משנה מנחות ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ו · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל המנחות הנעשות בכלי, טעונות שלש מתנות שמן: יציקה, ובלילה, ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן.

והחלות בוללן, דברי רבי.

וחכמים אומרים סולת.

החלות יב טעונות בלילה, והרקיקים משוחין.

כיצד מושחן, כמין כייג.

ושאר השמן נאכל לכהנים.

נוסח הרמב"ם

כל המנחות הנעשות בכלי טעונות שלש מתנות שמן יציקה ושמן בלילה ומתן שמן בכלי קודם לעשיתן החלות בוללן דברי רבי וחכמים אומרין אף הסולת החלות טעונות בלילה והרקיקין משיחה כיצד מושחן כמין כי ושאר השמן נאכל לכהנים.

פירוש הרמב"ם

כל המנחות הנעשות בכלי טעונות שלש מתנות כו': הנעשות בכלי ר"ל במחבת ובמרחשת אבל מאפה תנור שהן חלות או רקיקים כמו שבארנו אין צריך ליתן עליה שמן ג' פעמים ונאמר במקצת המנחות סלת בשמן תעשה וזה ראיה על שנותנין השמן בכלי ואין מבשלין בו המנחה ומה שנא' במקצתה בלולה בשמן ראיה שהן צריכות לבלול בשמן ויצק עליה שמן ראיה על רבוי השמן עליה ביציקה לפיכך נתחייבנו בכל הנעשות בכלי באלו הג' דברים. ויהיה סדר עשייתה שנותנים השמן בכלי מכלי שרת ואין חייב שיהיה הכלי שנותנין בו שמן הוא הכלי שמבשלין בו הכרח ואח"כ נותנים הסלת על אותו השמן ואח"כ יוצקין שמן פעם שנית ובוללים הסלת בו וזו היא הבלילה ואחר כן לשין אותה ואופים אותה ופותתים אותה בכלי מכלי המקדש ויוצקים עליה שמן פעם שלישית וזו היא היציקה וקימץ ומקטיר כמו שזכרנו ואוכלים הנותר כמו שאמרנו: ואם היתה מנחת מאפה תנור והיתה חלות בוללן החלות עצמן בשמן אחר אפייתן וזו היא דעת ר' וחכמים אומרים שהוא בולל הסלת שלשין אותו ועושים ממנו החלות שנא' חלות מצות בלולות בשמן וגו' ואם היו רקיקין מושח כל רקיק מהן במשיחת שמן כמין כף יונית שהיא כן והנותר מן הלוג לפי שלוג שמן חייב לכל עשרון מן המנחות כמו שבארנו למעלה אוכלין הכהנים כמו שירי המנחה ומנחת הסלת היא ג"כ טעונה שלשה מתנות ולא אמר כל המנחות הנעשות בכלי אלא למעוטי מנחת מאפה תנור כמו שבארנו והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הנעשות בכלי - כגון מנחת מרחשת ומחבת שהן נעשות בכלי:

טעונות שלש מתנות שמן - למעוטי מנחת מאפה תנור ז שאינה טעונה יציקה ח:

ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן - תחלה נותן שמן בכלי שרת ונותן סולת עליו, דכתיב במנחת מרחשת (ויקרא ב) סולת בשמן תעשה, כלומר תנתן, אלמא דטעונה מתן שמן קודם לעשייתה, ובמנחת מחבת כתיב בלילה ויציקה ולא כתיב בה מתן שמן בכלי תחלה, ובמרחשת כתיב מתן שמן ולא כתיב בה יציקה ובלילה, וגמרינן הך מהך, נאמר קרבנך במרחשת ונאמר קרבנך במחבת, וכיצד הוא עושה נותן שמן תחלה בכלי שרת ונותן עליו את הסולת, [וחוזר] ונותן עליה שמן ובוללן ט, הרי מתן שמן בכלי ובלילה, ולשה במים ואופה בתנור ופותתה ויוצק עליה שמן אחר פתיתה י, וזו היא יציקה, הרי שלשתן, וקומץ ומקטיר את הקומץ והשאר נאכל לכהנים:

והחלות בוללן דברי רבי - השתא מיירי במנחת מאפה תנור שהיא באה חלות או רקיקים יא, וכתיב בה (שם) סולת חלות מצות בלולות בשמן. רבי סבר חלות בלולות כתיב, שבוללן כשהן חלות. ורבנן סברי סולת בלולה כתיב מלמד שנבללת כשהיא סולת. והלכה כחכמים:

חלות טעונות בלילה והרקיקים משוחים - דכתיב חלות בלולות, ולא רקיקים בלולים. רקיקים משוחים, ולא חלות משוחות:

כיצד מושחן כמין כי - יונית, שהיא כמין ט' יד שלנו, כהפרשת גודל [של שמאל] מן האצבע [כזה C]:

פירוש תוספות יום טוב

כל המנחות הנעשות בכלי כו'. כתב הר"ב למעוטי מנחת מאפה תנור. פירש"י שאין כל מעשיה בכלי שהרי נאפת בתנור ע"כ. וכתבו התוספות דקסבר אין התנור מקדש. ע"כ. ומ"ש הר"ב שאינה טעונה יציקה. יליף לה בברייתא דגבי יציקה כתיבי תרי מיעוטי עליה והיא. ואין דבר שצריך שני מיעוטים אלא מנחת מאפה שיש בה שני מינים ולהכי לא ממעטינן מנחת כהנים אע"ג דמאפה תנור כתיבא גבייהו בפרשה ומנחת כהנים אינה כתובה בפרשה. וכתבו התוספות דלא דמי למיעוטי דהגשה במ"ה פ"ה דהתם איכא תלתא מיעוטי ולא שייך לאוקמי כולהו במנחת מאפה. ע"כ. ומשמע דמנחת העומר נמי נתרבה ליציקה והכי תנן במ"ד פ"י ולא הבינותי דברי רבינו בגור אריה פרשת ויקרא שהקשה אמאי לא ממעטינן שתי הלחם ולחם הפנים מיציקה כמו שממעטינן מפתיתה במשנה דלקמן ומאי קושיא כיון דהם אינן טעונים שמן כלל כדתנן במ"ג פ' דלעיל:

יציקה ובלילה כו'. פירש הר"ב נותן שמן תחלה וכו' ונותן עליו את הסולת ונותן עליה שמן ובוללם. וז"ל רש"י וחוזר ונותן שמן דבלולה בשמן [כתיב] ע"כ. ומ"ש הר"ב ולשה כו' ופותתה ויוצק כו' ל' רש"י ואע"ג דבמתניתין תני יציקה [ברישא] אפ"ה אינה אלא באחרונה והכי משמע מתניתין בשעה שעושה יציקה צריך שתהא הבלילה נעשה כבר. וקודם בלילה תהא מתן שמן שבכלי קודם לעשייתה ע"כ. ובג"א כתב דלפי שמתן שמן בכלי ולא בגוף המנחה לכך שנאה באחרונה ע"כ אבל לקמן פ"י מ"ד תנן מתן שמן בתחלה ואפ"ה תני בלילה בסוף ע"ש מ"ש בשם התו':

החלות בוללן דברי רבי. כתב הר"ב השתא איירי במנחת מאפה תנור וכו' וכ"כ הרמב"ם ומשום רקיקים הוא שפירשו כן דליתנהו בשאר המנחות אבל ה"ה בכל חלות דמנחות דשייכא פלוגתא דר' ורבנן. וז"ל רש"י חלות של מנחת מאפה ושל מחבת ומרחשת בוללן בשמן לאחר שנעשו חלות לאחר אפייה. וכתב עוד מנחת הסולת לא היה בה חלות דבעודה סולת נקמצת ע"כ [*וע' במ"ה בס"ד]:

החלות טעונות בלילה. החלות שבמנחת מאפה טעונות בלילה לרבנן סלת ולרבי חלות. רש"י:

כמין כי. לשון הר"ב יונית. לשון רש"י שבלשונינו קורין לכף שלהן כי ע"כ. ומ"ש הר"ב כמין ט' שלנו [*והתוספות כתבו כמין כי צייר בקונטרס כמין ט' ובפירש חומש פירש גימ"ל וי"מ כמין נו"ן או כמין כ' ובערוך פירש דתניא בכריתות [דף ה'] המלכים מושחין כמין נזר והכהנים כמין כ"י יוונית פירש יצק שמן [על ראש אהרן] ויורד אילך ואילך כמין ב' מרגליות וזה צורתו ע"כ. ואני ראיתי שתי האלפא ביתא של יונית המרובע ושם אין גם אחד כמין ט' אך בקטנה האות העשרים כזה ט']. ועיין עוד מזה במשנה ז' פ"ך דכלים *):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) שאין כל מעשיה בכלי, שהרי נאפית בתנור. רש"י. וכתבו התוספ' דקסבר אין התנור מקדש:

(ח) (על הברטנורא) יליף לה בברייתא. דגבי יציקה כתיבא תרי מעוטי, עליה והיא, ואין דבר שצריך שני מיעוטים אלא מנחת מאפה שיש בה ב' מינים כו'. ומשמע דמנחת עומר נמי נתרבה ליציקה. ועתוי"ט:

(ט) (על הברטנורא) וז"ל רש"י, וחוזר ונותן שמן דבלולה בשמן כתיב:

(י) (על הברטנורא) ואע"ג דבמתניתין תני יציקה ברישא, אפ"ה אינה אלא באחרונה. והכי משמע מתניתין, בשעה שעושה יציקה צריך שתהיה הבלילה נעשה כבר, וקודם בלילה תהא נותן שמן בכלי קודם לעשייתה. רש"י. ורבינו גור אריה כתב דלפי שנותן שמן בכלי ולא בגוף המנחה לכך שנאה באחרונה:

(יא) (על הברטנורא) הר"מ. ומשום רקיקים הוא שפירשו כן, דליתנהו בשאר המנחות. אבל ה"ה בכל חלות דמנחות, דשייכא פלוגתא דרבי ורבנן. ולשון רש"י, חלות של מנחת מאפה ושל מחבת ומרחשת בוללן בשמן לאחר שנעשו חלות לאחר אפיה. וכתב עוד, מנחת הסולת לא היה בה חלות דבעודה סולת נקמצת:

(יב) (על המשנה) החלות כו'. שמנחת מאפה טעונות בלילה לרבנן סלת ולרבי חלות. רש"י:

(יג) (על המשנה) כי. לשון רש"י, שבלשונינו קורין לכ"ף שלהן כי:

(יד) (על הברטנורא) רש"י. ובפירוש חומש צייר גימ"ל. וי"מ כמין נו"ן או כמין כ"ף. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שלש מַתְנֵי:    כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל ונקד בשם רוב הספרים:

טעונות שלש מתנות שמן יציקה ובלילה ומתן שמן:    שבתחלה היה נותן השמן בכלי קודם נתינת הסלת ואח"כ נותן עליו את הסלת וחוזר ונותן שמן דבלולה בשמן כתיב. וחוזר ונותן עליה שמן לקיים מצות יציקה לאפוקי מנחת מאפה שאין כל מעשיה בכלי שהרי נאפית בתנור שאין טעונה יציקה אבל אידך שתי מתנות צריכה. ואע"ג דבמתני' תני יציקה בראשונה אפ"ה אינה אלא באחרונה והכי משמע מתני' בשעה שיוצק צריך שתהא הבלילה נעשית כבר וקודם בלילה תהא מתן שמן שבכלי קודם לעשייתם כך פי' המפרש ז"ל. וכתבו תוס' ז"ל למעוטי מנחת מאפה דלא מיקרי נעשית בכלי דקסבר אין תנור מקדש ע"כ. וכתב רש"י ז"ל ושתי הלחם ולחם הפנים לא צריך קרא למעוטינהו מיציקה אע"ג שאין נעשין בכלי אלא נאפות בתנור שאפי' שמן אינם טעונות כדתנן לעיל בפ' כל המנחות באות מצה ע"כ: בפי' רעז"ל נאמר קרבנך במחבת ונאמר קרבנך במרחשת וכו'. אמר המלקט העלו תוס' ז"ל דגבי שלש מתנות שמן כל המנחות למדות זו מזו בלא שום ג"ש מסברא בעלמא דכיון דטעונות מתנות שמן נלמד סתום מן המפורש כעין גלוי מילתא בעלמא. והא דצריך הכא קרבנך לג"ש היינו משום דכיון דבמחבת כתיב יציקה באחרונה ובמרחשת כתיבא מתן שמן בכלי בתחלה ה"א שזו דינה בכך וזו דינה בכך אבל אחר שמלמדנו בג"ש ליתן האמור של זה בזה הה"נ בכל המנחות חוץ ממאפה דמיעטה רחמנא מיציקה דכתיב ויצק עליה שמן עליה שמן ולא על מנחת מאפה שמן ומשום דמיעוטא כתיב גבי יציקה הוא דאיצטריך ליה בברייתא מנחה לרבות כל המנחות ליציקה ע"כ: עוד בפי' רעז"ל ואופה בתנור ופותתה ויוצק וכו'. אמר המלקט נראה שמלת בתנור טעות דהא אין בתנור יציקה כדכתבי' בסמוך וכן כתב החכם ה"ר אפרים אשכנזי ז"ל. ובברייתא ליתא וכן בפי' הרמב"ם ז"ל ליתיה וגם בפי' רעז"ל שבתוי"ט ליתיה:

והחלות בוללן:    אית דגרסי חלות בוללן וכן בתלמוד אפי' המוגה על ידי הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:

בוללן דברי רבי:    השתא מיירי במנחת מאפה תנור עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט המפרש שבתלמוד פי' של מנחת מאפה ושל מחבת ושל מרחשת וז"ל מנחת הסלת לא היה בה חלות דבעוד סלת נקמצת חלות של מנחות [מאפה] ושל מחבת ומרחשת בוללן בשמן לאחר שנעשו חלות לאחר אפייה דברי רבי וחכמים אומרים סלת בוללן. ורש"י ז"ל שבכתיבת יד פי' של מחבת ומרחשת. אבל רעז"ל תפס בקיצור פי' הרמב"ם ז"ל ומפשטא דברייתא דמייתי בגמרא משמע דבכל המנחות מיירי:

חלות בוללן דברי רבי וחכמים אומרים סלת:    בתוספתא חזר בו רבי דאמר רבי נראין דבריהם מדברי. פי' שהם הקשו לו והרי לחמי תודה דנאמר בהן חלות ואי אפשר לבוללן חלות אלא סלת וה"ה למחבת ומרחשת דנבללין סלת ומאיזו טעם חזר בו אמר רב שמואל בר רב יצחק רביעית הלוג שמן היא לחלות ומתחלקת לכמה חלות כדאמרן דלכל לחמי תודה חצי לוג דהיינו רביעית לחלות ולרקיקים ולאחר אפייתם יבשות הן ובולעות שמן מחמת האור וברביעית שמן לא ספקא להו אלא ודאי דבוללן סלת וה"ה לשאר מנחות מן הגמרא כפי פי' תוספות ז"ל:

החלות טעונות בלילה:    והדקיקים משיחה. השתא מיירי במנחת מאפה ורקיקים משוחים ולא בלולים דלא לישתמיט קרא וליכתוב חלות משוחות ורקיקים בלולים:

כיצד מושחן כמין כי:    ומהברייתא דמייתי בגמ' מוכח דמתני' ר"ש בן יהודה היא דאמר משום ר"ש דמושחן כמין כי והכי נמי ס"ל לראב"י בת"כ פ' ויקרא ספי"א ויליף לה מקרא דכתיב בשמן בשמן שני פעמים אין רבוי אחר רבוי אלא למעט אבל ת"ק דברייתא קאמר דמושחן וחוזר ומושחן עד שיכלה כל השמן כולו ותנא דברייתא אחרינא ס"ל דאינו מושחו כמין כי אלא מושח את הרקיק על פני כולו: וביד פ"ט דהלכות מעשה הקרבנות סי' כ"א וברפי"ג וסי' ה' ו' ח' ט':


פירושים נוספים