קטגוריה:במדבר ה י
נוסח המקרא
ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה
וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה.
וְאִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖יו ל֣וֹ יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃
וְ/אִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖י/ו ל֣/וֹ יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַ/כֹּהֵ֖ן ל֥/וֹ יִהְיֶֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּגְבַר יָת מַעְשַׂר קוּדְשׁוֹהִי דִּילֵיהּ יְהֵי גְּבַר דְּיִתֵּין לְכָהֲנָא דִּילֵיהּ יְהֵי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּגְבַר יַת מַעֲשֵר קוּדְשׁוֹי דִילֵיהּ יְהוֹן וְלָא חַסְרִין נִכְסוֹי גְבַר מַה דְיִתֵּן לְכַהֲנָא דִילֵיהּ יְהֵי: |
רש"י
"איש אשר יתן לכהן" - מתנות הראויות לו
"לו יהיה" - ממון הרבהרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן – מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לוֹ.
לוֹ יִהְיֶה – מָמוֹן הַרְבֵּה (ברכות ס"ג ע"א).
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לב. ואיש את קדשיו לו יהיו מכאן אתה אומר כהן שהקריב את הזבח אפילו במשמר אחר הרי הן שלו ועבודתו שלו.
לג. ואיש את קדשיו לו יהיו למה נאמר לפי שהוא אומר (ויקרא י"ט) ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה', קדש לבעלים או קדש לכהנים, ת"ל ואיש את קדשיו לו יהיו בנטע רבעי הכתוב מדבר שיהא לבעלים דברי ר' מאיר. ר' ישמעאל אמר קדש לבעלים א“א קדש לבעלים או קדש לכהנים, הרי אתה דן מעשר שני קרוי קדש ונטע רבעי קרוי קדש אם במעשר שני למדת שאינו אלא של בעלים אף נטע רבעי לא יהיה אלא של בעלים. והרי' תרומה תוכיח שקרוי קדש ואינה אלא של כהנים והיא תוכיח לנטע רבעי שאע"פ שקרוי קדש לא יהא אלא של כהנים. אמרת הפרש מעשר שני טעון הבאת מקום ונטע רבעי טעון הבאת מקום אם למדתי למעשר שני שאינו אלא של בעלים אף נטע רבעי לא יהיה אלא של בעלים. הרי בכורים יוכיחו שטעונים הבאת מקום ואינן אלא של כהנים והם יוכיחו לנטע רבעי שאף על פי שטעון הבאת מקום לא יהיה אלא של כהנים. אמרת הפרש (מעשר שני קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון נטע רבעי קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון ואל תבא תרומה ותוכיח שאף על פי שקרויה קדש אינה טעונה הבאת מקום ולא בכורים שאף על פי שטעונים הבאת מקום אבל אין להם פדיון ולא יהיו אלא של כהנים. אמרת הפרש אדון בשלושה לשונות כאחד) מעשר שני קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון ונטע רבעי קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון ואל תוכיח תרומה שאף על פי שקרויה קדש אינה טעונה הבאת מקום ולא בכורים שאף על פי שטעונים הבאת מקום אבל אין להם פדיון. אלמד דבר מדבר ואדון דבר מדבר. אלמד דבר (מדבר) ששוה בג' דרכים מדבר ששוה בג' דרכים, ואל אלמד דבר השוה בג' דרכים מדבר שלא שוה אלא בדרך א' או בב'. אם למדתי למעשר שני שאינו אלא של בעלים אף נטע רבעי לא יהיה אלא של בעלים.
ר' יהרשע אומר קדש של בעלים א“א קדש של בעלים או קדש לכהנים ת“ל ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו למי מוסיפים למי שכבר ניתנו לו.
לד. ואיש את קדשיו לו יהיו למה נאמר לפי שהוא אומר (במדבר יח) כל תרומות הקדשים אשר ירימו בני ישראל, שומע אני ישלם בזרוע. תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו מגיד שטובת הנאתן (קדשים) לבעליהם.
ואיש את קדשיו לו יהיו הרי שמדד להם בארץ ונתוספו אחרים עליהם יכול קורא אני עליו (ואיש את קדשיו לו יהיו) [איש אשר יתן לכהן לו יהיה] תלמוד לומר (איש אשר יתן לכהן לו יהיה) [ואיש את קדשיו לו יהיו]. או אפילו מדד בקופה ונתוספו אחרים עליהם קורני עליו ואיש את קדשיו לו יהיו, תלמוד לומר איש אשר יתן לכהן לו יהיה. ר' יוסי אומר הרי שפדה את בנו בתוך שלשים יום ומת קורני עליו איש אשר יתן לכהן לו יהיה, תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו. לאחר שלשים יום אין מוציאין מיד כהן וקורא אני עליו איש אשר יתן לכהן לו יהיה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
לא. ואיש את קדשיו לו יהיה גם זה בא לפרש דיני אשם גזלות, ואתיא כר' יוסי הגלילי שאמר בספרא ויקרא ( ויקרא שעב ) ומעלה מעל בה' להביא קדשים קלים. דסבירא ליה שקדשים קלים ממון בעלים והגזלן מיד בעלים
חייב באשם גזלות, והלכה כוותיה, כמו שנראה ברמב“ם (פ"ח מה' נזקי ממון ה"א). והרש"ל בים של שלמה בבא קמא (פרק קמא דל"ו) הוכיח דכולי עלמא סבירא ליה כר' יוסי הגלילי ועל זה אמר ואיש את קדשיו לו יהיו ומחויב לשלם קרן וחומש לבעלים. וזה דוקא בקדשים קלים לא בקדשים שנתנם לכהנים. ועל זה אמר משך הכתוב כל הקדשים וכו'.
וממה שאמר ששיר מעשר בהמה יש ראיה למה שאמר הלחם משנה (פ"ח מהלכות נזקי ממון ) שהרמב"ם סובר דבן עזאי פליג אריה"ג, וריה"ג סובר שגם מעשר הוה ממון בעלים, שלא כרש"י ותוס' בבבא קמא (דף יב' ע"ב). ולשון הספרי דפה מועתק בספר המצוות לרמב"ם (מצוה קיט).
לב. ואיש את קדשיו לו יהיו מלת את [שמורה על הפעול] זרה בכאן, ודרשו חז"ל ששתי מלות אשר יקריבו שבפסוק הקודם נמשך לשנים ואיש [אשר יקריב] את קדשיו לו יהיו. שכבר למדו ממה שאמר (דברים יח) ובא בכל אות נפשו ושרת, שהכהן יכול להקריב קרבנותיו בכל עת שירצה אפילו במשמר שאינו שלו ולמד בכאן שאם יקירב את קדשיו לו יהיו. ובגמרא בבא קמא (דף קט ע"ב) מנחות (דף עד ע“ב) עבודתו (פי' בשרה) ועורה שלו.
לג. ואיש את קדשיו לו יהיו כבר בארתי ( נשא ל) שרצונו לומר שקדשים קלים ומעשר שני ונטע רבעי הם ממון בעלים ונוהג בהם דין אשם גזלות וכשטת רבי יוסי הגלילי. והנה על קדשים קלים אין צריך ללמדני שכבר למד לה רבי יוסי הגלילי בספרא ( ויקרא שעב) ממה שאמר ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו, רק בא ללמד על מעשר שני ונטע רבעי. וזה נכון לשטת רבי יוסי הגלילי שסבירא ליה שמעשר שני ונטע רבעי הם ממון בעלים וכמו שיתבאר. אבל לר' מאיר שסבירא ליה בקדושין (דף נד ע“ב) מעשר שני ונטע רבעי ממון גבוה הוא אין שיך בו דין גזלות כמה שאמר הרמב"ם (פ"ג מהל' מעשר שני הלכה כ"ו). ואם כן מה שאמר ואיש את קדשיו לו יהיו מיותר דאף שבקדשים קלים סבירא ליה לר' מאיר כרבי יוסי הגלילי לענין גזל כמה שאמר בקדושין שם. זה א“צ ללמדני פה כנ“ל, וז“ש ואיש את קדשיו לו יהיו למה נאמר. לכן פירש ר' מאיר שמלמד שנטע רבעי אף על פי שהוא ממון גבוה לא ניתן לכהנים רק לבעלים וכן כתב הרמב"ם (פ"ט מהל' מעשר שני ה"א) נטע רבעי נאכל בירושלים לבעלים וכו'. ובנטע רבעי הוא אומר ואיש את קדשיו לו יהיו שאין לך קדש שלא נתפרש דינו בתורה למי שהוא חוץ מנטע רבעי.
ור' ישמעאל אומר לדבר זה שהוא לבעלים ולא לכהנים ידעינן ממעשר שני שדומה לו בג' דברים. שקרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון כמוהו. שסבירא ליה לר' ישמעאל שמה שאמר ואיש את קדשיו מלמד שנוהג דין גזלות בקדשים קלים דאף שידעינן מן ומעלה מעל בה', ר' ישמעאל לשטתו בסוטה (דף ג) דכל דבר שנאמר ונשנה אין צריך דרוש כל הנשנה (כנ"ל נשא יג).
ור' יהושע סבירא ליה כרבי יוסי הגלילי שלמד בספרא ( קדושים סח) ממה שאמר להוסיף לכם תבואתו. שמלשון תוספת מבואר שגם פירות שנה רביעית הוא ממון הדיוט כמו שמפרש דבריו בירושלמי (פ"ז דפאה ופ"ה דמעשר שני). דסבירא ליה לרבי יוסי הגלילי כר' יהודה דממון הדיוט הוא ומלמדנו שנוהג בו דין גזלות.
והגר"א גרס במקום ר' יהושע ר' יוסי אומר, ולפי זה הוא עצמו מימרא דר' יוסי הגלילי בספרא שם.
לד. ואיש את קדשיו וכו' איש אשר יתן לכהן, במה שאמר ואיש את קדשיו לו יהיה כולל גם כן שלא ישלם הכהן אלא מדעת בעלים שטובת הנאתן לבעלים כמה שאמר בחולין (דף קלג) וברמב"ם (פי"ב מהל' תרומות הט“ו), וכמה שאמר איש אשר יתן, מחלק שקודם נתינה ליד כהן טובת הנאה לבעלים ואחר אשר יתן לכהן אפילו רק מדד לכליו של כהן לא יוכל לחזור ולתת לכהנים אחרים שנתוספו, והגהתי כפי הגהת הגר“א והזית רענן, וכן אם פדה את בנו תוך שלשים ומת תוך שלשים צריך הכהן להחזיר אבל אם מת אחר שלשים א"צ לטמת ולתתם לכהן אחר כי כבר זכה בהם כהן זה ומובא בבכורות (דף מ“ט).
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
פירוש חומש רב פנינים - טעם לברכת נתינת תרומות ומעשרות - וקשה להבין מאיזה אופן תהיה הברכה הזאת שכאשר יתן לכהן יהיה לו על ידי זה ממון הרבה. אך בא וראה שאלה אחרת עצומה מזה מדוע מנע הקב׳׳ה משבט לוי הכהנים והלוים חלק ונחלה בארץ, רק שיהיו עיניהם נשואות למתנת בשר ודם, ונראה כאלו הישראל הוא אדון שדהו וכרמו והכהנים הלוים יבואו לבקש מהם התרומה והמעשר, מדוע ככה יבזה הקב׳׳ה שבטו הנבחר והקדוש מכל שבטי ישראל. טעמים רבים נאמרים בזה במפרשי התורה, ושנים מהם נבאר פה בקצרה, א) רצה הקב׳׳ה שהכהנים והלוים לא יהיו טרודים בעבודת שדה וכרם לחרוש ולזרוע ולקצור ויתר עבודת שדה וכרם... (ע׳׳ש). ועוד טעם אחר כי התרומה והמעשר צוה הקב׳׳ה לתת לכהנים והלוים והכל לטובת ישראל, כי כל בני ישראל צריכים השפעת הברכה והטוב אבל אין בכחם להשיגם, אבל שבט לוי כהני ה׳ משרתי אלהינו ידם רב להם ליגע בצינור השפע ולהוריד הברכה, אכן מה יהיה ומה נעשה אם יראה הלוי להמשיך הברכה והשפעת הטובה רק לעצמו לשדהו ולכרמו, ומה לו לאחרים, לכן אמר ה׳ אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם, כי אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל, חלקך ונחלתך יהיה מפוזר בכל חלקי בני ישראל, וכאשר אברך אתכם שיהיה לכם תבואות הרבה, דהיינו שיהיה לכם הרבה תרומות ומעשרות אצטרך לברך תחלה את עמי בני ישראל שיהיה להם שפע ברכה ותבואות הרבה ממילא תהיה הברכה לכם ג׳׳כ ועיקר הברכה הוא לשבט לוי, רק בהכרח בשביל הלוי מתברך ג׳׳כ הישראל, ומי שאינו נותן לכהנים והלוים התרומה והמעשר באיזה אופן תבא ברכה אליו, ע׳׳כ יפה אמר הכתוב איש אשר יתן לכהן המגיע לו, לו יהיה ממון הרבה, כי מחמת ברכת הכהן יתברך גם הוא, ומכלל הן אתה שומע לאו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר ה י"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.