כל אדם יכול לפרש את אירועי העבר שלו באחת משלוש הדרכים הללו. לדוגמה, אדם שהתגרש מאשתו לאחר קשר ממושך יכול לפרש את היחסים ביניהם בשלוש דרכים:

1. " היא אשמה ": "היא ניצלה אותי, לקחה את הכסף שלי ובנתה לעצמה קריירה מצליחה, וברגע שכבר לא היתה צריכה אותי, זרקה אותי והלכה לחפש גבר צעיר ונאה יותר. הלוואי שיפטרו אותה ולא תהיה לה פרנסה, הלוואי שאף גבר לא ירצה אותה ושתישאר לבד כל החיים!".
2. " אני אשם ": "אני ניצלתי אותה, קיבלתי ממנה חום ואהבה, וברגע שהתחלתי להשתעמם ממנה, הפסקתי להשקיע בנישואין עד שהיא ברחה ממני בצדק. אני לא יודע להיות בן זוג טוב, אף אחת לא תרצה אותי, אשאר בודד לנצח!".
3. " כל מה שעושה ה' לטובה " "שנינו היינו צעירים ולא בשלים להקים משפחה, ובוודאי שלא היינו מתאימים להקים משפחה ביחד. ה' ראה שאנחנו סובלים - היא במצוקה כלכלית ואני במצוקה נפשית-רגשית, ולכן ה' חיבר בינינו ואפשר לנו לעשות חסד זה עם זו - אני עשיתי איתה חסד בכסף, והיא עשתה עמי חסד בחום ואהבה. כשכבר לא נשאר חסד לעשות, נפרדנו כידידים והמשכנו הלאה. הלוואי שה' ישלח לי ולה את הזיווג המתאים בזמן המתאים!".

שוב, שתי הדרכים הראשונות מועילות במידה מתונה - לדרוש צדק ולתקן את טעויות העבר; אך רק הדרך השלישית מאפשרת לאדם להתנקות ממשקעי העבר ולהתקדם לעתיד.

1. פירשנו שהמשפט אתם חשבתם עליי רעה נאמר בתמיהה: "וכי אתם חשבתם ותכננתם את המעשה הרע?! אין זה כך, אלא ה' חשב ותיכנן את המעשה, מתוך כוונה טובה ". לפי פירוש זה, יוסף התנקה לגמרי מכל מחשבה רעה על העבר, ומבחינתו הכל היה טוב מההתחלה.

2. אולם רוב מפרשי הפשט פירשו שיוסף עדיין זכר את הרע; כך למשל תרגום אונקלוס: " "ואתון חשבתון עליי בישא; מן קודם ה' אתחשיבת לטבא, בדיל למעבד כיומא הדין, לקיימא עם סגי" " - "אתם חשבתם עליי מחשבה רעה ורציתם למכור אותי לעבד, אבל ה' החשיב את המחשבה הזאת לטובה והשתמש בה כדי להחיות עם רב" - בסופו של דבר המחשבה שלכם הביאה רק טוב, ולכן אין מקום לרגשות נקם.

3. והתרגום הארמי ה"ירושלמי" (יונתן) פירש שה"מחשבה" כלל אינה מתייחסת לעבר אלא להווה: " "וְאַתּוּן חֲשַׁבְתּוּן עָלַי מַחְשָׁבִין בִּישִׁין, דְמָא דְלָא הֲוֵינָא מִסְתְּחַר עִמְכוֹן לְמֵיכַל מִן בִּגְלַל דְנָטִיר לְכוֹן בָּבוּ הוּא; וּמֵימְרָא דַיְיָ חַשְׁבָא עָלַי לְטַבְתָא, דְאַבָּא הֲוָה מוֹתִיב לִי בְּרֵישָׁא, וּמִן קֳדָם יְקָרֵיהּ הֲוֵינָא מְקַבֵּל, וּכְדוֹן לֵית אֲנָא מְקַבֵּל, בְּגִין דְאִיזְכֵּי לְמִתְעַבְדָא לָן שֵׁיזְבָתָא כְּיוֹמָא הָדֵין, לְקַיְימָא עַם סַגִי מִדְבֵית יַעֲקב" " - "אתם רואים שמאז מות אבינו אני לא יושב לאכול עמכם, ואתם חושבים שהדבר נובע מתוך רגשות רעים שיש לי כלפיכם, אבל ה' יודע שהמחשבה שלי היא טובה - אבינו ציווה שאני אשב בראש, וכל עוד אבינו היה חי הייתי עושה כך משום כבודו, אבל עכשיו אינני מוכן יותר לשבת בראש, אני רוצה שתרגישו שווים לי, כדי שנזכה לישועה והצלה, ושיתקיים מביתנו עם גדול ורב".

ראו גם: הפיוס - שיר מאת אהובה קליין .

כיום הזה = ביטוי שבא להמחיש את העבר או את העתיד על-ידי הצגת ההווה . במשפט למען עשה כיום הזה להחיות עם רב, יוסף ממחיש לאחיו את המחשבה הטובה של ה': "כמו שאתם רואים היום, שהנוכחות שלי במצרים מביאה חיים לעם גדול, כך היתה המחשבה של ה' בעבר, כשמכרתם אותי למצרים".