קטגוריה:משלי טו ד
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח.
מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ.
מַרְפֵּ֣א לָ֭שׁוֹן עֵ֣ץ חַיִּ֑ים
וְסֶ֥לֶף בָּ֗֝הּ שֶׁ֣בֶר בְּרֽוּחַ׃
מַרְפֵּ֣א מַרְפֵּ֣א - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4832
מורפ': HNcmsc לָ֭שׁוֹן לָ֭שׁוֹן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3956
מורפ': HNcbsa עֵ֣ץ עֵ֣ץ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6086
מורפ': HNcmsc חַיִּ֑ים חַיִּ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 2416 e
מורפ': HNcmpa וְסֶ֥לֶף וְ - ו' החיבור
סֶ֥לֶף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/5558
מורפ': HC/Ncmsa בָּ֝֗הּ בָּ֝֗ - מילת יחס
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3fs שֶׁ֣בֶר שֶׁ֣בֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7667
מורפ': HNcmsa בְּרֽוּחַ בְּ - מילת יחס
רֽוּחַ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/7307
מורפ': HR/Ncbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
מַרְפֵּ֣א מונח (משרת, דרגא 5) לָ֭שׁוֹן דחי (משנה, דרגא 3)
עֵ֣ץ מונח (משרת, דרגא 5) חַיִּ֑ים אתנחתא (מלך, דרגא 2)
וְסֶ֥לֶף מרכא (משרת, דרגא 5) בָּ֝֗הּ גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
שֶׁ֣בֶר מונח (משרת, דרגא 5) בְּרֽוּחַ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
להרחבה, וְסֶלֶף בָּהּ אך עיוות כלשהו במילים או בטון הדיבור עלול לגרום ל- - שֶׁבֶר בְּרוּחַ שבירה פתאומית של נפש השומע, כמו עץ הנשבר ברוח חזקה.
פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמז למוסר שירפא נגע הסכלות, כעץ חיים שהאוכל מפריו יחיה שנים רבות, כן לומד מפיו מוסר יחיה.
"וסלף" - שיסלף לשונו לדבר אולת, תבא שבר ברוחו, כענין (משלי טו יג): "רוח נכאה", כי אין לשברה רפואה.
"יערים" - יעשה בערמה בשישמור התוכחות.רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מרפא" - מלשון רפיון.
"וסלף" - ענין עיקום ועיוות.
"ברוח" - ענינו רצון, וכן (ישעיהו לז): "הנני נותן בו רוח".
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"וסלף". הוא עוות התום והיושר (למעלה י"ג ו').
" שבר ברוח", כמו רוח נשברה, והרוח הוא כולל כל כחות הנפש הפנימים:הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"וסלף בה" - פירוש, המסלף לשונו, "שבר ברוח" - כי הרוח הוא העיקר המביא לידי מצוה, אכל המסלף לשונו, הוא שובר את הרוח ואינו מתאוה עוד לדבר מצוה. וכל הגדרים שעשה לו יהיו בטלים כשפושק את פיו, כי הוא מסלף.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי טו ד"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.