המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"הידעתם את לבן בן נחור" - היה ניכר וידוע בשם אבי אביו כי הוא נכבד מאביו וראש בית אבותם כדכתיב (להלן לא נג) אלהי אברהם ואלהי נחור ויתכן שהיה בתואל אדם פחות מעלה ולא ירצה לבן שייחסו אותו האנשים רק לאבי אביו כי כן מצאנו (לעיל כד נ) ויען לבן ובתואל אולי היה כל זה למעלת אברהם כי היו כל המשפחה מתייחסים לנחור אחי אברהם
לבן בן נחור. היה ראוי לומר לבן בן בתואל אבל בני בנים הרי הם כבנים וכמוהו אחותי בת אבי שפירושו בת בן אבי כי בת הרן בנו של תרח היתה, או יקראנו הכ' בן נחור לפי שנחור אחי אברהם היה איש השם והמעלה ולא היה לבן נודע בארץ בשם בתואל אביו כי היה אדם גרוע וע"כ הוצרך לומר בן נחור:
(ה - ו)" הידעתם את לבן." האיש יודע לכל, או מרוב עשרו או שלותו או מרוב עניו או בשהוא איש ריב ומדון, לכן כשאמרו ידענו, שאל "השלום לו", ר"ל אם יודעים אותו מזה הצד ששלום לו בגופו ובממונו ועם כל אדם, והשיבו כי "שלום", והראיה "שרחל בתו באה עם הצאן לבדה," ואינה יראה מן הרועים כבנות יתרו:
"הידעתם את לבן בן נחור". הוה ל"ל לבן בן בתואל, ובמקום ידענו הל"ל ידענוהו, ונראה שלא שאלם אם הם מכירין אותו או לא, כי חשב פשיטא שאנשי מקומו מכירין אותו, אך ששאלם על מעשיו ועל יחס שלו. כי על מעשיו שאל אם הוא מתיחס אחר נחור, שהיה איש תם וישר, או אחר אביו בתואל הרמאי שהיה בועל כל הבתולות, ואמר הידעתם את לבן אם הוא בן נחור דומה לו בתולדה, ויאמרו ידענו כי הוא בן נחור מתיחס אחריו ודומה לו במעשיו. ועל יחוס שלו שאל אם הוא נולד מנחור אחי אברהם כי אולי אמו יולדתו מאיש אחר, ורצה לידע אם לא יצא שם רע על אמו כמו שיצא על בתואל שבעל כל הבתולות, וחשש שמא גם אשתו זנתה עד שנולד לבן מאיש אחר, ואינו מתיחס אחר נחור, והשיבו ידענו שהוא בן נחור בבירור כי לא נשמע על אמו שום שמץ פסול. ויאמר להם השלום לו, כי ידע שכל אנשי מקומו רשעים ואם הוא צדיק לפי דבריהם מסתמא אין שלום לו מפני הרשעים שדרכם להתגרות בצדיקים, ויאמרו שלום, והנה רחל בתו באה עם הצאן ואלו לא היה היה לו שלום לא היה שולח את בתו בין הרועים פן יתעללו בה.
ויש אומרים, שלכך אמר להם הן עוד היום גדול לבדקן אם הם חשודים על הגזל, כי סתם רועים חשודים, (עיין פירש"י) וחשב יעקב שאם אינן כשרים א"כ שלא כדין נתיחדה רחל עמהם כי אין היתר להתיחד כ"א בעיר בשני אנשים ובשדה עם ג' אנשים כשרים, ועל כן פרט לך הכתוב שהיו ג' עדרי צאן וכשרים היו, וא"כ בדין נתיחדה עמהם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט ה.
הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר
לָבָן בֶּן נָחוֹר
לבן היה "בֶּן בְּתואֵּל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה" (ביאור:בראשית כח ה) ולא בנו של נחור, אולם כאן נאמר "לָבָן בֶּן נָחוֹר", והרועים ענו "יָדָעְנוּ" כאילו שקיים אדם כזה – לבן בן נחור.
המילה "בן" פירושה כל צאצא, כולל נכדים ונינים - כשם שכולנו 'בני ישראל' לדורות.
נחור היה מפורסם יותר מבתואל, ולכן יעקב שייך את לבן לנחור סבו, והרועים הבינו שכך הוא עשה.
יעקב רצה להראות שהוא יודע אודות משפחת לבן, אבל לא לפרטי פרטים, כדי לא להבהיל את הרועים שמא הוא אדם זר המחפש להרע ללבן.
ייתכן שהיו מספר אנשים בשם לבן בעיר, וכך הזכרת שם סבו צמצמה את התשובה ללבן שהוא מחפש.
אנו יודעים שלבן גר בעיר נחור, ככתוב על עבד אברהם שהלך "אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (ביאור:בראשית כד י) ושם הוא מצא את רבקה ואת לבן. הרועים ענו "יָדָעְנוּ" את לבן בן העיר נחור, במיוחד שהם הכירו אישית את רחל בת לבן.
יָדָעְנוּ
"הַיְדַעְתֶּם" - "יָדָעְנוּ". אמנות התשובות. תשובה מצומצמת, נכונה, מדויקת שאינה מוסיפה פרטים.
למרות שהרועים ידעו אודות לבן בן נחור, מתשובתם לא משתמע שלבן בן נחור חי, ולכן יעקב היה חייב לשאול שאלה נוספת: "הֲשָׁלוֹם לוֹ" (ביאור:בראשית כט ו).
