קטגוריה:משלי טו ו
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת.
בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת.
בֵּ֣ית צַ֭דִּיק חֹ֣סֶן רָ֑ב
וּבִתְבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע נֶעְכָּֽרֶת׃
בֵּ֣ית בֵּ֣ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsc צַ֭דִּיק צַ֭דִּיק - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6662
מורפ': HAamsa חֹ֣סֶן חֹ֣סֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2633
מורפ': HNcmsa רָ֑ב רָ֑ב - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7227 a
מורפ': HAamsa וּבִתְבוּאַ֖ת וּ - ו' החיבור
בִ - מילת יחס
תְבוּאַ֖ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/b/8393
מורפ': HC/R/Ncfsc רָשָׁ֣ע רָשָׁ֣ע - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7563
מורפ': HAamsa נֶעְכָּֽרֶת נֶעְכָּֽרֶת - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5916
מורפ': HVNrfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
בֵּ֣ית מונח (משרת, דרגא 5) צַ֭דִּיק דחי (משנה, דרגא 3)
חֹ֣סֶן מונח (משרת, דרגא 5) רָ֑ב אתנחתא (מלך, דרגא 2)
וּבִתְבוּאַ֖ת טרחא (משרת, דרגא 5) רָשָׁ֣ע מונח (משרת, דרגא 5) נֶעְכָּֽרֶת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
להרחבה, וּבִתְבוּאַת רָשָׁע ובגלל היבול שהרשע מביא אל ביתו של הצדיק - נֶעְכָּרֶת גם תבואתו של הצדיק מתקלקלת.
פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ותרגום (יואל א יז): "ממגורות" - "חסניא", כמו (ישעיהו כג יח): "לא יחסן".
פירוש: בבית צדיק אוצר רב מלא תבואות.
"ובתבואת רשע נעכרת" - יש תבואה נעכרת, כענין (ירמיהו יב יג): "זרעו חטים וקוצים...".רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חוסן" - ענין חוזק, כמו (עמוס ב): "וחסון הוא כאלונים".
"ובתבואת" - מלשון ביאה.
"נעכרת" - מלשון עכירה ובלבול, כמו (בראשית לד): "עכרתם אותי".
מצודת דוד
"חוסן רב" - מחוזק הוא מאד, ולא יחרב.
"ובתבואות" - בעת בוא בו הרשע, נשחת הבית ההוא.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ועניין הפסוק הוא היפך הכתוב למעלה (משלי יד יח): "נחלו פתאים איוולת וערומים יכתירו דעת". דהיינו:
- נגד מה שאמר למעלה שהנחלה היא בית, כמו שנאמר (משלי יט יד): "בית והון נחלת אבות", ו(משלי יד א): "חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו", לכן אמר "נחלו פתאים אולת", שהנחלה של פתאים היא אולת ההורסת ביתו.
- "וערומים יכתירו דעת" - אכל ערומים רואים שיהיה להם גם העטרין, היפך ה"פתאים", שהנחלה של ה"פתאים" גם היא "איוולת". והן תרין האחסנתין שלו.
אבל לצדיק,
- הבית הוא "חוסן רב" שלו. והן חכמה ובינה, כמו שנאמר (משלי כד ג): "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן".
- והעטרין הוא הדעת, כמו שנאמר "וערומים יכתירו דעת". ואמר ש"בתבואת רשע נעכרת", כי הדעת ממלא כל הבית, כמו שנאמר (משלי כד ד): "ובדעת חדרים ימלאר כל הון יקר ונעים". וכאשר מתערב התבואות של הרשע, "נעכרת" כל היקר והנעים.
ועוד:
- "בית צדיק חוסן רב" - כמו בית דוד, [שלא כל] מלכי בית דוד היו צדיקים, ואעפ"כ עמד ביתם זמן רב, והכל בזכות דוד.
- "ובתבואת רשע נעכרת" - וכאשר נתערב בהם התבואות של הרשע, והיא עתליה המרשעת, "נעכרת" כל הבית, כי הרגה כל מלכי בית דוד.
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "משלי טו ו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.