לדלג לתוכן

משנה מנחות ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) כל המנחות באות מצה,

חוץ מחמץ שבתודה, ושתי הלחם - שהן באות חמץ.
רבי מאיר אומר:
שאור בודה להן מתוכן - ומחמצן.
רבי יהודה אומר:
אף היא אינה באה מן המובחר,
אלא מביא שאור, ונותן לתוך המידה - וממלא את המידה.
אמרו לו:
אף היא היתה חסרה, או יתרה.

(ב) כל המנחות נילושות בפושרין - ומשמרן שלא יחמיצו.

ואם החמיצו שיריה - עובר בלא תעשה,
שנאמר: "כל המנחה אשר תקריבו לה', לא תיעשה חמץ" (ויקרא ב יא).
וחייבין - על לישתה, ועל עריכתה, ועל אפייתה.

(ג) יש טעונות -

שמן ולבונה,
שמן, ולא לבונה,
לבונה, ולא שמן,
לא שמן, ולא לבונה.
אלו טעונות שמן ולבונה -
מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת,
והחלות, והרקיקים,
מנחת כהנים, מנחת כוהן משיח,
מנחת גוים, מנחת נשים, מנחת העומר.
מנחת נסכים - טעונה שמן, ואין טעונה לבונה.
מנחת לחם הפנים - טעונה לבונה, ואינה טעונה שמן.
שתי הלחם, ומנחת חוטא, ומנחת קנאות - לא שמן, ולא לבונה.


(ד) וחייב -

על השמן בפני עצמו,
ועל הלבונה בפני עצמה.
נתן עליה -
שמן - פסלה.
לבונה - ילקטנה.
נתן שמן על שיריה - אינו עובר בלא תעשה.
נתן כלי על גבי כלי - לא פסלה.


(ה) יש טעונות -

הגשה, ואינן טעונות תנופה,
תנופה, ולא הגשה,
הגשה ותנופה,
לא תנופה, ולא הגשה.
אלו טעונות הגשה, ואינן טעונות תנופה -
מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת,
והחלות, והרקיקין,
מנחת כהנים, מנחת כוהן משיח,
מנחת גוים, מנחת נשים, מנחת חוטא.
רבי שמעון אומר:
מנחת כהנים, ומנחת כוהן משיח - אין בהן הגשה,
מפני שאין בהן קמיצה,
וכל שאין בהן קמיצה - אין בהן הגשה.


(ו) אלו טעונות תנופה, ואינן טעונות הגשה -

לוג שמן של מצורע, ואשמו,
והבכורים - כדברי רבי אליעזר בן יעקב,
ואימורי שלמי יחיד, וחזה ושוק שלהן,
אחד אנשים, ואחד נשים -
בישראל - אבל לא באחרים,
ושתי הלחם, ושני כבשי עצרת.
כיצד הוא עושה? -
נותן שתי הלחם - על שני כבשים,
מניח שתי ידיו מלמטן - מוליך ומביא, מעלה ומוריד,
שנאמר: "אשר הונף ואשר הורם" (שמות כט כז).
ותנופה - היתה במזרח,
והגשה - במערב.
ותנופות - קודמות להגשות.
מנחת העומר, ומנחת קנאות - טעונות תנופה והגשה.
לחם הפנים, ומנחת נסכים - לא תנופה, ולא הגשה.


(ז) רבי שמעון אומר:

שלשה מינים - טעונים שלש מצוות,
שתים בכל אחד - ושלישית אין בהן,
ואלו הן - זבחי שלמי יחיד, וזבחי שלמי ציבור, ואשם מצורע.
זבחי שלמי יחיד - טעונים סמיכה חיים, ותנופה שחוטים, ואין בהן תנופה חיים.
זבחי שלמי ציבור - טעונין תנופה חיים ושחוטים, ואין בהן סמיכה.
אשם מצורע - טעון סמיכה ותנופה חי, ואין בו תנופה שחוט.


(ח) האומר: הרי עלי

במחבת - לא יביא במרחשת.
במרחשת - לא יביא במחבת.
מה בין מחבת למרחשת? אלא -
שהמרחשת - יש לה כסוי,
ולמחבת - אין לה כסוי,
דברי רבי יוסי הגלילי.
רבי חנניה בן גמליאל אומר:
מרחשת - עמוקה, ומעשיה רוחשין,
ומחבת - צפה, ומעשיה קשין.


(ט) הרי עלי בתנור -

לא יביא מאפה כופח, ומאפה רעפים, ומאפה יורת הערביים.
רבי יהודה אומר: אם רצה יביא מאפה כופח - יביא.
הרי עלי מנחת מאפה - לא יביא מחצה חלות, ומחצה רקיקין.
רבי שמעון - מתיר, מפני שהוא קרבן אחד.


הדף הראשי של משנה מנחות ה