ביאור:משלי טו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי טו י: "מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח, שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמוּת."

תרגום מצודות: יסורים רעים מוכנים לעוזב אורח הנכון והראוי; ושונא תוכחת ימות.

תרגום ויקיטקסט: מוסר (ביקורת) הוא רע (כואב וקשה) לאדם שעזב את אורח (דרך) הישר; אולם למרות זאת כדאי לו לקבל ביקורת, כי שונא תוכחת - ימות.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טו י.


דקויות[עריכה]

פסוקים רבים בספר משלי מלמדים שיש לאהוב ביקורת; אולם הפסוק שלנו קיצוני - שונא תוכחת ימות - עד כדי כך?!

1. "מי שעוזב דרך ה', צריך ליסרו במוסר רע וקשה, כדי שיוסר; ומי ששונא תוכחת ימות ברעתו, כי לא ישוב ממנה" (רלב"ג), כלומר - מי ששונא תוכחת, לא יזכה לחוות את חוויית השינוי והשיפור, אלא יישאר רע עד יום מותו;

2. "ואשר לא יתעורר לקול המוכיחים - יוכפל עונו, כי הזהירוהו והקשה את לבו ולא נזהר... כי העובר עברה, תתקפהו התאוה והיצר השיאו, ויתכן כי נפשו מרה לו על אשר לא עצר כח מפני יצרו, ואולי יכסוף לתוכחת ויקוה למוסר. אבל שונא התוכחת כבר נואש מנפשו, ושנאת התוכחת תהיה לו לעדה כי הוא שונא דברי השם יתברך" (ר' יונה גירונדי, שערי תשובה ב י-יא).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/15-10