משנה מנחות ה ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ה · משנה ט | >>
[ האומר ] הרי עלי בתנור, לא יביא מאפה כופח ומאפה רעפים ומאפה יורות הערביים.
רבי יהודה אומר, אם רצה, יביא מאפה כופח.
הרי עלי מנחת מאפה, לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין.
רבי שמעון מתירכ, מפני שהוא קרבן אחד.
משנה מנוקדת
הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי בַּתַּנּוּר,
- לֹא יָבִיא מַאֲפֵה כֻּפָּח,
- וּמַאֲפֵה רְעָפִים,
- וּמַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם רָצָה, יָבִיא מַאֲפֵה כֻּפָּח.
- הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה,
- לֹא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרְבָּן אֶחָד:
נוסח הרמב"ם
הרי עלי בתנור -
- לא יביא מאפה כופח, ומאפה רעפים, ומאפה יורת הערביים.
- רבי יהודה אומר: אם רצה יביא מאפה כופח - יביא.
- הרי עלי מנחת מאפה - לא יביא מחצה חלות, ומחצה רקיקין.
- רבי שמעון - מתיר, מפני שהוא קרבן אחד.
פירוש הרמב"ם
כופח - מקום שפיתת קדרה אחת. שמסירים האש מאותו המוקד, ונותנין שם העיסה, והיא נאפת.
ומעשה תנור - הוא שמחממין אבן קשה ושברי חרס עד שיתלבנו, ומשליכים עליהן העיסה, וכופין עליה כלי ונאפית בו.
רעפים - "טיבולט" בלע"ז.
ויורות הערביים - גומא בארץ, טוחה בטיט כמו קדרה, ומסיקין האש בתוכה עד שתלבן, ומשליכין בה העיסה.
ואלו העניינים ידועים אצלנו בכפרים ובשדות.
ואמר רחמנא בקרבן מאפה תנור "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור, סולת חלות מצות"(ויקרא ב, ד) וגו'. ורבי יהודה אומר אלו השני מינים שתי קרבנות, מביא זה או זה. ורבי שמעון נותן אותן קרבן אחד, ואמר שמביא שיעור קרבנו משני המינים אם ירצה.
והלכה כרבי יהודה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כופח - מקום שפיתת קדירה אחת. ופעמים שמסיקים אותו ואופין בו עיסה:
רעפים - טוול"ש בלע"ז. עשויין מחרס ומסיקין אותן בכבשן:
ויורות הערביין - כמין גומא העשויה בקרקע וטוחה בטיט ומסיקין אש בתוכה עד שתתלבן ואופים בה עיסה:
אם רצה יביא מעשה כופח - דכופח מין תנור הוא. ואין הלכה כר' יהודה:
מנחת מאפה - כתיבי בה חלות ורקיקים:
לא יביא מחצה חלות - דכל מנחות באות עשר עשר, וזה לא יביא חמש חלות וחמש רקיקין, אלא או הכל חלות או הכל רקיקין:
מפני שהוא קרבן אחד - ששניהם כתובים במנחה אחת, הלכך יכול להביא מחצה ממין זה ומחצה ממין זה. ואין הלכה כר"ש:
פירוש תוספות יום טוב
לא יביא מחצה כו'. דת"ר קרבן מנחה קרבן אחד אמרתי לך ולא ב' וג' א"ל ר"ש וכי נאמר קרבן קרבן ב' פעמים כו'. ור"י כיון דכתיב בשמן בשמן [הפסיק הענין שאין באין כאחת] כמאן דכתיב קרבן קרבן דמי. ור"ש אי לא כתב בשמן בשמן הו"א דוקא מחצה חלות ומחצה רקיקין אבל חלות לחודייהו ורקיקין לחודייהו אימא לא קמ"ל. ונ"ל דלר"ש איצטריך קרבן לומר דרשאי להביא מחצה כו' ועיין בפרק י"ג משנה ג' ]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כ) (על המשנה) ר"שן מתיר. בגמרא דפליגי בדרשי דקראי:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
לא יביא מאפה כופח: גירסת הערוך כופה בה"א בכל מקום שהוא מוזכר:
רעפים: לבנים הרגמ"ה ז"ל:
אם רצה יביא מאפה כופח: דכופח מין תנור הוא עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט וכן בברייתא ר' יהודה אומר תנור תנור שני פעמים חד בפרשה ויקרא וחד בפ' צו להכשיר מאפה כופח ורש"א תנור תנור שני פעמים אחד שתהא אפייתם בתנור ואחד שיהא הקדשן לשם תנור שכשיקדישנה לסלת יאמר ע"מ לאפותה בתטר אני מקדישה אבל תנור ס"ל דאין מקדש שום קרבן. ובס"פ ר' ישמעאל איתה דרבי ס"ל דתטר מקדש את שתי הלחם באפייה ואפייתם דוחה את השבת דאי אפי לה מע"ש כיון דתנור מקדש איפסיל להו בלינה ע"כ:
לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין: בגמרא בברייתא א"ר יהודה מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקים ת"ל קרבן מנחה קרבן אחד אמרתי לך ולא שנים ושלשה קרבנות א"ל ר"ש וכי נאמר קרבן קרבן שני פעמים והלא לא נאמר אלא קרבן אחד ואעפ"כ כתוב בו שני מינים אלמא שניהם נקראים קרבן אחד ר' יוסי בר' יהודה אומר מנין לאומר וכו' שלא יביא וכו' ת"ל וכו' דכאבוה ס"ל ובגמ' מפרש דאיכא בין ר' יוסי בר' יהודה לאבוה דיעבד דלר' יהודה דיעבד שפיר דמי ולר' יוסי בריה דיעבד נמי לא ומחצה חלות דקאמר לר"ש לא דוקא דלדידיה ה"ה תשעה חלות וחד רקיק וכו' כמו שכתבתי לקמן בפ' בתרא. ועיין בת"כ פרשת צו ר"פ עשירי וביד שם רפי"ז:
תפארת ישראל
יכין
לא יביא מאפה כופח: ר"ל שלא יביא ממנחה שאפוה בתנור שאין בו רק מקום שפיתת קדירה א' בנקב שיש בהתנור למעלה [ועי' מ"ש שבת רפ"ג]:
ומאפה רעפים: שאפוה ע"ג רעפים שהסיקום:
ומאפה יורות הערבים: הוא גומא שבקרקע שטחין אותה בטיט סביב ומסיקין אותה ואופין בה כמפורש במסכת כלים [פ"ה מ"ט]. [ואע"ג דכל המנחות לישתן ועריכתן בפנים [כמנחות דצ"ו א'] ובפנים אינן מצויין כל הנך. י"ל דמיירי שהוציאן אחר לישתן ואפאן בחוץ. דרק לכתחלה אסור להוציאן. אבל לא נפסלו בזה [כתוס' מנחות דצ"ה ב' ד"ה לישתו]. א"נ רק לכתחלה צריך לישה בפנים]:
לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין: דכל המנחות נעשות מעשרון. ועושין ממנו י' לחמין. להכי קאמר הכא. שלא יביא קצת מהעשר עשויות חלות. וקצת רקיקין. רק או כולן כך או כך. ומחצה דקאמר. לאו דוקא רק ר"ל קצת [כמנחות דק"ה א' ורש"י שם ד"ה כיון]:
מפני שהוא קרבן אחד: ששניהן כתובים בתורה במנחה אחת:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת