בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי יְהוָה, צֹפוֹת רואות לעתידרָעִים וטוֹבִים אלו מעשים יהיו טובים ואלו יהיו רעים, ולפעמים זה שונה ממה שנראה לעיני בשר ודם (ראו הגר"א).
"בכל מקום". הנה עיני ה' הם בכל מקום כי כל הדברים שופעים מידיעתו והשגתו כמו שנתבאר במקומותיו ולזה הוא מבואר שהם צופו' הרעים והטובים מצד ההשגחה הכוללת ומצד הפרטים תדבק השגחתו בטובים אלא שכבר סודר ממנו מה שישול' בו לאיש כמעשהו אם טוב ואם רע:
"בכל מקום עיני ה', צופות רעים וטובים", ר"ל הגם שדעת רבים שההשגחה נמשכת אחרי השכל ואחרי המע"ט, והגם שמצאנו שה' יסתיר פניו מן הרע והבט אל עמל לא יוכל, בכ"ז דע כי "עיני ה'" הם "בכל מקום". ר"ל שהגם שכפי הציור שאנו מציירים שמביט ממכון קדשו או ממקום או אל מקום המוכן להשגחה הפרטית, אנו אומרים שזה המקום וזה האיש מיוחד אל חול ההשגחה, וזה המקום והאיש יסתיר פניו ממנו ולא יביט אליהם. אבל לפי ההשקפה שכל הבריאה הם עיני ה', והכל הוכן באופן שלא יעזוב שום דבר אל המקרה, וכל הטבע והמערכה והתולדה היא מלאה עינים שהם שלוחי ההשגחה המביטים וצופים על כל דבר הנעשה, ואין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און, כי העינים עומדים סביבם בכל מקום, והם "צופות בין רעים בין טובים" והכל מוכן לחשבון, והצופה הוא הצופה את העתיד לבא, וכן יביטו העינים האלה שהם עיני ההשגחה את העתיד בין הרע בין הטוב, והכל עפ"י ההשגחה המלאה את כל המקומות:
"בכל מקום עיני ה', צופות רעים וטובים" - פירוש: אל יעלה בדעתך לומר שה' יתברך, ברוך הוא, אינו משגיח על ה"רעים", כי עיני ה' טהורות (ראו חבקוק א יג). על זה אמר: "בכל מקום... רעים וטובים".
דבר אחר: "בכל מקום..." - שאל ייפלא בעיניך מדוע דרך רשעים צלחה, כי תדע ש"בכל מקום עיני ה' צופות". ו"צופה" הוא מלשון הבטה למרחוק, כלומר שהקב"ה רואה התכלית והסוף של ה"רעים וטובים", ומחמת זה הוא נותן לו טובה, כי יודע שיבוא ממנו זרע טוב, או לאבד חלקו מעולם הבא. וזהו שצלחה דרכו, הוא השכר למקצת מעשים טובים שעשה.
