משנה מנחות ו דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה מנחות ו: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים:

מנחת סולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת גוים, מנחת נשים, מנחת העומר, מנחת חוטא, ומנחת קנאות.

רבי שמעון אומר, מנחת חוטא של כהנים נקמצת, והקומץ קרב לעצמו, והשירוים קרבין לעצמן.

משנה ב[עריכה]

מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים, למזבח, ואין בהם לכהנים.

בזה יפה כח המזבח מכח הכהנים.

שתי הלחם ולחם הפנים, לכהנים, ואין בהם למזבח.

ובזה יפה כח הכהנים מכח המזבח.

משנה ג[עריכה]

כל המנחות הנעשות בכלי, טעונות שלש מתנות שמן: יציקה, ובלילה, ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן.

והחלות בוללן, דברי רבי.

וחכמים אומרים סולת.

החלות טעונות בלילה, והרקיקים משוחין.

כיצד מושחן, כמין כי.

ושאר השמן נאכל לכהנים.

משנה ד[עריכה]

כל המנחות הנעשות בכלי, טעונות פתיתה.

מנחת ישראל, כופל אחד לשנים, ושנים לארבעה, ומבדיל.

מנחת כהנים, כופל אחד לשנים, ושנים לארבעה, ואינו מבדיל.

מנחת כהן המשיח, לא היה מכפלה.

רבי שמעון אומר, מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהם פתיתה, מפני שאין בהם קמיצה.

וכל שאין בהם קמיצה, אין בהן פתיתה.

וכולן כזיתים.

משנה ה[עריכה]

כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה.

והשיפה והבעיטה בחטים.

רבי יוסי אומר, [ אף ] בבצק.

כל המנחות באות עשר עשר, חוץ מלחם הפנים, וחביתי כהן גדול, שהם באות שתים עשרה, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר, כולן באות שתים עשרה, חוץ מחלות תודה, והנזירות, שהן באות עשר עשר.

משנה ו[עריכה]

העומר היה בא עשרון משלש סאין.

שתי הלחם, שני עשרונים משלש סאין.

לחם הפנים, עשרים וארבעה עשרונים מעשרים וארבע סאין.

משנה ז[עריכה]

העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה.

ושתי הלחם בשתים עשרה.

ולחם הפנים באחת עשרה.

רבי שמעון אומר, לא היה לה קצבה, אלא סולת מנופה כל צרכה היה מביא, שנאמר (ויקרא כד), ולקחת סלת ואפית אותה, [ עד ] שתהא מנופה כל צרכה.

משנה מנחות ו: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב