משנה מנחות ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מנחות פרק ט: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק תשיעי ("שתי מדות") · >>

פרקי מסכת מנחות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

שתי מדות של יבש היו במקדש: עשרון, וחצי עשרון.

רבי מאיר אומר, עשרון, עשרון, וחצי עשרון.

עשרון מה היה משמש, שבו היה מודד לכל המנחות.

לא היה מודד, לא בשל שלשה לפר, ולא בשל שנים לאיל, אלא מודדן עשרונות.

חצי עשרון מה היה משמש, שבו היה מודד חביתי כהן גדול, מחצה בבקר ומחצה בין הערבים.

משנה ב[עריכה]

שבע מדות של לח היו במקדש: הין, וחצי ההין, ושלישית ההין, ורביעית ההין, לוג, וחצי לוג, ורביעית לוג.

רבי אליעזר בר צדוק אומר, שנתות היו בהין, עד כאן לפר, עד כאן לאיל, עד כאן לכבש.

רבי שמעון אומר, לא היה שם הין.

וכי מה היה ההין משמש אלא מדה יתרה של לוג ומחצה היתה שבה היה מודד למנחת כהן גדול, לוג ומחצה בבקר ולוג ומחצה בין הערבים.

משנה ג[עריכה]

רביעית מה היתה משמשת, רביעית מים למצורע, ורביעית שמן לנזיר.

חצי לוג מה היה משמש, חצי לוג מים לסוטה, וחצי לוג שמן לתודה.

ובלוג היה מודד לכל המנחות.

אפילו מנחה של ששים עשרון נותן לה ששים לוג.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, ימנחה של ששים עשרון, אין לה אלא לוגה, שנאמר (ויקרא ד), למנחה ולוג שמן.

ששה לפר, ארבעה לאיל, שלשה לכבש, שלשה ומחצה למנורה, מחצי לוג לכל נר.

משנה ד[עריכה]

מערבין נסכי אילים בנסכי פרים, נסכי כבשים בנסכי כבשים, של יחיד בשל צבור, של יום בשל אמש, אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים.

ואם בללן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן ונתערבו, כשרין.

אם עד שלא בלל, פסול.

הכבש הבא עם העומר, אף על פי שמנחתו כפולה, לא היו נסכיו כפולין.

משנה ה[עריכה]

כל המדות שהיו במקדש, היו נגדשות, חוץ משל כהן גדול, שהיה גודשה לתוכה.

מדות הלח, בירוציהן קדש.

ומדות היבש, בירוציהן חול.

רבי עקיבא אומר, מדות הלח קדש, לפיכך בירוציהן קדש.

ומדות היבש חול, לפיכך בירוציהן חול.

רבי יוסי אומר, לא משום זה, אלא שהלח נעכר, והיבש אינו נעכר.

משנה ו[עריכה]

כל קרבנות הצבור והיחיד טעונין נסכים, חוץ מן הבכור והמעשר והפסח והחטאת והאשם, אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים.

משנה ז[עריכה]

כל קרבנות הצבור אין בהם סמיכה, חוץ מן הפר הבא על כל המצות, ושעיר המשתלח.

רבי שמעון אומר, אף שעירי עבודה זרה.

כל קרבנות היחיד טעונים סמיכה, חוץ מן הבכור, והמעשר, והפסח.

והיורש סומך, ומביא נסכים, וממיר.

משנה ח[עריכה]

הכל סומכין, חוץ מחרש, שוטה, וקטן, סומא, ונכרי, והעבד, והשליח, והאשה.

וסמיכה, שיירי מצוה. על הראש, בשתי ידים. ובמקום שסומכין שוחטין. ותכף לסמיכה שחיטה.

משנה ט[עריכה]

חומר בסמיכה מבתנופה ובתנופה מבסמיכה, שאחד מניף לכל החברים ואין אחד סומך לכל החברים.

וחומר בתנופה, שהתנופה נוהגת בקרבנות היחיד ובקרבנות הצבור, בחיים ובשחוטין, בדבר שיש בו רוח חיים ובדבר שאין בו רוח חיים, מה שאין כן בסמיכה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה מנחות ט ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שתי מדות של יבש היו במקדש עישרון וחצי עישרון רבי מאיר אומר עישרון ועישרון וחצי עישרון עישרון מה היה משמש שבו היה מודד לכל המנחות לא היה מודד לא בשל שלשה לפר ולא בשל שנים לאיל אלא מודדן עשרונות חצי עישרון מה היה משמש שבו היה מודד חביתי כוהן גדול מחצה בבקר ומחצה בין הערביים.

(ב) שבע מדות של לח היו במקדש הין וחצי ההין ושלישית ההין ורביעית ההין לוג וחצי לוג ורביעית רבי אלעזר ברבי צדוק אומר שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל עד כאן לכבש רבי שמעון אומר לא היה שם הין וכי מה היה הין משמש אלא מידה יתרה של לוג ומחצה הייתה שם שבה היה מודד למנחת כוהן גדול לוג ומחצה בבקר ולוג ומחצה בין הערביים.

(ג) רביעית מה הייתה משמשת רביעית מים למצורע ורביעית שמן לנזיר חצי לוג מה היה משמש חצי לוג מים לסוטה וחצי לוג שמן לתודה ובלוג היה מודד לכל המנחות שאפילו מנחה של ששים עישרון נותנין לה ששים לוג רבי אליעזר בן יעקוב אומר אפילו מנחה של ששים עישרון אין לה אלא לוגה שנאמר למנחה ולוג שמן (ויקרא יד כא) שישה לפר וארבעה לאיל ושלשה לכבש ושלשה ומחצה למנורה מחצי לוג לכל נר.

(ד) מערבין נסכי פרים בנסכי אילים בנסכי כבשים של יחיד בשל ציבור של יום בשל אמש אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים ואם בללן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן ונתערבו כשרים אם עד שלא בלל פסל הכבש הבא עם העומר אף על פי שמנחתו כפולה לא היו נסכיו כפולים.

(ה) כל מדות שהיו במקדש היו נגדשות חוץ משל כוהן גדול שהיה גודשה לתוכה מדות הלח בירוציהן קודש ומדות היבש בירוציהן חול רבי עקיבה אומר מדות הלח קודש לפיכך בירוציהן קודש ומדות היבש חול לפיכך בירוציהן חול רבי יוסי אומר לא משום זה אלא שהלח נעכר והיבש אינו נעכר.

(ו) כל קרבנות הציבור והיחיד טעונין נסכים חוץ מן הבכור והמעשר והפסח והחטאת והאשם אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים.

(ז) כל קרבנות הציבור אין בהן סמיכה חוץ מן הפר הבא על כל המצוות ושעיר המשתלח רבי שמעון אומר אף שעירי עבודה זרה כל קרבנות היחיד טעונין סמיכה חוץ מן הבכור והמעשר והפסח היורש סומך ומביא נסכיו וממיר.

(ח) הכל סומכין חוץ מחירש שוטה וקטן וסומא ונוכרי והעבד והשליח והאישה וסמיכה שירי מצוה על הראש בשתי ידים ובמקום שסומכין שוחטין ותכף לסמיכה שחיטה.

(ט) חומר בסמיכה מבתנופה ובתנופה מבסמיכה שאחד מניף לכל החוברין ואין אחד סומך לכל החוברין וחומר בתנופה שהתנופה נוהגת בקרבנות היחיד ובקרבנות הציבור בחיים ובשחוטין ובדבר שיש בו רוח חיים ובדבר שאין בו מה שאין כן בסמיכה.

פירושים[עריכה]