עשר.
(ו) העומר - היה בא עישרון, משלש סאין.
- שתי הלחם - שתי עשרונות, משלש סאין.
- לחם הפנים - עשרים וארבעה עשרונות, מעשרים וארבע סאין.
(ז) העומר - היה מנופה בשלש עשרה נפה,
- ושתי הלחם - בשתים עשרה,
- ולחם הפנים - באחת עשרה.
- רבי שמעון אומר: לא היה להן קצבה,
- אלא סולת מנופה כל צורכה - היה מביא,
- שנאמר: "ולקחת סולת, ואפית אותה" (ויקרא כד ה),
- עד שתהא מנופה כל צורכה.
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה מנחות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב