מ"ג במדבר ה י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג במדבר · ה · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖יו ל֣וֹ יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּגְבַר יָת מַעְשַׂר קוּדְשׁוֹהִי דִּילֵיהּ יְהֵי גְּבַר דְּיִתֵּין לְכָהֲנָא דִּילֵיהּ יְהֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וּגְבַר יַת מַעֲשֵר קוּדְשׁוֹי דִילֵיהּ יְהוֹן וְלָא חַסְרִין נִכְסוֹי גְבַר מַה דְיִתֵּן לְכַהֲנָא דִילֵיהּ יְהֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואיש את קדשיו לו יהיו" - לפי שנאמרו מתנות כהונה ולויה יכול יבואו ויטלום בזרוע ת"ל ואיש את קדשיו לו יהיו מגיד שטובת הנאתן לבעלים ועוד מדרשים הרבה דרשו בו בספרי ומ"א ואיש את קדשיו לו יהיו מי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן לו יהיו המעשרות סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה שהיתה למודה לעשות

"איש אשר יתן לכהן" - מתנות הראויות לו

"לו יהיה" - ממון הרבה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ – לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, יָכוֹל יָבוֹאוּ וְיִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאָתָן לַבְּעָלִים (ספרי ו). וְעוֹד מִדְרָשִׁים דָּרְשׁוּ בּוֹ בְּסִפְרֵי (שם). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ – מִי שֶׁמְּעַכֵּב מַעְשְׂרוֹתָיו וְאֵינוֹ נוֹתְנָן, לוֹ יִהְיוּ הַמַּעַשְׂרוֹת; סוֹף שֶׁאֵין שָׂדֵהוּ עוֹשָׂה אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה לַעֲשׂוֹת.
אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן – מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לוֹ.
לוֹ יִהְיֶה – מָמוֹן הַרְבֵּה (ברכות ס"ג ע"א).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

איש אשר יתן לכהן: שיתנדב דבר הראוי לכהנים כגון חרמים וכיוצא בהם לו יהיה כלומר לכהן יתננו, ומדרש אגדה איש אשר יתן לכהן מה שחייב ליתן לו יהיה לו ממון הרבה ולפי שמיותר הוא דרשו כן:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואיש את קדשיו לו יהיו" - הנכון בכתוב הזה שיאמר שכל קדשי האדם יהיו שלו לומר שכל הקדשים שלא יצוה בהם ליתן אותם לכהן יהיו לבעלים והם מותרים בהם אף על פי שנקראו קדש ואיש אשר יתן לכהן כאשר צויתיו לו יהיה כי גם הקדשים אשר יצוה הכתוב לתתם לכהן יש לבעלים זכות בהן שהם לכהן ההוא אשר יתנם לו האיש כממונו והנה מעשר שני ונטע רבעי שאמר בהן הכתוב שיהיו קדש לה' (ויקרא כז ל שם יט כד) הם לאיש כממונו וכן מעשר בהמה (שם כז לב) אבל שאר הקדשים אשר יצוה בהם בפרשת ויקח קרח (להלן יח) שיתנו הם לכהן אשר ינתנו לו מיד הבעלים לא שיוכלו הכהנים לגזול אותם מהם ומאלינו נלמד שטובת הנאה לבעלים וזה הנכון בפשוטו והוא דעתו של אונקלוס וכדרך זה נדרש בספרי (נשא לא) אמרו כל הקדשים היו בכלל שנאמר ואיש את קדשיו וגו' משך הכתוב כל הקדשים ונתנם לכהנים ולא שייר מהם אלא תודה ושלמים ופסח ומעשר בהמה ומעשר שני ונטע רבעי שיהיו לבעלים הזכירו אף תודה ושלמים ופסח מפני שאף הם לבעלים אבל לא הוצרך הכתוב הזה בהם כלל

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואיש את קדשיו לו יהיו" אבל שאר קדשים והם תרומות ומעשרות אף על פי שהם מוקדשים לה' אינם לשום כהן מיוחד אלא לאותו כהן שיתנום אליו הבעלים: " איש אשר יתן לכהן" אבל כשהאחד מהבעלים יתן לכהן איזה קדש לא יהיה עוד בכלל קדשיו אבל לו יהיה לכהן המקבל ולא יוכלו הבעלים ולא שאר הכהנים להפקיעו ממנו:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לא. ואיש את קדשיו לו יהיו כל הקדשים היו בכלל שנאמר ואיש את קדשיו לו יהיו משך הכתוב כל הקדשים ונתנם לכהנים ולא שייר מהם אלא תודה ושלמים והפסח ומעשר בהמה ומעשר שני ונטע רבעי שיהיו לבעלים.

לב. ואיש את קדשיו לו יהיו מכאן אתה אומר כהן שהקריב את הזבח אפילו במשמר אחר הרי הן שלו ועבודתו שלו.

לג. ואיש את קדשיו לו יהיו למה נאמר לפי שהוא אומר (ויקרא י"ט) ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה', קדש לבעלים או קדש לכהנים, ת"ל ואיש את קדשיו לו יהיו בנטע רבעי הכתוב מדבר שיהא לבעלים דברי ר' מאיר. ר' ישמעאל אמר קדש לבעלים א“א קדש לבעלים או קדש לכהנים, הרי אתה דן מעשר שני קרוי קדש ונטע רבעי קרוי קדש אם במעשר שני למדת שאינו אלא של בעלים אף נטע רבעי לא יהיה אלא של בעלים. והרי' תרומה תוכיח שקרוי קדש ואינה אלא של כהנים והיא תוכיח לנטע רבעי שאע"פ שקרוי קדש לא יהא אלא של כהנים. אמרת הפרש מעשר שני טעון הבאת מקום ונטע רבעי טעון הבאת מקום אם למדתי למעשר שני שאינו אלא של בעלים אף נטע רבעי לא יהיה אלא של בעלים. הרי בכורים יוכיחו שטעונים הבאת מקום ואינן אלא של כהנים והם יוכיחו לנטע רבעי שאף על פי שטעון הבאת מקום לא יהיה אלא של כהנים. אמרת הפרש (מעשר שני קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון נטע רבעי קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון ואל תבא תרומה ותוכיח שאף על פי שקרויה קדש אינה טעונה הבאת מקום ולא בכורים שאף על פי שטעונים הבאת מקום אבל אין להם פדיון ולא יהיו אלא של כהנים. אמרת הפרש אדון בשלושה לשונות כאחד) מעשר שני קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון ונטע רבעי קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון ואל תוכיח תרומה שאף על פי שקרויה קדש אינה טעונה הבאת מקום ולא בכורים שאף על פי שטעונים הבאת מקום אבל אין להם פדיון. אלמד דבר מדבר ואדון דבר מדבר. אלמד דבר (מדבר) ששוה בג' דרכים מדבר ששוה בג' דרכים, ואל אלמד דבר השוה בג' דרכים מדבר שלא שוה אלא בדרך א' או בב'. אם למדתי למעשר שני שאינו אלא של בעלים אף נטע רבעי לא יהיה אלא של בעלים.

ר' יהרשע אומר קדש של בעלים א“א קדש של בעלים או קדש לכהנים ת“ל ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו למי מוסיפים למי שכבר ניתנו לו.

לד. ואיש את קדשיו לו יהיו למה נאמר לפי שהוא אומר (במדבר יח) כל תרומות הקדשים אשר ירימו בני ישראל, שומע אני ישלם בזרוע. תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו מגיד שטובת הנאתן (קדשים) לבעליהם.

ואיש את קדשיו לו יהיו הרי שמדד להם בארץ ונתוספו אחרים עליהם יכול קורא אני עליו (ואיש את קדשיו לו יהיו) [איש אשר יתן לכהן לו יהיה] תלמוד לומר (איש אשר יתן לכהן לו יהיה) [ואיש את קדשיו לו יהיו]. או אפילו מדד בקופה ונתוספו אחרים עליהם קורני עליו ואיש את קדשיו לו יהיו, תלמוד לומר איש אשר יתן לכהן לו יהיה. ר' יוסי אומר הרי שפדה את בנו בתוך שלשים יום ומת קורני עליו איש אשר יתן לכהן לו יהיה, תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו. לאחר שלשים יום אין מוציאין מיד כהן וקורא אני עליו איש אשר יתן לכהן לו יהיה. 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואיש את קדשיו לו יהיו. וסמיך ליה פרשת סוטה לומר שמי שמשהה קיני הנשים ואינו מקריבם כדדך שעשו בני על. הוי כאלו שכבום:

<< · מ"ג במדבר · ה · י · >>