עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זָרְע֤וּ חִטִּים֙ וְקֹצִ֣ים קָצָ֔רוּ נֶחְל֖וּ לֹ֣א יוֹעִ֑לוּ וּבֹ֙שׁוּ֙ מִתְּבוּאֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃
"זרעו חטים וקוצים קצרו" - התפללו ולא נתקבלה תפלתם למה לפי שלא נרו להם ניר תשובה ומעשים טובים לכך זרעו אל קוצים ספר שנקוד בו זרעו בחירי"ק הזיי"ן שיבוש הוא
"נחלו" - ל' חולי נחלו במכאובם וצעקתם לפני ולא יועילו
"זרעו חטים", הנביאים זרעו חטים ר"ל דברו מוסר ותוכחה שיצמח פרי תבואה, אבל הם לא השרישו הקוצים והתאות מלבם וצמחו הקוצים (ע"ד מ"ש למעלה ד', נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים)" נחלו", אח"כ בא עליהם חולי ויסורין להשיבם לה' ע"י יסורין, וגם בזה "לא יועילו", ולכן "בשו מתבואתיכם", שנהפכו לקוצים (זה נגד קוצים קצרו), "ובושו מחרון אף ה'" להכפיל יסוריהם (וזה נגד נחלו לא יועילו):
