אבן עזרא על משלי טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · אבן עזרא על משלי · טו · >>

פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו אבן עזרא על משלי יד לה.

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו ב): "תיטיב" - מענין (שמות ל ז): "בהיטיבו", תתקן הדעת היטב. "יביע" - מ(משלי יח ד): "נחל נובע", כלומר, לא תיפסק האיוולת מפיהם.

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו ג): "עיני ה'" - כענין (תהלים לג יד): "ממכון שבתו השגיח", שהביט "הרעים והטובים". ועיניו הם שכלו וחכמתו.

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו ד): "מרפא", (משלי טו ה): "יערים" - שנים דבקים;

רמז למוסר שירפא נגע הסכלות, כעץ חיים שהאוכל מפריו יחיה שנים רבות, כן לומד מפיו מוסר יחיה.

"וסלף" - שיסלף לשונו לדבר אולת, תבא שבר ברוחו, כענין (משלי טו יג): "רוח נכאה", כי אין לשברה רפואה.

"יערים" - יעשה בערמה בשישמור התוכחות.

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו אבן עזרא על משלי טו ד.

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו ו): "בית צדיק"- פירוש, כבית חוסן, הוא אוצר תבואה.

ותרגום (יואל א יז): "ממגורות" - "חסניא", כמו (ישעיהו כג יח): "לא יחסן".

פירוש: בבית צדיק אוצר רב מלא תבואות.

"ובתבואת רשע נעכרת" - יש תבואה נעכרת, כענין (ירמיהו יב יג): "זרעו חטים וקוצים...".

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו ז): "יזרו דעת" - שילמדוהו לפתאים. "ולב כסילים לא כן" - ילמד כאשר החכמים יזרו, או לא כן ידע לזרות דעת; והוא הנכון.

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו ח): "זבח" - השם יתעב זבחיהם, כי מגזל יביאוהו. "רצונו" - שירצה השם בתפלתו.

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו ט): "תועבת" - כי הולך להרע.

"ומרדף" - פועל יוצא ללבו או לאחר, והטעם שיצוה לרדוף הצדקה.

השם יאהבהו, כנגד תועבת ה'.

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו י): "מוסר", (משלי טו יא): "שאול" - שנים דבקים.

"אבדון" - בעבור שהוא אובד ממראה ומדעת בני אדם.

"מוסר רע" - כלומר המוסר בדבר, רע הוא לעוזב אורח המצות, שלא יחפוץ בו.

"ושונא תוכחת" - פתאום "ימות".

והשם, שהשאול והאבדון גלויים נגדו, הוא בוחן המחשבות ולבות בני אדם, העוזב אורח מוסר ושונא התוכחת, והוא יתן שכרם, שימיתם בלא עתם, וירדו אליהם.

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו אבן עזרא על משלי טו י.

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו יב): "הוכח לו" - פירוש, להוכיח.

"אל חכמים" - אל בית חכמים.

"לא ילך" - שיחשוב שיוכיחו, על כן יסור מהם.

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו יג): "לב", (משלי טו יד): "לב", (משלי טו טו): "כל" - שלושה דבקים.

"ייטיב" - מן (בראשית כד טו): "טובת מראה", ייפה הפנים.

"רוח נכאה" - ונשברת היא, על כן לא תלמוד הדעת.

אבל "לב נבון", שישמח ואין לו עוצב בעולם, הוא "יבקש" ללמוד "דעת".

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו אבן עזרא על משלי טו יג.

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו טו): "כל ימי עני" - תואר, והוא המתעצב.

"משתה" - חסר כ"ף

פירוש:

"עני" דעת וממון "ימיו רעים", הפך (משלי טו יג): "לב שמח";

ו"לב טוב" שמח כ"משתה תמיד", כלומר, כלב אוכל ושותה ושמח בכל יום.

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו טז): "מאוצר רב" - מקובץ שגזל. "מהומה" - באוצר, וטעמו שבר, מן (שופטים ד טו): "ויהם ה'", פירוש, שהרשע יהום בני אדם מהומה גדולה עשר'.

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו יז): "טוב ארוחת" - עומד במקום שנים, בעבור הנושאה עלי אורח, כמו (מיכה א יד): "שלוחים" מן ישלח ו(בראשית ד ג): "מנחה" מן נחה; שם בארוחה השלוחה, כלומר שיאהב זה לזה טוב מארוחת שור וישנאו זה לזה.

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו יח): "יגרה" - מענין (תהלים לט יא): "מתגרת ידך".

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו יט): "עצל" - בכל מקום רשע.

פירוש: דרך עצל כאילו סבובה משוכת חדק קוצים, שאינו יודע לצאת ממנה.

"סלולה" - כענין (ישעיהו נז יד): "סולו סולו המסלה" פירוש: הרימו ההרמה, ורומז על הציונים הרמים כדי שלא יטעו ההולכים עליה, וכן (דניאל יא טו): "סוללה", כאילו יש לה ציונים סלולים ללכת דרך ישר.

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו כא): "יישר" - יבקש דרך ישר ללכת בה.

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו כב): "הפר", (משלי טו כג): "שמחה" - שנים דבקים. "סוד" - ענין עצה, פירוש: שאחרים יפרו מחשבות החושבים בעבור כי אין עצה, ובעבור "יועצים" "תקום" מחשבת הנועצים, ותבא "שמחה לאיש" היועץ, בבא "מענה פיו", "ודבר" העצה שיבא "בעתו" - "מה טוב" לנועצים.

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו אבן עזרא על משלי טו כב

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו כד): "ארח חיים" - שהוא "למעלה למשכיל", כלומר המשכיל יתעסק לעשות רצון יוצרו, אולי ילך בארח החיים שהיא למעלה, והם חיי הנפש המתאוה לשוב אל האלהים, למען שתסור מן השאול שהוא למטה.

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו כה): "בית גאים" - שיש להם גאוה, "יסח השם" ביתם ויהרסנו. "אלמנה" - עניינו: אלהים, שהוא (תהלים סח ו): "דיין אלמנות", מן אלמנה יצב גבולה.

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו כו): "רע" - כלומר איש רע.

"וטהורים" - נחשבים ככסף טהור שאין בו סיגים.

"אמרי נועם" - שינעמו לשם.

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו כז): "עוכר", (משלי טו כח): "לב", (משלי טו כט): "רחוק" - שלושה דבקים.

"הבוצע", שהוא הגוזל, מסבב שיעכור ביתו מתנות השוחד;

"לב צדיק" - יחשוב לענות על דין הצדק;

"יביע" - כנחל נובע, פירוש: ידבר הרעות, כדי להטות דין; על כן:

"רחוק השם" מהם, ו"ישמע תפלת הצדיקים".

פירוש אחר: "לענות" מן (איכה ג יט): "לענה וראש" והוא רחוק, בשביל שאין הלמ"ד בשווא.

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו אבן עזרא על משלי טו כז.

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו אבן עזרא על משלי טו כז.

פסוק ל

לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו ל): "מאור", (משלי טו לא): "אזן", (משלי טו לב): "פורע", (משלי טו לג): "יראת" - ארבעה דבקים, וכן הפירוש:

המאור שתחזנה העינים הוא ישמח לב, וכשתשמע האזן תוכחת שבה יש גם חיים, וילין בקרב חכמים, אז תדשנהו התוכחת יותר משמועה טובה.

"פורע" - כי לומד המוסר יכתירהו ויצפינהו, והמתרחק ממנו כאילו יגלהו ויפרעהו, מן (שמות לב כה): "כי פרוע", כלומר: פורע מוסר החכמים חפץ להמית נפשו, ושומע תוכחת מפיהם שהוא קונה לב, והטעם - דעת ויראת השם.