תהלים נ
קיצור דרך: t2650
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
נ א מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף
אֵ֤ל ׀ אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהֹוָ֗ה
דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ
מִמִּזְרַח־שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃
ב מִצִּיּ֥וֹן מִכְלַל־יֹ֗פִי
אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ׃
ג יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ
אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל
וּ֝סְבִיבָ֗יו נִשְׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד׃
ד יִקְרָ֣א אֶל־הַשָּׁמַ֣יִם מֵעָ֑ל
וְאֶל־הָ֝אָ֗רֶץ לָדִ֥ין עַמּֽוֹ׃
ה אִסְפוּ־לִ֥י חֲסִידָ֑י
כֹּרְתֵ֖י בְרִיתִ֣י עֲלֵי־זָֽבַח׃
ו וַיַּגִּ֣ידוּ שָׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ
כִּֽי־אֱלֹהִ֓ים ׀ שֹׁפֵ֖ט ה֣וּא סֶֽלָה׃
ז שִׁמְעָ֤ה עַמִּ֨י ׀ וַאֲדַבֵּ֗רָה
יִ֭שְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ
אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי׃
ח לֹ֣א עַל־זְ֭בָחֶיךָ אוֹכִיחֶ֑ךָ
וְעוֹלֹתֶ֖יךָ לְנֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃
ט לֹא־אֶקַּ֣ח מִבֵּיתְךָ֣ פָ֑ר
מִ֝מִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים׃
י כִּי־לִ֥י כׇל־חַיְתוֹ־יָ֑עַר
בְּ֝הֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי־אָֽלֶף׃
יא יָ֭דַעְתִּי כׇּל־ע֣וֹף הָרִ֑ים
וְזִ֥יז שָׂ֝דַ֗י עִמָּדִֽי׃
יב אִם־אֶ֭רְעַב לֹא־אֹ֣מַר לָ֑ךְ
כִּי־לִ֥י תֵ֝בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ׃
יג הַ֭אוֹכַל בְּשַׂ֣ר אַבִּירִ֑ים
וְדַ֖ם עַתּוּדִ֣ים אֶשְׁתֶּֽה׃
יד זְבַ֣ח לֵאלֹהִ֣ים תּוֹדָ֑ה
וְשַׁלֵּ֖ם לְעֶלְי֣וֹן נְדָרֶֽיךָ׃
טו וּ֭קְרָאֵנִי בְּי֣וֹם צָרָ֑ה
אֲ֝חַלֶּצְךָ֗ וּֽתְכַבְּדֵֽנִי׃
טז וְלָ֤רָשָׁ֨ע ׀ אָ֘מַ֤ר אֱלֹהִ֗ים
מַה־לְּ֭ךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י
וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־פִֽיךָ׃
יז וְ֭אַתָּה שָׂנֵ֣אתָ מוּסָ֑ר
וַתַּשְׁלֵ֖ךְ דְּבָרַ֣י אַחֲרֶֽיךָ׃
יח אִם־רָאִ֣יתָ גַ֭נָּב וַתִּ֣רֶץ עִמּ֑וֹ
וְעִ֖ם מְנָאֲפִ֣ים חֶלְקֶֽךָ׃
יט פִּ֭יךָ שָׁלַ֣חְתָּ בְרָעָ֑ה
וּ֝לְשׁוֹנְךָ֗ תַּצְמִ֥יד מִרְמָֽה׃
כ תֵּ֭שֵׁב בְּאָחִ֣יךָ תְדַבֵּ֑ר
בְּבֶֽן־אִ֝מְּךָ֗ תִּתֶּן־דֹּֽפִי׃
כא אֵ֤לֶּה עָשִׂ֨יתָ ׀ וְֽהֶחֱרַ֗שְׁתִּי
דִּמִּ֗יתָ הֱיֽוֹת־אֶהְיֶ֥ה כָמ֑וֹךָ
אוֹכִיחֲךָ֖ וְאֶעֶרְכָ֣ה לְעֵינֶֽיךָ׃
כב בִּינוּ־נָ֣א זֹ֭את שֹׁכְחֵ֣י אֱל֑וֹהַּ
פֶּן־אֶ֝טְרֹ֗ף וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃
כג זֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה יְֽכַ֫בְּדָ֥נְנִי
וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ
אַ֝רְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו
ב מציון מכלל יפי אלהים הופיע
ג יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד
ד יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו
ה אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח
ו ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה
ז שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי
ח לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד
ט לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים
י כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף
יא ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי
יב אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה
יג האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה
יד זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך
טו וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני
טז ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך
יז ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך
יח אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך
יט פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה
כ תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי
כא אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך
כב בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל
כג זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים
א מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ.
ב מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ.
ג יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד.
ד יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ.
ה אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.
ו וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה.
ז שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי.
ח לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד.
ט לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים.
י כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף.
יא יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי.
יב אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.
יג הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה.
יד זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.
טו וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי.
טז וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ.
יז וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ.
יח אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ.
יט פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה.
כ תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי.
כא אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ.
כב בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל.
כג זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים.
(א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ.
(ב) מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ.
(ג) יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד.
(ד) יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ.
(ה) אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.
(ו) וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה.
(ז) שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי.
(ח) לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד.
(ט) לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים.
(י) כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף.
(יא) יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי.
(יב) אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.
(יג) הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה.
(יד) זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.
(טו) וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי.
(טז) וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ.
(יז) וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ.
(יח) אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ.
(יט) פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה.
(כ) תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי.
(כא) אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ.
(כב) בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל.
(כג) זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים.
א מִזְמוֹר לְאָסָף אחד משלושת ראשי הלויים המשוררים בימי דוד - ראה דה"א כה, א:
- אֵל אֱלֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ ה' דיבר וקולו נשמע בכל הארץ, מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ.
- ב מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי שהיא כולה יפה אֱלֹהִים הוֹפִיעַ.
- ג יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ, אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל, וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה סערה גדולה מְאֹד.
- ד יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ.
- ה אִסְפוּ לִי חֲסִידָי ה' מצווה: איספו את כל בני ישראל, החוסים בצילי, כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח בהר סיני: "וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים..." (שמות כד, ה).
- ו וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ השמים יספרו את שיבחו של ה', שהוא צדיק, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא הוא שופט צדק, סֶלָה.
- ז שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה, יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ, אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי.
- ח לֹא עַל זְבָחֶיךָ על כך שלא זבחת לי מספיק אוֹכִיחֶךָ, וְעוֹלֹתֶיךָ ולא את עולותיך אני מעמיד לְנֶגְדִּי תָמִיד.
- ט לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר, מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים תיישים.
- י כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר, בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף בהרים שיש בהם בקר.
- יא יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים, וְזִיז שָׂדַי ציפורי השדות עִמָּדִי ידועות לי.
- יב אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ לא צויתי על הקורבנות כי אני רעב, כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.
- יג הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים פרים, וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה?
- יד זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה הקורבנות לא רצויים ממי שחושב שה' צריך אותם כי הוא רעב. אלא רק ממי שמביא אותם כהוקרת תודה, או לשלם נדר שנדר, וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.
- טו וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה, אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי ולהבעת תודה תקריב לי קורבן.
- טז וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים: מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי, וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ?
- יז וְאַתָּה שהרי אתה שָׂנֵאתָ מוּסָר דברי תוכחות, וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ.
- יח אִם רָאִיתָ גַנָּב - וַתִּרֶץ עִמּוֹ, וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ.
- יט פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה, וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה.
- כ תֵּשֵׁב כאשר אתה יושב עם חברים בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר אתה מרכל אפילו על אחיך, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי.
- כא אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי? דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ חשבת שאני אהיה כמותך? אחשוב לעשות דברים רעים כפי שאתה עושה?? אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה אציג בפניך (את כל מעשיך הרעים) לְעֵינֶיךָ.
- כב בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ, פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל.
- כג זֹבֵחַ תּוֹדָה - יְכַבְּדָנְנִי, וְשָׂם דֶּרֶךְ מי שמכוון את דרכו בדרך הישרה - אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
