מצודות על משלי טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · טו · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מענה רך" - הכועס על מי, והוא משיב לו מענה רך, בזה משיב חמתו מעליו; אבל אם ישיב דבר המעציב תעלה את האף להתגבר יותר.

מצודת ציון

"מענה" - מלשון עניה ותשובה.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תיטיב דעת" - תתקן את הדעת, כי אף אמרי דעת ידבר בתקון נמרץ ובמלות קצרות. אבל פי כסילים, אף דברי אולת ירבו באמרים כמעיין הנובע.

מצודת ציון

"תיטיב" - ענין תקון, כמו "ותיטב את ראשה" (מלכים ב ט).

"יביע" - ענין דבור, כמו "יביע אומר" (תהלים יט), והוא מושאל ממעיין הנובע מים רבים.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכל מקום" - אף אם יסתרו במסתרים, מכל-מקום צופות עיני ה' לראות מעשה הרעים והטובים, ולא נכחד ממנו.

מצודת ציון

"צופות" - ענין הבטה וראיה.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרפא לשון" - מי שלשונו רפויה ולא ידבר קשות ורק ידבר רכות, היא לו לעץ המגדל חיים. אבל המעקם בלשונו לדבר קשות, בא שבר ברצונו, כי לא יקובל דבריו ולא ימולא רצונו.

מצודת ציון

"מרפא" - מלשון רפיון.

"וסלף" - ענין עיקום ועיוות.

"ברוח" - ענינו רצון, וכן (ישעיהו לז): "הנני נותן בו רוח".

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ינאץ" - ימאס את המוסר וממאן לקבלו.

"ושומר" - השומר בלבו את החכמה יתחכם בסופו.

מצודת ציון

"ינאץ" - ימאס.

"יערים" - מלשון ערמה והשכל.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חוסן רב" - מחוזק הוא מאד, ולא יחרב.

"ובתבואות" - בעת בוא בו הרשע, נשחת הבית ההוא.

מצודת ציון

"חוסן" - ענין חוזק, כמו (עמוס ב): "וחסון הוא כאלונים".

"ובתבואת" - מלשון ביאה.

"נעכרת" - מלשון עכירה ובלבול, כמו (בראשית לד): "עכרתם אותי".

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יזרו דעת" - המה מפזרים את הדעת ללמד לכל.

"לא כן" - ר"ל לא כן יחפצו ללמוד כאשר החכמים חפצים ללמד.

מצודת ציון

"יזרו" - ענין פיזור כמו (איוב יח): "יזורה על נוהו גפרית".

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תועבת ה'" - כשעדיין לא שבו מרשעם, ולא התפללו על המחילה.

"ותפלת ישרים" - השואלים מחילה בעת הבאת הזבח, התפלה ההיא היא לרצון לה'.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דרך רשע" - ההולך לעשות רשע, ועם שלא עשאה.

"ומרדף" - הרודף לעשות צדקה, אף אם נאנס ולא עשאה, מכל-מקום יאהב לה'.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוסר רע" - יסורים רעים מוכנים לעוזב אורח הנכון והראוי.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שאול" - הקבר והגיהנם המה נגד ה' ויודע כל אשר בהם, ומכל שכן שיודע הוא כל מחשבות לבות בני אדם.

מצודת ציון

"אף כי" - ענינו כמו כל שכן, וכן (יחזקאל טו): "אף כי אש אכלתהו".

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יאהב" - בעבור שלא יאהב התוכחה, לזה לא ילך אל חכמים מפחדו פן יוכיחנו.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לב שמח" - שמחת הלב תיטיב מאור הפנים וזהרו, ובעבור עצבת לב נשברה הרוח וישפל בעיני עצמו.

מצודת ציון

"נכאה" - נשברה, כמו (תהלים קט): "ונכאה לבב".

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יבקש דעת" - יחזר אחר הדעת ללמדה.

"ירעה" - יעשה את האולת לריע וחבר, להיות רגיל עמה.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל ימי עני רעים" - עם כי מצוי לו די מחסורו, כי יתקנא בעשירי העם ורעה עינו בשלהם.

אבל מי שיש לו "לב טוב" לבל ירע עינו בזולתו, ישמח בחלקו, וימיו נדמים לו "תמיד" כימי "משתה" ושמחה.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"טוב מעט" - יותר טוב מעט הון הבא ביראת ה' וביושר,

"מאוצר רב" - ובו מהומת קול בני אדם צועקים על העושק אשר בו.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארוחת" - סעודה של ירק במקום שאוהבין אותו טובה יותר מסעודת שור הפטם על האבוס במקום ששונאין אותו.

מצודת ציון

"ארחת" - ענין האכילה התמידית בכל יום, כמו (מלכים ב כה): "וארוחתו ארוחת תמיד".

"אבוס" - שם המקום שמפטמים בו את הבהמות, כמו (ישעיהו א): "וחמור אבוס בעליו".

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש חמה" - מי שדרכו לכעוס יגרה מריבה עם בני אדם, אבל המאריך אף ואינו ממהר לכעוס, ישקיט בזה את המריבה.

מצודת ציון

"יגרה" - מלשון תגר וחרחור, כמו (דברים ב): "ואל תתגר בם מלחמה".

"מדון" - מלשון דין ומריבה.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דרך עצל" - במקום אשר ידרוך העצל, ידמה לו כאלו גדר של קוצים לפניו ומעכבו ללכת בו, כי לגודל העצלות ימצא מניעות לכל מעשיו. אבל אורח ישרים' הוא להם דרך סלולה וכבושה, כי ימצא צדדים לבטל המניעות.

מצודת ציון

"כמשוכת" - ענין גדר, כמו (ישעיהו ה): "הסר משוכתו".

"חדק" - מין קוצים, כמו (מיכה ז ד): "טובם כחדק".

"סלולה" - ר"ל שממשמש בו הרבה להסיר אבני המכשול, ודוגמתו (משלי ד): "סלסלה ותרוממך".

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

" ישמח אב" - בראותו אותו במושב החכמים.

"בוזה אמו" - כי דרך נשים לגעגע על בניהן ולמנוע מהם שבט מוסר, והבריות מבזין אותם לומר ארור שזה גדל.

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אולת" - כאשר יעשה חסר לב אולת, יחשב בעיניו לשמחה.

"ואיש תבונה" - ישמח כאשר ילך בדרך הישר.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הפר" - מחשבות האדם יופר ויבוטל כשלא יועץ עצמו עם יועצים להמתיק סוד. אבל ע"י הרבה יועצים תקום המחשבה.

מצודת ציון

"סוד" - ענין עצה, שדרכו להיות בסוד לבל יודע, או שהעצה היא למעשה כיסוד לבנין.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמחה" - כל איש ישמח באמרי פיו, כי יומתק לו עצת נפשו. אבל דבר בעתו מה מאוד הוא טוב.

ור"ל: אף אם לו יהיה עצת נפשו בהשכל, ואף אם הצליח בהעצה ההיא בדבר כיוצא בו, מכל-מקום אין כל העתים שוות, ואולי היועצים יגלו אזנו לאמר 'לא עת עתה לעשות כזאת'.

מצודת ציון

"במענה" - ענין אמירה, כמו (משלי טז): "ומה' מענה לשון".

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אורח" - שמורה אורח חיים לנפש המשכיל ללכת למעלה, אז תשוב אל אלהים, למע'ן תסיר הנפש מלרדת אז אל שאול מטה והוא הגיהנם, אבל תשוב אל מקורה אשר חוצבה ממנו.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצב" - במקומו יעמיד גבול אלמנה, אם כי תשש כוחה וחלפה עזרתה.

מצודת ציון

"יסח" - ענין עקירה, כמו (דברים כח): "ונסחתם מעל האדמה".

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(משלי טו כו): "מחשבות רע" - המדבר רכות ומחשבותיו לרעה.

"וטהורים" - ראוים אמרי נועם להיות טהורים מבלי תערובות מחשבה רעה.

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחשבות רע" - המדבר רכות ומחשבותיו לרעה.

"וטהורים" - ראוים אמרי נועם להיות טהורים מבלי תערובות מחשבה רעה.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוכר וגו'" - הבוצע בצע להרבות לו ישחית ביתו, כי בא זה ואיבד את זה. אבל השונא אף מתנות, כי ישען בה', אז המקום יתן לו עוד חיים, מה שאין ביד אדם לתת.

מצודת ציון

"בוצע בצע" - הגוזל הון, כמו (תהלים י): "ובוצע ברך" וכמו (בראשית לז): "מה בצע".

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יהגה" - טרם יענה, יחשוב בלבו מה יענה, ועל כו דבריו מעטים. אבל פי רשעים ירבה לדבר רעות כמעיין הנובע, כי ידבר כל העולה על רוחו ואינו חושש.

מצודת ציון

"יהגה" - יחשוב, כמו (תהלים יט): "והגיון לבי".

"לענות" - מלשון עניה ותשובה.

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רחוק וגו'" - מלשמוע את תפילתם.

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאור עינים" - הארת עינים בדבר המסופק ישמח לב, כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות.

"שמועה טובה" - בדבר חידושי התורה.

מצודת ציון

"תדשן" - ענין שומן.

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אוזן שומעת" - אוזן אשר תשמע התוכחה המביאה חיים, סופה תהיה כרוכה אחר החכמים ותלין בקרב חכמים לשמוע דבר חכמה.

מצודת ציון

"תלין" - עניין התמדה, כמו (ישעיהו א כא): "צדק ילין בה".

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פורע" - המבטל את המוסר הוא מואס נפשו, כי מה ראה שאינו חושש בתקנתה?

"קונה לב" - יקנה בזה לב חדש ומשכיל.

מצודת ציון

"פורע" - ענין השבתה וביטול, כמו (משלי א): "ותפרעו כל עצתי".

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוסר חכמה" - היראה תחשב למוסר להאזין חכמה, ואם כן, היראה היא סיבה לחכמה וקודמת לה. וכן לפני כבוד, על כרחך היה הענוה, כי הענוה היא סיבה להביא את הכבוד, א"כ היא לפניו.