משנה מנחות ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ו · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים:

מנחת סולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת גוים, מנחת נשים, מנחת העומר, מנחת חוטא, ומנחת קנאות.

רבי שמעון אומר, מנחת חוטא של כהנים נקמצתא, והקומץ קרב לעצמו, והשירוים קרבין לעצמן.

נוסח הרמב"ם

אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת הסולת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקין ומנחת גוים ומנחת נשים ומנחת העומר ומנחת חוטא ומנחת קנאות רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת הקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבין לעצמן.

פירוש הרמב"ם

אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת סלת כו': אמר רחמנא בכלל המנחות תורת המנחה וגו' ואמר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו וכבר ידעת מה שנאמר בתורה וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל ואמר ר' שמעון שמנחת כהן חוטא אע"פ שהיא נשרפת כולה הואיל והיא מנחת כהן שהיא ג"כ נקמצת מפני שהיא מנחת חוטא וחכמים אומרים כל מנחה ששיריה נאכלין נקמצת ושאין שיריה נאכלין אינה נקמצת והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אלו מנחות נקמצות - מנחת סולת נקמצת עיסה, ומנחת מחבת ומרחשת וחלות ורקיקים דהיינו מאפה, פותתן לאחר אפייתן. ובמנחת סולת כתיבה קמיצה בהדיא, ובאינך כתיב אזכרה, ואזכרה היינו קומץ:

מנחת גוים או נשים - שהתנדבו אחת מאלו:

מנחת העומר - אזכרה כתיב בה:

מנחת חוטא וקנאות - כתיב בהו קמיצה:

מנחת חוטא של כהנים נקמצת - אע"ג דמנחת כהן נשרפת כולה כדכתיב (ויקרא ו) וכל מנחת כהן כליל תהיה, מכל מקום בעיא קמיצה:

והקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבין לעצמן - אבל לתנא קמא אין מנחת כהן נקמצת אלא נקטרת כמות שהיא, דסבר כל מנחה ששייריה נאכלים נקמצת ושאין שייריה נאכלים אינה נקמצת. והלכה כתנא קמא:

פירוש תוספות יום טוב

אלו מנחות נקמצות. לשון הר"ב מנחת סולת נקמצת עיסה וכן לשון רש"י וכ"כ הרמב"ם בפרק ז' מהלכות תמידין במנחת העומר ועי' מ"ש במ"ג:

מנחת נכרים. עיין מ"ש במ"ה פרק קמא דשקלים:

רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת כו'. יליף לה בברייתא מדכתיב (ויקרא ה) והיתה לכהן כמנחה להקיש מנחת חוטא של כהנים למנחת חוטא של ישראל לקמיצה אבל שיריה אין נאכלים דדרשינן לכהן כמנחה ולא לאישים כמנחה [*ופירש"י כל שיש לכהן לעשות בה יהא כמנחת חוטא של ישראל דנקמצת. ולא לאישים כמנחה. לענין המזבח]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) נקמצות כו'. יליף לה בברייתא מקרא:


פירושים נוספים