משנה מנחות ו רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת הסולת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקין ומנחת גוים ומנחת נשים ומנחת העומר ומנחת חוטא ומנחת קנאות רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת הקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבין לעצמן.

(ב) מנחת כהנים ומנחת כוהן משיח ומנחת נסכים למזבח ואין בהן לכהנים ובזה יפה כוח המזבח מכוח הכהנים שתי הלחם ולחם הפנים לכהנים ואין בהן למזבח ובזה יפה כוח הכהנים מכוח המזבח.

(ג) כל המנחות הנעשות בכלי טעונות שלש מתנות שמן יציקה ושמן בלילה ומתן שמן בכלי קודם לעשיתן החלות בוללן דברי רבי וחכמים אומרין אף הסולת החלות טעונות בלילה והרקיקין משיחה כיצד מושחן כמין כי ושאר השמן נאכל לכהנים.

(ד) כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה מנחת ישראל כופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל מנחת כהנים כופל אחד לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל מנחת כוהן המשיח לא היה מכפלה רבי שמעון אומר מנחת כהנים ומנחת כוהן משיח אין בהן פתיתה מפני שאין בהן קמיצה וכל שאין בה קמיצה אין בה פתיתה וכלן פתיתתן כזיתים.

(ה) כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה השיפה והבעיטה בחיטים רבי יוסי אומר אף בבצק כל המנחות באות עשר עשר חוץ מלחם הפנים וחביתי כוהן גדול שהן באות שתים עשרה דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר כלן באות שתים עשרה חוץ מחלות תודה והנזירות שהן באות עשר עשר.

(ו) העומר היה בא עישרון משלש סאין שתי הלחם שתי עשרונות משלש סאין לחם הפנים עשרים וארבעה עשרונות מעשרים וארבע סאין.

(ז) העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה ושתי הלחם בשתים עשרה ולחם הפנים באחת עשרה רבי שמעון אומר לא היה להן קצבה אלא סולת מנופה כל צורכה היה מביא שנאמר ולקחת סולת ואפית אותה (ויקרא כד ה) עד שתהא מנופה כל צורכה.

הדף הראשי של משנה מנחות ו