ויקרא רבה יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ויקרא רבה · יד · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יד[עריכה]

ויקרא רבה פרשה יד פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט

ויקרא רבה · יד · א · >>


א. [עריכה]

"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" הה"ד (תהלים קלט, ה): "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" א"ר יוחנן אם זכה אדם נוחל שני עולמות הזה והבא הה"ד אחור וקדם צרתני ואם לאו בא ליתן דין וחשבון שנאמר "וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה" כדכתיב (איוב יג, כא): "כפך מעלי הרחק" אמר ר' שמואל בר נחמן בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון אנדרוגינוס בראו אמר ר"ל בשעה שנברא דו פרצופין נברא ונסרו ונעשה שנים גבים גב לזכר גב לנקבה איתיבין ליה (בראשית ב, כא): "ויקח אחת מצלעותיו" אמר להן מסטרוהי כדכתיב (שמות כו, כ): "ולצלע המשכן".
אמר רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו מלא כל העולם כולו בראו מן המזרח למערב מנין שנאמר אחור וקדם צרתני מן הצפון לדרום מנין שנאמר (דברים ד, לב): "ולמקצה השמים ועד קצה השמים" ומנין כחללו של עולם שנאמר ותשת עלי כפכה אר"א אחור זה יום ראשון וקדם זה יום האחרון על דעתיה דר"א דכתיב (בראשית א, כד): "תוצא הארץ נפש חיה למינה" נפש חיה זו רוחו של אדה"ר אמר ר"ל אחור זה יום האחרון וקדם זה יום הראשון על דעתיה דר"ל דכתיב (שם, ב) "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" זה רוחו של מלך המשיח אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך שלשול קדמך אמר רבי ישמעאל ברבי תנחום אחור לכל המעשים וקדם לכל העונשין ר' יוחנן אומר אף קילוסו לא בא אלא באחרונה שנאמר (תהלים קמח, יא): "החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף" ואחר כך "מלכי ארץ וכל לאומים" א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה חיה ועוף כך תורתו אחר בהמה חיה ועוף הה"ד (ויקרא יא, מו): "זאת תורת הבהמה" ואח"כ "אשה כי תזריע":

<< · ויקרא רבה · יד · ב · >>


ב. [עריכה]

ד"א "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" הה"ד (איוב לו, ג): "אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֶּן צֶדֶק" א"ר מאיר הלשון הזה משמש שתי לשונות לשון שירה לשון דבר לשון שירה על שבחן של צדיקים לשון דבר על מפלתן של רשעים למרחוק נאמר על הרחוקים שנקרבו "אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק" אמר רבי נתן מחשבין לשמו של אברהם אבינו אותו שבא מרחוק הה"ד (בראשית כב, ד): "וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק" ואמר רבי חנינא בר פפא מחשבין אנו לשמו של הקדוש ברוך הוא שהיינו רחוקים וקרבנו לו אמר רבי חגי דברים שרחוקים ממנו מהלך חמש מאות שנה שהבריות ישנין על מטותיהן והקב"ה משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים ומנגבן ומעריך שלחן לפני כל אחד ואחד אמר רבי שמואל בר אידי בשם רב אחא הפסוק הזה אם אליהוא אמרו מאליו שבח ואם ברוח הקדוש אמרו שבחי שבחים רבי לוי אמר תלת בנוהג שבעולם מפקיד אדם אצל חבירו ארנקי של כסף בחשאי ומחזיר לו ליטרא של זהב בפרהסיא אינו מחזיק לו טובה כך הקדוש ברוך הוא מפקידין לו הבריות טיפה של לכלוכית בחשאי והקב"ה מחזיר להם נפשות משובחות שלמות בפרהסיא ואין זה שבח הוי "אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק".
רבי לוי אמר אוחרי בנוהג שבעולם אדם חבוש בבית האסורין אין כל בריה משגחת עליו בא אחד והדליק לו שם נר אינו מחזיק לו טובה כך הקדוש ברוך הוא הולד שרוי במעי אמו ומאיר לו שם נר הוא שאיוב אומר (שם כט, ג) "בהלו נרו עלי ראשי" אין זה שבח הוי ולפועלי אתן צדק ר"ל אומר אוחרי בנוהג שבעולם אדם חבוש בבית האסורין ואין כל בריה משגחת עליו בא אחד והתירו והוציאו משם אינו מחזיק לו טובה כך הולד שרוי במעי אמו ובא הקב"ה והתירו והוציאו משם:

<< · ויקרא רבה · יד · ג · >>


ג. [עריכה]

ד"א "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" הה"ד (איוב י, יב): "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי" רבי אבא בר כהנא אמר תלת בנוהג שבעולם אם נוטל אדם ארנקי של מעות ונותן הפה למטה אין המעות מתפזרות והולד שרוי במעי אמו והקדוש ברוך הוא משמרו שלא יפול וימות אין זה שבח הוי "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי" ר' אבא בר כהנא אמר אוחרי בנוהג שבעולם בהמה זו מהלכת רבוצה והולד נתון בתוך מעיה כמין שק והאשה זו מהלכת זקופה והולד נתון בתוך מעיה והקב"ה משמרו שלא יפול וימות הוי "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי" רבי אבא בר כהנא אמר אוחרי בנוהג שבעולם בהמה זו דדיה במקום רחמה והולד יונק במקום בשתה והאשה זו דדיה במקום נאה והולד יונק במקום כבודה ואין זה חיים וחסד הוי "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי" אמר ר"א אם ישהה אדם בחמין שעה אחת אינו מת ומעיה של אשה מרותחין והולד נתון בתוך מעיה והקדוש ברוך הוא משמרו שלא יעשה שפיר ושלא יעשה שליא ושלא יעשה סנדל ואין זה חיים וחסד הוי "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי" אמר רבי תחליפא דקסריא אם אכל אדם פרוסה אחר פרוסה לא שניה דוחה את הראשונה האשה הזו כמה מאכל היא אוכלת וכמה משקים היא שותה ואינו דוחה הולד אין זה חיים וחסד אמר רבי סימון מעיה של אשה עשויה קינין קינין פיקין פיקין חכילין חבילין בשעה שהיא יושבת על המשבר אינה משליכתו בבת אחת במתלא אמר אשתרי חד חבל אשתרי תרין חבלין אמר ר"מ כל תשעה חדשים שאין האשה רואה דם בדין הוא שתהא רואה מה הקב"ה עושה מסלקו למעלה לדדיה ועושהו חלב כדי שיצא הולד ויהיה לו מזון לאכול וביותר אם היה זכר שנאמר "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר":

<< · ויקרא רבה · יד · ד · >>


ד. [עריכה]

ד"א [[:קטגוריה:|"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ"]] הה"ד (איוב לח, ח): "וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא" ר"א ור' יהושע ור"ע ר"א אומר כשם שיש דלתות לבית כך יש דלתות לאשה הה"ד (שם ג, י) "כי לא סגר דלתי בטני" ורבי יהושע אומר כשם שיש מפתחות לבית כך לאשה הה"ד (בראשית ל, כב): "וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה" רבי עקיבא אומר כשם שיש צירים לבית כך יש צירים לאשה הה"ד (ש"א ד, יט): "ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה" "בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא" ע"י שמתגאה לצאת (איוב לח, ט): "בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ" זה השפיר "וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ" זה השליא (איוב לח, י): "וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי" אלו שלשה חדשים הראשונים "וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם" אלו שלשה חדשים האמצעים (איוב לח, יא): "וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" אלו ג' חדשים האחרונים "וּפֹה תָּשִׁית בְּגָאוֹן גַּלֶּיךָ" רבי איבו אמר בעון גלליך לפי שהולד הזה כשהוא יוצא יוצא מלא גללין וכל מיני סירוחין והכל מחבקים אותו ומנשקין אותו וביותר אם הוא זכר הה"ד [[:קטגוריה:|"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר"]]:

<< · ויקרא רבה · יד · ה · >>


ה. [עריכה]

ד"א אשה כי תזריע הה"ד (תהלים נא, ז): "הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי" רבי אחא אמר אפי' אם יהיה חסיד שבחסידים א"א שלא יהיה לו צד אחד מעון אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כלום נתכוון אבא ישי להעמידני והלא לא נתכוון אלא להנאתו תדע שהוא כן שמאחר שעשו צרכיהן זה הופך פניו לכאן וזו הופכת פניה לכאן ואתה מכניס כל טיפה וטיפה שיש בו והוא שדוד אמר (שם כז, י) "כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני" "וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי" א"ר חייא בר אבא אין האשה קולטת אלא אחר נדתה ובסמוך וביותר אם היה זכר הה"ד [[:קטגוריה:|"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר"]]:

<< · ויקרא רבה · יד · ו · >>


ו. [עריכה]

ד"א [[:קטגוריה:|"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ"]] הה"ד "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה" ר' יוחנן וריש לקיש ורשב"ל ר"י אמר אין הקב"ה צר את האדם אלא מטפה של לבנות וריש לקיש אמר זרית כאדם שזורה ונותן תבן בפני עצמו וקש בפ"ע עד שמעמיד הדגן על בריו רשב"ל אמר אף אינו מאבד את הטפה אלא זורה מטפה למוח ומטפה לעצמות ומטפה לגידים וביותר אם היה זכר הה"ד [[:קטגוריה:|"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר"]]:

<< · ויקרא רבה · יד · ז · >>


ז. [עריכה]

ד"א אשה כי תזריע הה"ד (קהלת יא, ב): "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמֹנָה" - "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה" אלו ז' ימי נדה "וְגַם לִשְׁמֹנָה" אלו ח' ימי המילה אמר הקדוש ברוך הוא אם שמרת ימי נדה אני נותן לך בן ואת מולו לשמנה ימים הוי "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ":ויקרא רבה יד ח

<< · ויקרא רבה · יד · ט


ט. [עריכה]

בית שמאי ובית הלל בית שמאי אומרים לא כשם שיצירת הולד בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא בעוה"ז מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ועצמות אבל לעתיד לבא מתחיל בגידים ועצמות וגומר בעור שכן כתיב במתי יחזקאל (יחזקאל לז, ח): "וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם" אמר ר' חייא בר אבא אין פרשת יחזקאל ראיה למה מתי יחזקאל דומין למי שנכנס למרחץ זה שפשט אחרון לבש ראשון בית הלל אומרים כשם שיצירתו של אדם בעוה"ז כך יצירתו (לעולם) [בעולם] הבא בעולם הזה מתחיל בעור ובשר וגומר בגידים ועצמות ולעתיד לבא כמו כן שכן איוב אומר (איוב י, ט): "זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי" (י): "הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי " התכתני אינו אומר אלא תתיכני "וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי" הקפיאתני אינו אומר אלא תקפיאני (יא): "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי" הלבשתני אינו אומר אלא תלבישני "וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי" סככתני אינו אומר אלא תסוככני הוי (יב): "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי".
אֵם של אשה מלא דם עומד וממנו יוצא למקום נדתה וברצונו של הקב"ה הולכת טפה של לבנות ונופלת לתוכה מיד הולד נוצר משל לחלב שנתון בקערה אם נותן לתוכו מסו נקפא ועומד ואם לאו הולך רופף לשני ציירין זה צר דמותו של זה וזה צר דמותו של זה לעולם הנקבה מן איש והזכר מן האשה הזכר מן האשה מנין שנא' (דה"א ד, יח): "ואשתו היהודיה ילדה את ירד" וכתיב (בראשית כב, כד): "ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם היא וגו'" הה"ד [[:קטגוריה:|"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר"]] ונקבה מן האיש שנאמר (שם, כג) "ובתואל ילד את רבקה" (שם מו, טו) "ואת דינה בתו" (במדבר כו, מו): "ושם בת אשר סרח" א"ר אבין לית ספר דמספר לגרמיה משל לשנים שנכנסו למרחץ זה שמזיע ראשון יצא ראשון אמר ר' אבהו טובה גדולה עושה הקדוש ברוך הוא עם אשה זו בעוה"ז שלא התחיל בצורת הולד בגידים ועצמות שאלו התחיל כן היה מבקיע כריסה ויוצא לפי שבעוה"ז אשה יולדת בצער לעתיד לבא מה כתיב (ישעיה סו, ז): "בטרם תחיל ילדה בטרם יבא חבל לה וגו'":

<< · ויקרא רבה · יד · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.