ביאור:מבנה תהלים נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



מזמור תהלים נ מתאר את ה' מופיע, שופט ומוכיח. הנדונים במשפט הם דווקא חסידיו - האנשים הקרובים אליו ביותר. ה' מוכיח אותם כדי ללמד אותם מה באמת חשוב לו - באילו מצוות כדאי להשקיע:

פסוקים 1-7: ה' שופט את חסידיו לפי עקרונות כלל-עולמיים[עריכה]

הקטע הראשון מתאר את הופעת ה' למשפט, ומדגיש שה' הוא אלהי כל העולם - מהמזרח עד המערב, מהארץ עד השמים. לפיכך, גם כאשר הוא שופט את חסידיו, הוא אינו עושה להם הנחות, אלא משתמש בקנה-מידה כלל-עולמי - האם ההתנהגות שלהם מתאימה לעקרונות מוסריים כלליים (זאת בניגוד לאלילי עמים אחרים, שהם פרטיים ודואגים רק לשבט שלהם):

1. "מִזְמוֹר לְאָסָף: אֵל אֱ‍לֹהִים ה', דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ" - ה' הוא האל והמנהיג של כל האלהים ; הוא האל שדיבר , ובדיבורו קרא לארץ מן ההעדר אל הקיום, בדברו ברא את הכל.

רק בשלב השני, ה' מתייחס לעקרונות הלאומיים:

2. "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ"   - מציון - ירושלים - שהיא מכלל יופי - כוללת את כל היופי שבעולם - אלהים הופיע .

3. "יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ, אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל, וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" - הופעת ה' כוללת צירוף של כוחות טבע רבים - הרעש ( אל יחרש ), האש , והרוח ( הסערה ); המילים סביבו נשערה מאד רומזות (כדברי חז"ל) שהקב"ה שופט את חסידיו ומדקדק עמם כחוט השערה.

4. "יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ" - ה' שופט את עמו על-פי עקרונות נצחיים המתאימים לשמיים ולארץ ;

5. "אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח" - הראשונים שה' שופט הם דווקא חסידיו - שכרתו עמו ברית עלי זבח ; יש אומרים שהכוונה לעם ישראל כולו, שכרתו ברית עם ה' בהר סיני שבה היו גם עולות וזבחים (שמות כד); ויש אומרים שהכוונה לכהנים, המקורבים יותר אל ה' וזובחים לו זבחים; ויש אומרים שהכוונה לקבוצה מצומצמת של חסידים, שכרתו ברית מיוחדת עם ה' ובה הקריבו זבחים (ראו דעת מקרא) .

6. "וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה" - כשה' עושה משפט צדק עם חסידיו, כל השמיים (המייצגים את כל העולם הרוחני) מודים שה' שופט צדק, שהרי הוא לא נושא פנים למקורביו.

7. "שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה, יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ, אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי" - אני מזהיר אתכם - אני קודם-כל אלהים של כל העולם, ורק אחר-כך אלהיך אנוכי!

פסוקים 8-15: הזבחים לא לצורך ה' אלא לחיזוק מידות טובות באדם[עריכה]

התוכחה של ה' לחסידיו מתייחסת בפרט לנושא הקרבנות. הוא מזהיר אותם, שלא יחשבו שהקרבנות הם עיקר העבודה הנדרשת מהם:

8. "לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ, וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד" - כשאני בא להוכיח אתכם, הנושא הוא לא הזבחים ; העולות שאתם מקריבים לי ידועות לי, לא שכחתי אותן;

9. "לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר, מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים" - לא באתי כדי לקחת מביתכם עוד פר לקרבן, או לקחת ממכלאות הצאן שלכם עוד עתודים (תיישים); אין לי צורך בהם -

10. "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר, בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף" - הרי כל החיות ביער הן שלי, כל הבהמות באלפי ההרים שיש בעולם הן שלי -

11. "יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים, וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי" - אני מכיר ויודע את כל העופות שבהרים , וכל היצורים שזזים בשדה הם עמדי,   ואני יכול לקחת אותם בקלות -

12. "אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ, כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ" - גם אם אהיה " רעב ", כביכול, לא אצטרך לומר לך ולבקש ממך אוכל, כי הרי העולם ומלואו שלי ; אבל כמובן שאינני "רעב" ואינני צריך לאכול -

13. "הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים, וְדַם" "עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה?!" - האמנם אתם חושבים שאני צריך לאכול בשר של פרים אבירים וגדולים, ולשתות דם של עתודים (תיישים)?!

הקרבנות נועדו רק כדי לפתח בכם מידות טובות -

14. "זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה, וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ" - כשה' היטיב עמך, זבח לו קרבן תודה כדי שתלמד להכיר טובה; וכשהבטחת להקריב לה' - שלם לו את נדריך כדי שתלמד לעמוד בהתחייבויות;

15. "וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה, אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי" - וכן כשהיית בצרה, קראת לה' וה' חילץ אותך - הבא קרבן כדי להראות שאתה מכבד את ה' ומכיר בכך שהישועה באה ממנו.

רעיון דומה נמצא ב (ירמיהו ז כב): "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח; כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר 'שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם'"( פירוט ). שם נאמר, שהקרבנות אינם המטרה העיקרית, אלא הם רק אמצעי כדי לאמן את בני ישראל לשמוע בקול ה' וללכת בדרכיו.

והרמב"ם פירש, שהפרק הוא " "תוכחת לכל האומה על התעלמותה אז מן המטרה הראשונה [המטרה העיקרית של הקרבנות, שהיא לקבוע בדעתנו ההשקפות האמיתיות], ולא הבדילה בינה לבין המטרה השניה [המטרה המשנית, שהיא להביא אותנו בהדרגה מעבודת אלילים אל ההשקפה האמיתית]" " ( מורה נבוכים ג לב ) .

פסוקים 16-22: העיסוק בחוקי ה' אינו מועיל אם לא מתנהגים בדרך ארץ[עריכה]

לאחר שהבננו שה' אינו צריך את הקרבנות, שהם מעשים של קרבה אל ה', ה' מדגיש שהוא גם אינו צריך דיבורים של קרבה - עיסוק בחוקי התורה; שני אלה - הזבחים והחוקים - מאפיינים את הכהנים, ומכאן שהשיר כולו הוא כנראה תוכחה לכהנים (כמו (הושע ד ח): "חטאת עמי יאכלו, ואל עונם ישאו נפשו"( פירוט ), (מלאכי ב ז): "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא"( פירוט )):

16. "וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים 'מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ?!'" - ולרשע , שהוא כנראה כהן המלמד את חוקי ה',  אמר אלהים : ' מה צורך יש לך לספר לאחרים את חוקי התורה שלי, ולשאת את דברי הברית שכרתתי עם ישראל עלי פיך ? הרי אינך מקיים אותם!

17. "וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר, וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ" - הרי אתה שנאת את התוכחות שלי אליך; את דבריי , מצוותיי, השלכת אחריך - העברת אותם לאחרים, אך לא קיימת אותם בעצמך;

18. "אִם רָאִיתָ גַנָּב - וַתִּרֶץ עִמּוֹ, וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ"   - אם ראית גנב , רצית וגם רצת להיות שותף שלו ולקחת חלק בגניבה, וגם עם מנאפים שיתפת פעולה;

19. "פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה, וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה" - אתה עוסק בהוצאת דיבה ובדברי מרמה;

20. "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי"   - משמיץ את אחיך, שכביכול אינם צדיקים כמוך (אינם לומדים מספיק תורה / אינם מקריבים מספיק קרבנות...)

21. "אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ, אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" - אחרי שעשית את כל אלה, אם אחריש ולא אעניש אותך, תחשוב שאני כמוך - שגם אני משתף פעולה עם גנבים ונואפים! ולכן לא אחריש, לא אשתוק, אלא אוכיח אותך ואערוך את כל עוונותיך בגלוי.

22. "בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ, פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל" - התבוננו והבינו , כל האנשים העוסקים בתורה באופן טכני, ושוכחים את האלוה שנתן את התורה; שהרי אותו אלוה הוא אלהי כל העולם, וזעמו יטרוף ויכלה אתכם, ולא תוכלו להינצל.

סיכום[עריכה]

23. לסיכום שני החלקים האחרונים:

  • "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי" - הרוצה לזבוח תודה - צריך לעשות זאת רק כדי לחזק בקרבו את רגש הכבוד לה', ולא מתוך מחשבה שה' צריך את הקרבן;
  • "וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים" - הרוצה לעסוק בתורה - צריך תמיד לשים לב לדרכיו ומעשיו, לא להסתפק בלימוד עיוני בלבד; רק כך יזכה לראות בישועת ה'.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-05-09.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-50