מדרש רבה על תזריע
<< · מדרש רבה על · תזריע · >>
סדר תזריע
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה יד
ויקרא רבה פרשה יד פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
א. [ עריכה ]
"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" הה"ד (תהלים קלט, ה): "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" א"ר יוחנן אם זכה אדם נוחל שני עולמות הזה והבא הה"ד אחור וקדם צרתני ואם לאו בא ליתן דין וחשבון שנאמר "וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה" כדכתיב (איוב יג, כא): "כפך מעלי הרחק" אמר ר' שמואל בר נחמן בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון אנדרוגינוס בראו אמר ר"ל בשעה שנברא דו פרצופין נברא ונסרו ונעשה שנים גבים גב לזכר גב לנקבה איתיבין ליה (בראשית ב, כא): "ויקח אחת מצלעותיו" אמר להן מסטרוהי כדכתיב (שמות כו, כ): "ולצלע המשכן".
אמר רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו מלא כל העולם כולו בראו מן המזרח למערב מנין שנאמר אחור וקדם צרתני מן הצפון לדרום מנין שנאמר (דברים ד, לב): "ולמקצה השמים ועד קצה השמים" ומנין כחללו של עולם שנאמר ותשת עלי כפכה אר"א אחור זה יום ראשון וקדם זה יום האחרון על דעתיה דר"א דכתיב (בראשית א, כד): "תוצא הארץ נפש חיה למינה" נפש חיה זו רוחו של אדה"ר אמר ר"ל אחור זה יום האחרון וקדם זה יום הראשון על דעתיה דר"ל דכתיב (שם, ב) "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" זה רוחו של מלך המשיח אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך שלשול קדמך אמר רבי ישמעאל ברבי תנחום אחור לכל המעשים וקדם לכל העונשין ר' יוחנן אומר אף קילוסו לא בא אלא באחרונה שנאמר (תהלים קמח, יא): "החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף" ואחר כך "מלכי ארץ וכל לאומים" א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה חיה ועוף כך תורתו אחר בהמה חיה ועוף הה"ד (ויקרא יא, מו): "זאת תורת הבהמה" ואח"כ "אשה כי תזריע":
ב. [ עריכה ]
ד"א "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" הה"ד (איוב לו, ג): "אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֶּן צֶדֶק" א"ר מאיר הלשון הזה משמש שתי לשונות לשון שירה לשון דבר לשון שירה על שבחן של צדיקים לשון דבר על מפלתן של רשעים למרחוק נאמר על הרחוקים שנקרבו "אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק" אמר רבי נתן מחשבין לשמו של אברהם אבינו אותו שבא מרחוק הה"ד (בראשית כב, ד): "וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק" ואמר רבי חנינא בר פפא מחשבין אנו לשמו של הקדוש ברוך הוא שהיינו רחוקים וקרבנו לו אמר רבי חגי דברים שרחוקים ממנו מהלך חמש מאות שנה שהבריות ישנין על מטותיהן והקב"ה משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים ומנגבן ומעריך שלחן לפני כל אחד ואחד אמר רבי שמואל בר אידי בשם רב אחא הפסוק הזה אם אליהוא אמרו מאליו שבח ואם ברוח הקדוש אמרו שבחי שבחים רבי לוי אמר תלת בנוהג שבעולם מפקיד אדם אצל חבירו ארנקי של כסף בחשאי ומחזיר לו ליטרא של זהב בפרהסיא אינו מחזיק לו טובה כך הקדוש ברוך הוא מפקידין לו הבריות טיפה של לכלוכית בחשאי והקב"ה מחזיר להם נפשות משובחות שלמות בפרהסיא ואין זה שבח הוי "אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק".
רבי לוי אמר אוחרי בנוהג שבעולם אדם חבוש בבית האסורין אין כל בריה משגחת עליו בא אחד והדליק לו שם נר אינו מחזיק לו טובה כך הקדוש ברוך הוא הולד שרוי במעי אמו ומאיר לו שם נר הוא שאיוב אומר (שם כט, ג) "בהלו נרו עלי ראשי" אין זה שבח הוי ולפועלי אתן צדק ר"ל אומר אוחרי בנוהג שבעולם אדם חבוש בבית האסורין ואין כל בריה משגחת עליו בא אחד והתירו והוציאו משם אינו מחזיק לו טובה כך הולד שרוי במעי אמו ובא הקב"ה והתירו והוציאו משם:
ג. [ עריכה ]
ד"א "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" הה"ד (איוב י, יב): "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי" רבי אבא בר כהנא אמר תלת בנוהג שבעולם אם נוטל אדם ארנקי של מעות ונותן הפה למטה אין המעות מתפזרות והולד שרוי במעי אמו והקדוש ברוך הוא משמרו שלא יפול וימות אין זה שבח הוי "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי" ר' אבא בר כהנא אמר אוחרי בנוהג שבעולם בהמה זו מהלכת רבוצה והולד נתון בתוך מעיה כמין שק והאשה זו מהלכת זקופה והולד נתון בתוך מעיה והקב"ה משמרו שלא יפול וימות הוי "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי" רבי אבא בר כהנא אמר אוחרי בנוהג שבעולם בהמה זו דדיה במקום רחמה והולד יונק במקום בשתה והאשה זו דדיה במקום נאה והולד יונק במקום כבודה ואין זה חיים וחסד הוי "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי" אמר ר"א אם ישהה אדם בחמין שעה אחת אינו מת ומעיה של אשה מרותחין והולד נתון בתוך מעיה והקדוש ברוך הוא משמרו שלא יעשה שפיר ושלא יעשה שליא ושלא יעשה סנדל ואין זה חיים וחסד הוי "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי" אמר רבי תחליפא דקסריא אם אכל אדם פרוסה אחר פרוסה לא שניה דוחה את הראשונה האשה הזו כמה מאכל היא אוכלת וכמה משקים היא שותה ואינו דוחה הולד אין זה חיים וחסד אמר רבי סימון מעיה של אשה עשויה קינין קינין פיקין פיקין חכילין חבילין בשעה שהיא יושבת על המשבר אינה משליכתו בבת אחת במתלא אמר אשתרי חד חבל אשתרי תרין חבלין אמר ר"מ כל תשעה חדשים שאין האשה רואה דם בדין הוא שתהא רואה מה הקב"ה עושה מסלקו למעלה לדדיה ועושהו חלב כדי שיצא הולד ויהיה לו מזון לאכול וביותר אם היה זכר שנאמר "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר":
ד. [ עריכה ]
ד"א "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" הה"ד (איוב לח, ח): "וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא" ר"א ור' יהושע ור"ע ר"א אומר כשם שיש דלתות לבית כך יש דלתות לאשה הה"ד (שם ג, י) "כי לא סגר דלתי בטני" ורבי יהושע אומר כשם שיש מפתחות לבית כך לאשה הה"ד (בראשית ל, כב): "וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה" רבי עקיבא אומר כשם שיש צירים לבית כך יש צירים לאשה הה"ד (ש"א ד, יט): "ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה" "בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא" ע"י שמתגאה לצאת (איוב לח, ט): "בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ" זה השפיר "וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ" זה השליא (איוב לח, י): "וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי" אלו שלשה חדשים הראשונים "וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם" אלו שלשה חדשים האמצעים (איוב לח, יא): "וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" אלו ג' חדשים האחרונים "וּפֹה תָּשִׁית בְּגָאוֹן גַּלֶּיךָ" רבי איבו אמר בעון גלליך לפי שהולד הזה כשהוא יוצא יוצא מלא גללין וכל מיני סירוחין והכל מחבקים אותו ומנשקין אותו וביותר אם הוא זכר הה"ד "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר":
ה. [ עריכה ]
ד"א אשה כי תזריע הה"ד (תהלים נא, ז): "הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי" רבי אחא אמר אפי' אם יהיה חסיד שבחסידים א"א שלא יהיה לו צד אחד מעון אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כלום נתכוון אבא ישי להעמידני והלא לא נתכוון אלא להנאתו תדע שהוא כן שמאחר שעשו צרכיהן זה הופך פניו לכאן וזו הופכת פניה לכאן ואתה מכניס כל טיפה וטיפה שיש בו והוא שדוד אמר (שם כז, י) "כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני" "וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי" א"ר חייא בר אבא אין האשה קולטת אלא אחר נדתה ובסמוך וביותר אם היה זכר הה"ד "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר":
ו. [ עריכה ]
ד"א "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" הה"ד "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה" ר' יוחנן וריש לקיש ורשב"ל ר"י אמר אין הקב"ה צר את האדם אלא מטפה של לבנות וריש לקיש אמר זרית כאדם שזורה ונותן תבן בפני עצמו וקש בפ"ע עד שמעמיד הדגן על בריו רשב"ל אמר אף אינו מאבד את הטפה אלא זורה מטפה למוח ומטפה לעצמות ומטפה לגידים וביותר אם היה זכר הה"ד "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר":
ז. [ עריכה ]
ד"א אשה כי תזריע הה"ד (קהלת יא, ב): "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמֹנָה" - "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה" אלו ז' ימי נדה "וְגַם לִשְׁמֹנָה" אלו ח' ימי המילה אמר הקדוש ברוך הוא אם שמרת ימי נדה אני נותן לך בן ואת מולו לשמנה ימים הוי "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ":
ח. [ עריכה ]
תנא צורת הולד כיצד תחלת ברייתו דומה לרשון ב' עיניו כב' טיפין של זבוב וב' חוטמיו כשתי טיפין של זבוב ושתי אזניו כשתי טיפין של זבוב ושתי זרועותיו כשתי חוטין של זהורית פיו דומה לשעורה גויתו כעדשה ושאר אבריו מצומצמים בו כגולם ועליו הוא אומר (תהלים קלט, טז): "גלמי ראו עיניך" ואם היתה נקבה סדוקה כשעורה לארכה נתוח ידים ורגלים אין בה כיצד הולד שרוי במעי אמו מקופל ומונח כפנקס ראשו מונח לו בין ברכיו שתי ידיו על שני צדעיו שני עקביו על שני עגבותיו פיו סתום טיבורו פתוח ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה ואינו מוציא רעי שמא יהרוג את אמו יצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח:
ט. [ עריכה ]
בית שמאי ובית הלל בית שמאי אומרים לא כשם שיצירת הולד בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא בעוה"ז מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ועצמות אבל לעתיד לבא מתחיל בגידים ועצמות וגומר בעור שכן כתיב במתי יחזקאל (יחזקאל לז, ח): "וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם" אמר ר' חייא בר אבא אין פרשת יחזקאל ראיה למה מתי יחזקאל דומין למי שנכנס למרחץ זה שפשט אחרון לבש ראשון בית הלל אומרים כשם שיצירתו של אדם בעוה"ז כך יצירתו (לעולם) [בעולם] הבא בעולם הזה מתחיל בעור ובשר וגומר בגידים ועצמות ולעתיד לבא כמו כן שכן איוב אומר (איוב י, ט): "זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי" (י): "הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי " התכתני אינו אומר אלא תתיכני "וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי" הקפיאתני אינו אומר אלא תקפיאני (יא): "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי" הלבשתני אינו אומר אלא תלבישני "וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי" סככתני אינו אומר אלא תסוככני הוי (יב): "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי".
אֵם של אשה מלא דם עומד וממנו יוצא למקום נדתה וברצונו של הקב"ה הולכת טפה של לבנות ונופלת לתוכה מיד הולד נוצר משל לחלב שנתון בקערה אם נותן לתוכו מסו נקפא ועומד ואם לאו הולך רופף לשני ציירין זה צר דמותו של זה וזה צר דמותו של זה לעולם הנקבה מן איש והזכר מן האשה הזכר מן האשה מנין שנא' (דה"א ד, יח): "ואשתו היהודיה ילדה את ירד" וכתיב (בראשית כב, כד): "ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם היא וגו'" הה"ד "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" ונקבה מן האיש שנאמר (שם, כג) "ובתואל ילד את רבקה" (שם מו, טו) "ואת דינה בתו" (במדבר כו, מו): "ושם בת אשר סרח" א"ר אבין לית ספר דמספר לגרמיה משל לשנים שנכנסו למרחץ זה שמזיע ראשון יצא ראשון אמר ר' אבהו טובה גדולה עושה הקדוש ברוך הוא עם אשה זו בעוה"ז שלא התחיל בצורת הולד בגידים ועצמות שאלו התחיל כן היה מבקיע כריסה ויוצא לפי שבעוה"ז אשה יולדת בצער לעתיד לבא מה כתיב (ישעיה סו, ז): "בטרם תחיל ילדה בטרם יבא חבל לה וגו'":
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה טו
ויקרא רבה פרשה טו פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
א. [ עריכה ]
"אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת" הה"ד (איוב כח, כה): "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקַל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" אמר רב הונא בשלשה מקומות יצתה רוח שלא במשקל וכבר היה לה להחריב את העולם ואלו הן אחד בימי איוב ואחד בימי יונה ואחד בימי אליהו בימי איוב שנאמר (שם א, יט) "והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר" בימי יונה שנאמר (יונה א, ד): "וה' הטיל רוח גדולה אל הים" בימי אליהו שנאמר (מ"א יט, יא): "ויאמר צא ועמדת בהר [לפני ה'] והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים" אמר רבי יהודא ברבי שלום היא אותה של איוב היא אותה של יונה היא אותה של אליהו בשביל אותה הבית היתה אותה של איוב בשביל אותה ספינה היתה אותה של יונה בשביל אותה מעשה היתה אותה של אליהו ואין לך גדולה בהם אלא אותה של אליהו הה"ד ויאמר צא ועמדת בהר אמר רבי תנחום ברבי חייא ואמרי לה בשם רבנן אין מלך המשיח בא עד שיכלו כל הנפשות שעלו במחשבה להבראות ואלו הן האמורות בספר של אדם הראשון הה"ד (בראשית ה, א): "זה ספר תולדות אדם" אמר רבי יהושע ברבי חנינא בשעה שהרוח יוצאת מלפני הקב"ה משברו בהרים ומרשלו בגבעות ואומר לו הוי זהיר שלא תזיק לבריותי שנאמר (ישעיה נז, טז): "כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי" בשביל נשמות שאני עשיתי "וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" רבי יודן בר ר"ש אמר אפילו מים שיורדין מלמעלה לא נתנו אלא במדה הה"ד (שם לו, כז) "כי יגרע נטפי מים" וכתיב (ויקרא כז, יח): "ונגרע מערכך":
ב. [ עריכה ]
ד"א (איוב יג, ב): "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל" אמר רבי אחא אפילו רוח הקודש ששורה על הנביאים אינו שורה אלא במשקל יש שמתנבא ספר אחד ויש שנים אמר רבי סימון שני דברים נתנבא בארי ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן (ישעיה ח, יט): "וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים" וחברו. "וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" אמר רבי יודן ברבי שמואל ואפילו דברי תורה שנתנו מלמעלה לא נתנו אלא במדה ואלו הן מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדה יש זוכה למקרא ויש למשנה ויש לתלמוד ויש להגדה ויש זוכה לכולן.
ד"א "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל" בנוהג שבעולם הבריות אומרים איש פלוני רוחו יתירה איש פלוני רוחו קצרה שנתנה בו רוח קטיקטון "וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" אדם היה משוקל חציו מים וחציו דם בשעה שהוא זוכה לא המים רבין על הדם ולא הדם רבין על המים ובזמן שחוטא פעמים שהמים רבין על הדם ונעשה אדריפיקוס ופעמים שהדם רבין על המים ונעשה מצורע הה"ד "אָדָם" או דם:
ג. [ עריכה ]
ד"א "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" הה"ד (איוב לח, כה): "מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה" אמר רבי ברכיה אית אתרין דצווחין לשערא שיטפא..
מעשה באדם אחד שהיה יושב ודורש ואמר אין לך כל נימא ונימא שלא ברא לה הקדוש ברוך הוא גומא בפני עצמו כדי שלא תהא אחת מהן נהנית מחברתה א"ל אשתו ועכשיו אתה מבקש לצאת לתור פרנסתך תוב ובורייך קאים לך שמע לה ויתיב ליה וקם ליה בורייה. "וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת" אפי' קול שיוצא מן הרקיע עשה לו הקב"ה שביל בפני עצמו וכ"כ למה שלא תצא ותחריב את העולם.
ד"א "וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת" אמר רבי אבין משל לגנת ירק שהמעין לתוכה כ"ז שהמעין לתוכה ירקה משחיר פסק המעין הלבין ירקה כך זכה אדם (ויקרא יג, לז): "ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא" ואם לאו (שם, ג) "ושער בנגע הפך לבן" הה"ד "אָדָם כִּי יִהְיֶה" או דם:
ד. [ עריכה ]
ד"א "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" הה"ד (משלי יט, כט): "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים" מוכנים היו ללצים דינים בנוהג שבעולם אדם רוכב על החמור פעמים שסורח עליו ומכהו פעמים ששוחק עליו ומכהו ברם הכא "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת" משל למטרונה שנכנסה לתוך פלטין של מלך כיון דחמית מגלביא תלן דחלת אמר לה המלך אל תתייראי אלו לעבדים ולשפחות אבל את לאכול ולשתות ולשמוח כך כיון ששמעו ישראל פרשת נגעים נתייראו א"ל משה אל תתייראו אלו לאו"ה אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח שנאמר (תהלים לב, י): "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו" רבי ור' ישמעאל ברבי יוסי היו יושבים ועוסקים במגילת קינות ערב תשעה באב שחל להיות בשבת עם חשכה מן המנחה ולמעלה שיירו בה אלף בית אחת אמרו למחר אנו גומרין אותה כשעלה רבי נכשל באצבעו הקטנה קרא על עצמו "רבים מכאובים לרשע" אמר לו רבי ישמעאל אלו לא היינו עסוקין בענין (איכה ד, כ): "רוח אפינו משיח ה'" הייתי אומר עכשיו שאנו עסוקין עאכ"ו כשעלה לביתו נתן עליה ספוג יבש וכרך עליה גמי מבחוץ אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי מדבריו למדנו ג' דברים ספוג לא שהוא מוצץ אלא שהוא משמר את המכה וקושר עליה גמי מהבית מפני שהוא מוכן ואין קורין בכתבי הקדש אלא מן המנחה ולמעלה אבל שונין בהן ודורשין בהן אם צריך לדבר לבדוק נוטל ובודק ושמואל אמר חרס כל שהוא גמי כל שהוא תני רבי יודן משום רבי שמואל מגופת הבית ושבריה מותר לטלטלן בשבת ואם זרקן לאשפה אסור לטלטלן רבי אלעזר ורבי תנחום בצרורייה בשם רבי ירמיה אפי' רשע וחזר בו הקדוש ברוך הוא מקבלו שנאמר "והבוטח בה' חסד יסובבנו":
ה. [ עריכה ]
מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא יב, ב): "אשה כי תזריע וילדה זכר" מה כתיב בתריה "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" וכי מה ענין זה לזה אמר רבי תנחום ברבי חנילאי משל לחמורה שרעתה ונכוית ויצא בנה כווי מי גרם לולד שיצא כווי שנכוות אמו כך מי גרם לולד שיהיה מצורע אמו שלא שמרה ימי נדתה אמר ר' אבין משל לגנת ירק שהמעין לתוכה כ"ז שהמעין לתוכה היא עושה כריכין כך כל מי שהולך אצל אשתו נדה עושה בנים מצורעים רי אבין קרא עליה (ירמיה לא, כח): "אבות יאכלו בוסר ושני בנים תקהינה" והן קוראין על אבותיהם (איכה ה, ז): "אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו":
ו. [ עריכה ]
ר' אבין בשם ר' יוחנן אמר כתיב (ויקרא יב, ח): "ואם לא תמצא ידה די שה" ומה כתיב בתריה "אדם כי יהיה בעור בשרו" וכי מה ענין זה אצל זה אמר הקב"ה אני אמרתי לך הבא קרבן לידה ואתה לא עשית כך חייך שאני מצריכך לבא אצל כהן שנאמר "והובא אל אהרן הכהן".
אמר רי יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת ע"ז לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאלו בטל ע"ז וכל המבטל מצות חלה כאלו קיים ע"ז אמר ר"א (משלי ו, כו): "כי בעד אשה זונה עד ככר לחם" מי גרם לו שנכשל באשה זונה על ידי שאכל את ככרה שאינו מעושר אמר רשב"ל כתיב (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו" מה כתיב בתריה (יב): "איש כי תשטה אשתו" וכי מה ענין זה לזה אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי תן מתנתך לכהן ולא עשית כן חייך שאני מצריכך שתביא אשתך אל הכהן שנאמר (טו): "והביא האיש את אשתו אל הכהן":
ז. [ עריכה ]
אמר רבי לוי ברכות מברכות את בעליהן וקללות מקללות את בעליהן (דברים כה, טו): "אבן שלמה וצדק יהיה לך וגו'" אם עשית כן יש לך מה לישא ומה ליתן ומה ליקח ומה למכור קללות מקללות את בעליהן (יג): "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה" (יד): "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה" אם עשית כן לא יהיה לך מה לישא ומה ליתן ומה ליקח ומה למכור אמר הקב"ה אני אמרתי לא תעשה איפה גדולה וקטנה ועשית חייך שאפילו בקטנה אינו מספיק אותו האיש ודכוותה (שמות כ, כ): "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב" אם עשית כן חייך שאפילו של עץ ושל אבן אינו מספיק בידו שתהא לו:
ח. [ עריכה ]
כיצד ראיית נגעים האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים כעודר בית הסתרים וכמוסק זיתים בית השחי והאשה כאורגת וכמניקה את בנה תחת הדד כאורגת בעמרים לשחי ליד הימנית ר' יהודה אומר כטווה בפשתן ליד השמאלית וכשם שנראה לנגעים כך נראה לתגלחתו תנא כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו ומי ראה נגע מרים אם תאמר משה ראה זר אינו רואה נגעים אם תאמר אהרן ראה אין קרוב רואה את הנגעים אמר הקב"ה אנא כהנא אנא מסגירה אנא מטהרה הה"ד (במדבר יב, טו): "והעם לא נסע עד האסף מרים" א"כ העם היה עם השכינה והשכינה ממתנת לה אמר רבי לוי בשם רב חמא ברבי חנינא צער גדול היה לו למשה בדבר הזה כך הוא כבודו של אהרן אחי להיות רואה את הנגעים אמר לו הקדוש ברוך הוא ולא נהנה ממנו כ"ד מתנות כהונה במתלא אמרי דאכיל בהדי קולא ילקי בהדי קילא:
ט. [ עריכה ]
"שְׂאֵת" זו בבל על שום (ישעיה יד, ד): "ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נוגש שבתה מדהבה" רבי אבא בר כהנא אמר שבתה מדהבה מלכות שהיא אומרת מדוד והבא ר"ש בר נחמן אמר מלכות שהיא מדהבת פנים של אדם בשעה שבא אצלה ורבנן אמרי על שום רישיה דדהב (דניאל ב, לח): "אנת הוא ראשה די דהבא".
"סַפַּחַת" זו מדי שהעמידה המן הרשע ששף כנחש על שום (בראשית ג, יד): "על גְּחֹנְךָ תלך".
"בַּהֶרֶת" זו יון שהיתה מבהרת בגזרותיה על ישראל ואומרת להן כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל.
"נֶגַע צָרַעַת" זו אדום שבאתה מכחה של זקן. "וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת" לפי שבעוה"ז הכהן רואה את הנגעים אבל לעוה"ב אמר הקב"ה אני מטהר אתכם הה"ד (יחזקאל לו, כה): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם":