מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
פסוק א
• לפירוש "פסוק א" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ראו
אבן עזרא על משלי יד לה .
פסוק ב
• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו ב ): "
תיטיב " - מענין
(שמות ל ז ): "
בהיטיבו ", תתקן הדעת היטב.
"
יביע " - מ
(משלי יח ד ): "
נחל נובע ", כלומר, לא תיפסק האיוולת מפיהם.
פסוק ג
• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו ג ): "
עיני ה' " - כענין
(תהלים לג יד ): "
ממכון שבתו השגיח ", שהביט "
הרעים והטובים ".
ועיניו הם שכלו וחכמתו.
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו ד ): "
מרפא ",
(משלי טו ה ): "
יערים " - שנים דבקים;
רמז למוסר שירפא נגע הסכלות, כעץ חיים שהאוכל מפריו יחיה שנים רבות, כן לומד מפיו מוסר יחיה.
"וסלף " - שיסלף לשונו לדבר אולת, תבא שבר ברוחו, כענין (משלי טו יג ): "רוח נכאה ", כי אין לשברה רפואה.
"
יערים " - יעשה בערמה בשישמור התוכחות.
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ראו
אבן עזרא על משלי טו ד .
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו ו ): "
בית צדיק "- פירוש, כבית חוסן, הוא אוצר תבואה.
ותרגום (יואל א יז ): "ממגורות " - "חסניא", כמו (ישעיהו כג יח ): "לא יחסן ".
פירוש: בבית צדיק אוצר רב מלא תבואות.
"
ובתבואת רשע נעכרת " - יש תבואה נעכרת, כענין
(ירמיהו יב יג ): "
זרעו חטים וקוצים... ".
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו ז ): "
יזרו דעת " - שילמדוהו לפתאים.
"
ולב כסילים לא כן " - ילמד כאשר החכמים יזרו, או לא כן ידע לזרות דעת; והוא הנכון.
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו ח ): "
זבח " - השם יתעב זבחיהם, כי מגזל יביאוהו.
"
רצונו " - שירצה השם בתפלתו.
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו ט ): "
תועבת " - כי הולך להרע.
"ומרדף " - פועל יוצא ללבו או לאחר, והטעם שיצוה לרדוף הצדקה.
השם יאהבהו, כנגד תועבת ה'.
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו י ): "
מוסר ",
(משלי טו יא ): "
שאול " - שנים דבקים.
"אבדון " - בעבור שהוא אובד ממראה ומדעת בני אדם.
"מוסר רע " - כלומר המוסר בדבר, רע הוא לעוזב אורח המצות, שלא יחפוץ בו.
"ושונא תוכחת " - פתאום "ימות ".
והשם, שהשאול והאבדון גלויים נגדו, הוא בוחן המחשבות ולבות בני אדם, העוזב אורח מוסר ושונא התוכחת, והוא יתן שכרם, שימיתם בלא עתם, וירדו אליהם.
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ראו
אבן עזרא על משלי טו י .
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו יב ): "
הוכח לו " - פירוש, להוכיח.
"אל חכמים " - אל בית חכמים.
"
לא ילך " - שיחשוב שיוכיחו, על כן יסור מהם.
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו יג ): "
לב ",
(משלי טו יד ): "
לב ",
(משלי טו טו ): "
כל " - שלושה דבקים.
"ייטיב " - מן (בראשית כד טו ): "טובת מראה ", ייפה הפנים.
"רוח נכאה " - ונשברת היא, על כן לא תלמוד הדעת.
אבל "
לב נבון ", שישמח ואין לו עוצב בעולם, הוא "
יבקש " ללמוד "
דעת ".
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ראו
אבן עזרא על משלי טו יג .
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו טו ): "
כל ימי עני " - תואר, והוא המתעצב.
"משתה " - חסר כ"ף
פירוש:
"עני " דעת וממון "ימיו רעים ", הפך (משלי טו יג ): "לב שמח ";
ו"
לב טוב " שמח כ"
משתה תמיד ", כלומר, כלב אוכל ושותה ושמח בכל יום.
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו טז ): "
מאוצר רב " - מקובץ שגזל.
"
מהומה " - באוצר, וטעמו שבר, מן
(שופטים ד טו ): "
ויהם ה' ", פירוש, שהרשע יהום בני אדם מהומה גדולה עשר'.
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו יז ): "
טוב ארוחת " - עומד במקום שנים, בעבור הנושאה עלי אורח, כמו
(מיכה א יד ): "
שלוחים " מן ישלח ו
(בראשית ד ג ): "
מנחה " מן נחה; שם בארוחה השלוחה, כלומר שיאהב זה לזה טוב מארוחת שור וישנאו זה לזה.
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו יח ): "
יגרה " - מענין
(תהלים לט יא ): "
מתגרת ידך ".
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו יט ): "
עצל " - בכל מקום רשע.
פירוש: דרך עצל כאילו סבובה משוכת חדק קוצים, שאינו יודע לצאת ממנה.
"
סלולה " - כענין
(ישעיהו נז יד ): "
סולו סולו המסלה " פירוש: הרימו ההרמה, ורומז על הציונים הרמים כדי שלא יטעו ההולכים עליה, וכן
(דניאל יא טו ): "
סוללה ", כאילו יש לה ציונים סלולים ללכת דרך ישר.
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו כא ): "
יישר " - יבקש דרך ישר ללכת בה.
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו כב ): "
הפר ",
(משלי טו כג ): "
שמחה " - שנים דבקים.
"
סוד " - ענין עצה, פירוש: שאחרים יפרו מחשבות החושבים בעבור כי אין עצה, ובעבור "
יועצים " "
תקום " מחשבת הנועצים, ותבא "
שמחה לאיש " היועץ, בבא "
מענה פיו ", "
ודבר " העצה שיבא "
בעתו " - "
מה טוב " לנועצים.
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ראו
אבן עזרא על משלי טו כב
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו כד ): "
ארח חיים " - שהוא "
למעלה למשכיל ", כלומר המשכיל יתעסק לעשות רצון יוצרו, אולי ילך בארח החיים שהיא למעלה, והם חיי הנפש המתאוה לשוב אל האלהים, למען שתסור מן השאול שהוא למטה.
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו כה ): "
בית גאים " - שיש להם גאוה, "
יסח השם " ביתם ויהרסנו.
"
אלמנה " - עניינו: אלהים, שהוא
(תהלים סח ו ): "
דיין אלמנות ", מן אלמנה יצב גבולה.
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו כו ): "
רע " - כלומר איש רע.
"וטהורים " - נחשבים ככסף טהור שאין בו סיגים.
"
אמרי נועם " - שינעמו לשם.
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו כז ): "
עוכר ",
(משלי טו כח ): "
לב ",
(משלי טו כט ): "
רחוק " - שלושה דבקים.
"הבוצע ", שהוא הגוזל, מסבב שיעכור ביתו מתנות השוחד;
"לב צדיק " - יחשוב לענות על דין הצדק;
"יביע " - כנחל נובע, פירוש: ידבר הרעות, כדי להטות דין; על כן:
"רחוק השם " מהם, ו"ישמע תפלת הצדיקים ".
פירוש אחר: "
לענות " מן
(איכה ג יט ): "
לענה וראש " והוא רחוק, בשביל שאין הלמ"ד בשווא.
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ראו
אבן עזרא על משלי טו כז .
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ראו
אבן עזרא על משלי טו כז .
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(משלי טו ל ): "
מאור ",
(משלי טו לא ): "
אזן ",
(משלי טו לב ): "
פורע ",
(משלי טו לג ): "
יראת " - ארבעה דבקים, וכן הפירוש:
המאור שתחזנה העינים הוא ישמח לב , וכשתשמע האזן תוכחת שבה יש גם חיים , וילין בקרב חכמים, אז תדשנהו התוכחת יותר משמועה טובה .
"
פורע " - כי לומד המוסר יכתירהו ויצפינהו, והמתרחק ממנו כאילו יגלהו ויפרעהו, מן
(שמות לב כה ): "
כי פרוע ", כלומר:
פורע מוסר החכמים חפץ להמית
נפשו ,
ושומע תוכחת מפיהם שהוא
קונה לב , והטעם - דעת
ויראת השם .