כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו.
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֤ל ׀ אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהֹוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃
"מזמור לאסף", בו תוכחה נגד החנפים והצבועים שהיו עושים תועבות גדולות ומראים את עצמם צדיקים ע"י הבאת קרבנות רבים, והוצאת דבה על רעיהם בדברים שיעשו הם עצמם, ומדבר בשם ה' כי בא לשפטם על רוע מעשיהם, "אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ", ה' מזמין עתה את כל הארץ "ממזרח שמש עד מבואו":
