משנה מנחות יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


מנחות פרק יא: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק אחד עשר ("שתי הלחם") · >>

פרקי מסכת מנחות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

שתי הלחם נלושות אחת אחת, ונאפות אחת אחת.

לחם הפנים נלוש אחד אחד, ונאפה שנים שנים.

ובטפוס היה עושה אותן.

וכשהוא רדן, נותנן בטפוס , כדי שלא יתקלקלו.

משנה ב[עריכה]

אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים, לישתן ועריכתן בחוץ, ואפיתן בפנים, ואינן דוחות את השבת, רבי יהודה אומר, כל מעשיהם בפנים.

רבי שמעון אומר, לעולם הוי רגיל לומר, שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה, וכשרות בבית פאגי.

משנה ג[עריכה]

חבתי כהן גדול, לישתן [ ועריכתן ] ואפיתן בפנים, ודוחות את השבת.

טחונן והרקדן אינן דוחות את השבת.

כלל אמר רבי עקיבא, כל מלאכה שאפשר לה לעשות מערב שבת, אינה דוחה את השבת.

ושאי אפשר לה לעשות מערב שבת, דוחה את השבת.

משנה ד[עריכה]

כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים, ואין בהן מעשה כלי בחוץ.

[ כיצד ] , שתי הלחם ארכן שבעה ורחבן ארבעה וקרנותיהן ארבע אצבעות.

לחם הפנים, ארכן עשרה ורחבן חמשה וקרנותיו שבע אצבעות.

רבי יהודה אומר, שלא תטעה, זדד יהז.

בן זומא אומר, ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד, שיהא לו פנים.

משנה ה[עריכה]

השלחן, ארכו עשרה, ורחבו חמשה.

לחם הפנים, ארכן עשרה ורחבן חמשה נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן, וכופל טפחים ומחצה מכאן וטפחים ומחצה מכאן, נמצא ארכו ממלא כל רחבו של שלחן, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר, השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה.

לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה.

נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן, וכופל טפחים מכאן וטפחים מכאן וטפחים רוח באמצע, כדי שתהא הרוח מנשבת ביניהן.

אבא שאול אומר, שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.

אמרו לו, והלא כבר נאמר (ויקרא כד), ונתת על המערכת לבנה זכה.

אמר להן, והלא כבר נאמר (במדבר ב), ועללו מטה מנשה.

משנה ו[עריכה]

ארבעה סניפין של זהב היו שם מפצלין מראשיהן , שהיו סומכים בהן שנים לסדר זה ושנים לסדר זה.

ועשרים ושמונה קנים, כחצי קנה חלול , ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה.

לא סדור קנים ולא נטילתן דוחה את השבת , אלא נכנס מערב שבת ושומטן ונותנן לארכו של שלחן.

כל הכלים שהיו במקדש, ארכן לארכו של בית.

משנה ז[עריכה]

שני שלחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית, אחד של שיש ואחד של זהב.

על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו, שמעלין בקדש ולא מורידין.

ואחד של זהב מבפנים, שעליו לחם הפנים תמיד.

ארבעה כהנים נכנסין, שנים בידם שני סדרים, ושנים בידם שני בזיכין.

וארבעה מקדימין לפניהם, שנים לטול שני סדרים, ושנים לטול שני בזיכים.

המכניסים עומדים בצפון, ופניהם לדרום.

המוציאין עומדים בדרום, ופניהם לצפון.

אלו מושכין ואלו מניחין, וטפחו של זה כנגד טפחו של זה, שנאמר (שמות כה), לפני תמיד.

רבי יוסי אומר, אפלו אלו נוטלין ואלו מניחין, אף זו היתה תמיד.

יצאו ונתנו על השלחן של זהב שהיה באולם, הקטירו הבזיכין, והחלות מתחלקות לכהנים.

חל יום הכפורים להיות בשבת, החלות מתחלקות לערב.

חל להיות ערב שבת , שעיר של יום הכפורים נאכל לערב, הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי , מפני שדעתן יפה.

משנה ח[עריכה]

סדר את הלחם בשבת ואת הבזיכים לאחר שבת והקטיר את הבזיכים בשבת, פסולה, ואין חיבין עליהן משום פגול נותר וטמא.

סדר את הלחם ואת הבזיכין בשבת והקטיר את הבזיכין לאחר שבת, פסול, ואין חיבין עליהן משום פגול ונותר וטמא.

סדר את הלחם ואת הבזיכין לאחר שבת והקטיר את הבזיכין בשבת, [ פסול ].

כיצד יעשה , יניחנה לשבת הבאה, שאפלו היא על השלחן ימים [ רבים ], אין בכך כלום.

משנה ט[עריכה]

שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים, ולא יתר על שלשה .

כיצד, נאפות מערב יום טוב ונאכלות ביום טוב, לשנים.

חל יום טוב להיות אחר השבת, נאכלות לשלשה.

לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה, ולא יתר על אחד עשר.

כיצד, נאפה בערב שבת ונאכל בשבת, לתשעה.

חל יום טוב להיות ערב שבת, נאכל לעשרה.

שני ימים טובים של ראש השנה, נאכל לאחד עשר.

ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב.

רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן, דוחה את יום טוב ואינו דוחה את יום צום .


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה מנחות יא ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שתי הלחם נילושות אחת אחת ונאפות אחת אחת לחם הפנים נילוש אחד אחד ונאפה שתים שתים ובטפוס היה עושה אותן כשהוא רודה אותן נותנן לטפוס כדי שלא יתקלקלו.

(ב) אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ואינן דוחות את השבת רבי יהודה אומר כל מעשיהן בפנים רבי שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פגי.

(ג) חביתי כוהן גדול לישתן ואפייתן בפנים ודוחות את השבת טוחנן והרקדן אינן דוחות את השבת כלל אמר רבי עקיבה כל מלאכה שאפשר לה ליעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת וכל מלאכה שאי אפשר לה ליעשות מערב שבת דוחה את השבת.

(ד) כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ואין בהן מעשה כלי בחוץ שתי הלחם אורכן שבעה ורוחבן ארבעה וקרנותיה ארבע אצבעות לחם הפנים אורכו עשרה ורוחבו חמישה וקרנותיו שבע אצבעות רבי יהודה אומר שלא תטעה זדד יהז בן זומא אומר ונתת על השולחן לחם פנים (שמות כה ל) שיהא לו פנים הרבה.

(ה) השולחן אורכו עשרה ורוחבו חמישה לחם הפנים אורכו עשרה ורוחבו חמישה נותן אורכו כנגד רוחבו של שולחן וכופל טפחיים ומחצה מיכן וטפחיים ומחצה מיכן נמצא אורכו ממלא רוחבו של שולחן דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר השולחן אורכו שנים עשר ורוחבו שישה לחם הפנים אורכו עשרה ורוחבו חמישה נותן אורכו כנגד רוחבו של שולחן וכופל טפחיים מיכן וטפחיים מיכן וטפחיים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת ביניהן אבא שאול אומר שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים אמרו לו והלוא כבר נאמר ונתת על המערכת לבונה זכה (ויקרא כד ז) אמר להם והלוא כבר נאמר ועליו מטה מנשה (במדבר ב כ).

(ו) ארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהן שנים מסדר זה ושנים מסדר זה ועשרים ושמונה קנים כחצי קנה חלול ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה לא סידור קנים ולא נטילתן דוחה את השבת אלא נכנס מערב שבת ושומטן ונותנן לאורכו של שולחן וכל הכלים שהיו במקדש אורכן לאורכו של בית.

(ז) שני שולחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית אחד של שיש ואחד של זהב על של שיש נותנין לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקודש ולא מורידין ואחד של זהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד ארבעה כהנים נכנסין שנים בידם שני סדרים ושנים בידם שני בזיכין וארבעה מקדימין לפניהם שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכין הנכנסין עומדין בצפון ופניהם לדרום והיוצאין עומדין בדרום ופניהם לצפון אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה לתוך טפחו של זה שנאמר לפניי תמיד (שמות כה ל) רבי יוסי אומר אפילו אלו נוטלין ואלו מניחין אף זו הייתה תמיד יצאו ונתנום על שולחן של זהב שהיה באולם הקטירו הבזיכין והחלות מתחלקות לכהנים חל יום הכיפורים להיות בשבת החלות מתחלקות לערב חל להיות ערב שבת שעיר של יום הכיפורים נאכל לערב הבבליין אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה.

(ח) סידר את הלחם בשבת ואת הבזיכים לאחר שבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה ואין חייבין עליהם משום פגול ונותר וטמא סידר את הלחם ואת הבזיכים בשבת והקטיר את הבזיכים לאחר שבת פסולה וחייבין עליהם משום פגול ונותר וטמא סידר את הלחם ואת הבזיכים לאחר שבת והקטיר את הבזיכים בשבת פסולה כיצד יעשה יניחנה לשבת הבאה שאפילו הוא על השולחן ימים אין בכך כלום.

(ט) שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים ולא יתר על שלשה כיצד נאפות מערב יום טוב נאכלות ביום טוב לשנים חל יום טוב להיות אחר שבת נאכלות לשלשה לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה ולא יתר על אחד עשר כיצד נאפה מערב שבת נאכל בשבת לתשעה חל יום טוב להיות ערב שבת נאכל לעשרה שני ימים טובים של ראש השנה נאכל לאחד עשר ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב רבן שמעון בן גמליאל אומר משום שמעון בן הסגן דוחה את יום טוב ואינו דוחה את יום צום.


פירושים[עריכה]