משנה מנחות ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ו · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים:

מנחת סולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת גוים, מנחת נשים, מנחת העומר, מנחת חוטא, ומנחת קנאות.

רבי שמעון אומר, מנחת חוטא של כהנים נקמצתא, והקומץ קרב לעצמו, והשירוים קרבין לעצמן.

נוסח הרמב"ם

אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת הסולת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקין ומנחת גוים ומנחת נשים ומנחת העומר ומנחת חוטא ומנחת קנאות רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת הקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבין לעצמן.

פירוש הרמב"ם

אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת סלת כו': אמר רחמנא בכלל המנחות תורת המנחה וגו' ואמר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו וכבר ידעת מה שנאמר בתורה וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל ואמר ר' שמעון שמנחת כהן חוטא אע"פ שהיא נשרפת כולה הואיל והיא מנחת כהן שהיא ג"כ נקמצת מפני שהיא מנחת חוטא וחכמים אומרים כל מנחה ששיריה נאכלין נקמצת ושאין שיריה נאכלין אינה נקמצת והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אלו מנחות נקמצות - מנחת סולת נקמצת עיסה, ומנחת מחבת ומרחשת וחלות ורקיקים דהיינו מאפה, פותתן לאחר אפייתן. ובמנחת סולת כתיבה קמיצה בהדיא, ובאינך כתיב אזכרה, ואזכרה היינו קומץ:

מנחת גוים או נשים - שהתנדבו אחת מאלו:

מנחת העומר - אזכרה כתיב בה:

מנחת חוטא וקנאות - כתיב בהו קמיצה:

מנחת חוטא של כהנים נקמצת - אע"ג דמנחת כהן נשרפת כולה כדכתיב (ויקרא ו) וכל מנחת כהן כליל תהיה, מכל מקום בעיא קמיצה:

והקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבין לעצמן - אבל לתנא קמא אין מנחת כהן נקמצת אלא נקטרת כמות שהיא, דסבר כל מנחה ששייריה נאכלים נקמצת ושאין שייריה נאכלים אינה נקמצת. והלכה כתנא קמא:

פירוש תוספות יום טוב

אלו מנחות נקמצות. לשון הר"ב מנחת סולת נקמצת עיסה וכן לשון רש"י וכ"כ הרמב"ם בפרק ז' מהלכות תמידין במנחת העומר ועי' מ"ש במ"ג:

מנחת נכרים. עיין מ"ש במ"ה פרק קמא דשקלים:

רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת כו'. יליף לה בברייתא מדכתיב (ויקרא ה) והיתה לכהן כמנחה להקיש מנחת חוטא של כהנים למנחת חוטא של ישראל לקמיצה אבל שיריה אין נאכלים דדרשינן לכהן כמנחה ולא לאישים כמנחה [*ופירש"י כל שיש לכהן לעשות בה יהא כמנחת חוטא של ישראל דנקמצת. ולא לאישים כמנחה. לענין המזבח]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) נקמצות כו'. יליף לה בברייתא מקרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אלו מנחות נקמצות וכו':    ירושלמי פרק שלישי דסוטה. וביד פי"ב דהלכות מעשה הקרבנות סימן ט':

מנחת גויים:    מתני' דקתני דמנחת גויים שיריה נאכלין לכהנים ר' יוסי הגלילי היא אבל ר' עקיבא ס"ל דגוי שנדר אפילו שלמים נעשים עולות דכתיב אשר יקריבו לה' לעולה ללמד דכל דמקרבי עולה להוי וה"ה דמנחתן כליל דגוי לבו לשמים דאינו יודע בטיב קרבן הלכך כליל הן לגבוה:

מנחת חוטא:    כתב הרי"א ז"ל ס"א לא גרשינן מנחת חוטא במילתיה דת"ק:

ר"ש אומר:    שם בירושלמי. דע כי הפירוש שנדפס בתלמוד מתחלת פרק זה עד תחלת פ' ר' ישמעאל אינו מפי' רש"י ז"ל ופי' רש"י ז"ל נמצא בכתיבת יד [אמרו המדפיסים פי' רש"י שבב"י העתיק רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל בשיטה מקובצת לסדר קדשים ובש"ס החדש שלנו הדפסנוהו בשם רש"י כתב יד]67 וממנו העתיק ר"ע ז"ל. גמרא אמר רב פפא כל היכא דתנן סדר מנחות במתני' עשר תנן לאפוקי מדר"ש דמטפי חדא מנחה דמכשר מנחת מאפה בתלתא גוני דאם רצה להביא חלות מביא ואם רצה להביא רקיקין מביא ואם רצה להביא מחצה חלות ומחצה רקיקין מביא דלדידיה הוי אחד עשר מנחות. ושיריהן לכהנים. דכתיב בה והנותרת ממנה יאכלו דכתיב בה כתיבא ודלא כתיבא נפקא לן מההוא קרא דכתיב בצו את אהרן זאת תורת המנחה דכולל כל המנחות ומנחת שעורים כגון מנחת העומר וקנאות מדנקמצת ודאי שיריה לכהנים. דאי לא אמאי קמצי לה. ולר"ש דאמר במתני' דאיכא מנחה דמיקמצא ולא מיתאכלא כגון מנחת חוטא של כהנים בעינן בגמ' מנחת שעורים מנלן דשייריה לכהנים ומסיק רבא מדתני לוי דכתיב בפרשת קרח לכל מנחתם לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות דסד"א ואכלו אותם אשר כופר בהן אמר רחמנא והאי להתיר קאתי ואידך לברר עון קאתי ולא לכפרה ואימא דלא יהו שיריה נאכלין קמ"ל. וטעמא דר"ש דמנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ וכו' בברייתא בגמ' יליף טעמא דידיה ודרבנן מקרא ותניא אידך רש"א מנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ קרב בפני עצמו והשירין קריבין בפני עצמן ר"א בר"ש אומר הקומץ קרב לעצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן שלמטה לאיבוד במקום שמשליך שם מוראה ונוצה ותרומת הדשן ויליף טעמיה מקרא דגזרת הכתוב היא דקרב לאיבוד כדכתיב כל מנחה וכו'. אבל שאר מנחות של כהנים מודה ר"ש שאין בהן קמיצה כדקתני איהו גופיה בהדיא במתני' בפירקין דלעיל סימן ה' וגם בפרקין דבסמוך סימן ד':


פירושים נוספים