לדלג לתוכן

משנה מנחות ה ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ה · משנה ח | >>

האומר הרי עלי במחבת, לא יביא במרחשת.

במרחשת, לא יביא במחבת.

ומה בין מחבת למרחשת, אלא שהמרחשת יש לה כיסוייט, והמחבת אין לה כיסוי, דברי רבי יוסי הגלילי.

רבי חנניה בן גמליאל אומר, מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים, ומחבת צפה ומעשיה קשים.

הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי בַּמַּחֲבַת,

לֹא יָבִיא בַּמַּרְחֶשֶׁת;
בַּמַּרְחֶשֶׁת,
לֹא יָבִיא בַּמַּחֲבַת.
וּמַה בֵּין מַחֲבַת לַמַּרְחֶשֶׁת?
אֶלָּא שֶׁהַמַּרְחֶשֶׁת יֶשׁ לָהּ כִּסּוּי,
וְהַמַּחֲבַת אֵין לָהּ כִּסּוּי,
דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה, וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁים;
וּמַחֲבַת צָפָה, וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים:

האומר: הרי עלי

במחבת - לא יביא במרחשת.
במרחשת - לא יביא במחבת.
מה בין מחבת למרחשת? אלא -
שהמרחשת - יש לה כסוי,
ולמחבת - אין לה כסוי,
דברי רבי יוסי הגלילי.
רבי חנניה בן גמליאל אומר:
מרחשת - עמוקה, ומעשיה רוחשין,
ומחבת - צפה, ומעשיה קשין.

מרחשת - כלי עמוק שיש לו שפה סביב, והעיסה שמבשלים בה רך וניגר מאד. הוא עניין מה שאמר ומעשיה רכין.

ומחבת - כלי שאין לו שפה, ולפיכך תהיה העיסה קשה כדי שלא תיגר. וזה עניין שאמר מעשיה קשים.

וזהו הדעת אמיתי על פי התלמוד, שהן כלי כמו שסיפרנו צורתם:


מרחשת עמוקה - דכתיב (ויקרא ז) וכל נעשה במרחשת, בתוכה משמע, אלמא יש לה תוך:

ומעשיה רוחשין - שהשמן נע ונד בתוכה. לשון הרומש על הארץ דמתרגמינן דרחיש. ויש שגורסין ומעשיה רכין, כלומר שלישתה רכה:

ומחבת צפה - דכתיב (שם) על מחבת, משמע עליה ולא בתוכה, אלמא אין לה תוך:

צפה - שאינה עמוקה אלא שוליה צפין אצל אוגניה. כמו צף על פני המים:

ומעשיה קשים - שהעיסה שמטגנים בה לישתה קשה כדי שלא תשפך לחוץ, שהרי הכלי אין לו שפה:

אלא. בגמרא לא גרסינן אלא וגרס מרחשת יש לה כו' ומיהו נמצא עוד במשנה דספ"ק דב"ק דגרס מה בין כו' אלא כו' וע"ש וכן במשנה ב' פ"ג דערכין:

שהמרחשת יש לה כיסוי והמחבת אין לה כיסוי. גמרא גמירי לה. גמרא:

(יט) (על המשנה) יש לה כו' גמרא גמירא לה. גמרא:

ומה בין מחבת למרחשת:    מלת אלא קשה קצת לע"ד ובגמרא ליתה וגם בתלמוד המוגה שבידי לא הגיהה הרב בצלאל ז"ל:

מרחשת עמוקה וכו':    ב"ש מספקא להו בברייתא אי מרחשת ומחבת על שם כלי או ע"ש מעשיהן ובה"א כלי היה במקדש כמין כלבוס עמוק והדופן בתוכו באמצעותו כלפי פנים כזה ומצוייר בתוכו גומות גומות וכשהבצק מונח בתוכו נכנס הבצק בגומות ודומה כמין תפוחים וכמין אלונים ועוד מדהכא כתיב במרחשת והכא כתיב על מחבת ש"מ על שם כליין נקראו שזו צפה וזו עמוקה. וביד פי"ג דהלכות מעשה הקרבנות סי' ז':

יכין

האומר הרי עלי במחבת:    שאמר הרי עלי להביא מנחת מחבת:

במרחשת לא יביא במחבת:    רבותא קמ"ל. אף דשניהן נעשין בכלי. אפ"ה לא ישנה. וכ"ש שלא ישנה לא' משאר מיני מנחה:

והמחבת אין לה כיסוי:    דדרש מחבת לשון חבוי וחפוי ומכוסה כלומר נטול כסוין כמו לדשן המזבח:

רבי חנניה בן גמליאל אומר מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים:    שמתוך שהכלי עמוק נותנין בו שמן הרבה. ועי"ז השמן רוחש ומתנענע בהכלי כשירתיח. וגם העוגה בעצמה מתנענעת אז עי"ז:

ומחבת צפה:    כמין טס רדוד בלי שפה:

ומעשיה קשים:    שאם יהיה הבצק רך יצוף לחוץ. מדאין שפה להכלי:

בועז

פירושים נוספים