בראשית רבה ק

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · ק

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ק[עריכה]

בראשית רבה פרשה ק פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

בראשית רבה · ק · א · >>


א. [עריכה]

א (תהלים ק) דעו כי ה' הוא האלהים רבי יהודה בר סימון ורבי אחא רבי יהודה בר סימון אמר דעו כי ה' הוא האלהים הוא עשנו ולא אנחנו בראנו את נפשנו לא כפרעה שאמר (יחזקאל כט) לי יאורי ואני עשיתני ורבי אחא אמר דעו כי ה' הוא האלהים הוא עשנו ולא אנו משלימים את נפשותינו ויכל יעקב לצות את בניו שלשה צווים נאמרו בענין ויצו אותם ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי אם זכיתם לכם זכיתם בעצמי ואם לאו משאני מסתלק מן העולם אצל אבותי אני הולך שנאמר אני נאסף אל עמי כיון שנסתלק מיד ויעשו בניו לו כן כאשר צום חנטו אותו והעלוהו במטתו:

<< · בראשית רבה · ק · ב · >>


ב. [עריכה]

ב ויכל יעקב לצוות את בניו ויעשו בניו לו כן כאשר צום הראשון על עבודת כוכבים המד"א (הושע ה) כי הואיל הלך אחרי צו השני על ברכת השם המד"א (ויקרא כד) ונוקב שם ה' מות יומת וגו' השלישי על נשיאת המטה אמר להם תנו דעתכם שלא יגע ערל (אחד) במטתי שלא לסלק את השכינה מעלי אלא כסדר הזה עשו לי שאו אותי שלשה מן הצפון ושלשה מן הדרום שלשה מן המזרח שלשה מן המערב כשם שאתם עושין לי כך אתם עתידין להעשות ד' דגלים במדבר והשכינה באמצע רבינו צוה ג' דברים לפני מיתתו אמר להם אל תספדוני בעיירות ואל תזוז אלמנותי מתוך ביתי ומי שנטפל בי בחיי הוא יטפל בי במותי אל תספדוני בעיירות מפני המחלוקת ואל תזוז אלמנותי מתוך ביתי ולא מתניתא היא אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אין יורשין יכולין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה אלא לפי שדרכו של נשיא להיות כל חפציו משל צבור וזה על ידי שלא נהנה משל צבור כלום לפיכך הוא אומר אל תזוז אלמנותי מתוך ביתי א"ר דוסתאי דלא יאמרון לה ביתא דנשיאותא הוא ישתעבד לנשיאותא מי שנטפל בי בחיי יטפל בי במותי א"ר חנינא ציפוראה כגון יוסי הפינוס ויוסי הפרתי ר' חזקיה מוסיף עוד תרתי אל תרבו עלי תכריכין ותהא ארוני נקופה לארץ אל תרבו עלי תכריכין מפני רמה ותהא ארוני נקופה לארץ מפני המבול מלתא דרבי אמר לא כמה דבר נש אזיל הוא אתי מליהון דרבנן דאינון אמרין כמה דבר נש אזיל הוא אתי ר' יוחנן מפקד ואמר לא תלבישוני לא חיוורין ולא אוכמין אלא מאנין דבריקה אם מתבעית עם צדיקיא לא ידעין בי רשיעיא ואם אתבעית עם רשיעיא לא ידעין בי צדיקיא ר' יאשיה הוה מפקד ואמר אלבישוני מאנין חיוורין חפיתין אמרין ליה רבך אמר כדין ואת אמר כדין אמר להון מה אנא בהית בעובדאי רבי ירמיה הוה מפקד ואמר אלבשוני מאנין חיוורין חפיתין ואלבשוני דרדסאי והבון חוטרי בידי וסנדלאי ברגלי והבו יתי על אורחא דאם אתבעית אנא קאים אוטמיס הדא הוא דאמר רבי יונה בשם רבי חמא רגלוהי דבר נש ערבתיה מקמאתיה בכל אתר דמתבעי:

<< · בראשית רבה · ק · ג · >>


ג. [עריכה]

ג ויפול יוסף וגו' ויצו יוסף את עבדיו למה מת יוסף בפני אחיו רבי ורבנן רבי אמר על שחנט את אביו אמר ליה הקדוש ברוך הוא לא הייתי יכול לשמור את צדיקי לא כך אמרתי לו (ישעיה מא) את תיראי תולעת יעקב אל תראי תולעת את יעקב ורבנן אמרי הוא שצוה אותן שיחנטו אותו הה"ד ויעשו בניו לו וגו' על דעתיה דרבי ניחא על דעתהון דרבנן קרוב לה' פעמים יהודה אומר עבדך אבי עבדך אבי והוא שומע ושותק:

<< · בראשית רבה · ק · ד · >>


ד. [עריכה]

ד וימלאו לו ארבעים יום ויעברו ימי בכיתו הכא את אמר ויעברו ימי בכיתו ולהלן את אמר (דברים לד) ויתמו ימי בכי אבל משה אלא משה ע"י שלא היו לו בוכים כתיב ויתמו אבל יעקב על ידי שהיו לו בוכים כתיב ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף למי אמר לגדלת שתפייס למלכה והמלכה תפייס למלך ולמה לא נכנס הוא ר' יהושע דסכנין בשם ר' שמואל שאין אבל נכנס בפלטין של מלך:

<< · בראשית רבה · ק · ה · >>


ה. [עריכה]

ה אבי השביעני לאמר וגו' אשר כריתי לי בשעה שעמד יעקב עם עשו אמר ליה מה את בעי ממון או קבורה א"ל מה לההוא גברא קבורתא הב לי ממון וסב לך קבורתא הרבה ממון תכרה עליה הה"ד (בראשית נ) בקברי אשר לקחתי לי אין כתיב כאן אלא אשר כריתי לי הכרתי עליה ויאמר פרעה עלה ויעל יוסף וגו' עד כאן להספד מכאן ואילך למלחמה ויעל עמו גם רכב גם פרשים וגו' א"ר יצחק גדול העולמים היה שם ואית דאמרין כבוד חי העולמים:

<< · בראשית רבה · ק · ו · >>


ו. [עריכה]

ו ויבאו עד גורן וגו' א"ר שמואל בר נחמן חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו מקום ששמו אטד וכי יש גורן לאטד אלא אלו הכנענים מלמד שהיו ראוים לדוש כאטד באיזה זכות ניצולו בזכות חסד שעשו עם יעקב אבינו ומה חסד עשו רבי אליעזר אמר אזורי מתניהם התירו וריש לקיש אמר קשרות כפתותיהן התירו ר' יהודה בר שלום אמר הראו באצבע ואמרו אבל כבד זה למצרים ורבנן אמרי זקפו קומתן והרי דברים ק"ו ומה אלו שלא הלכו לא בידן ולא ברגלן אלא ע"י שהראו באצבע ניצולו מן הפורענות ישראל שהם עושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם וברגליהם עאכ"ו א"ר אבהו אותן שבעים יום שבין אגרת לאגרת כנגד שבעים יום שעשו מצרים חסד עם אבינו יעקב:

<< · בראשית רבה · ק · ז · >>


ז. [עריכה]

ז ויספדו שם וגו' ומנין לאבל שהוא שבעה ר' אבא מייתי לה מהכא ויעש לאביו אבל שבעת ימים ולמדין דבר קודם מתן תורה ריש לקיש בשם בר קפרא מייתי לה מהכא (ויקרא ח) ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגו' מה אתם נמשחתם בשמן המשחה שבעה ימים אף אתם שמרו לאחיכם שבעה ימים רבי הושעיא מייתי לה מהכא (ויקרא ח) ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים מה הקב"ה שימר לעולמו שבעה ימים אף אתם שמרו לאחיכם שבעה ימים דא"ר יהושע בן לוי שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על עולמו ר' יוחנן מייתי לה מהכא (במדבר יב) אל נא תהי כמת אלא תסגר מה ימי הסגר שבעה אף ימי אבל שבעה חד ברבי אמר הדא דרבי יוחנן קומי ריש לקיש ולא קיבלה ולמה לא קיבלה אמר תמן הוא עבד לה הסגר והכא הוא עבד לה החלט דאתא ר' אבהו בשם רבי יוחנן ואמר אל נא תהי כמת מה ימי המת שבעה אף ימי החלט שבעה רבי ירמיה ורבי חייא בר אבא בשם ריש לקיש (עמוס ח) והפכתי חגיכם לאבל מה ימי החג שבעה אף ימי האבל שבעה אמר רבי חייא שמיני רגל בפני עצמו הוא אי מה עצרת יום אחד אף האבל כן אמרו לו מיכן לשמועה רחוקה ותני כן שמועה קרובה יש לה שלשים ושבעה ורחוקה אין לה שלשים ושבעה אית תני שמועה רחוקה לאחר י"ב חדש קרובה בתוך שלשים רבי אבהו בשם ר' יוחנן אמר הלכה כמי שהוא אומר שמועה קרובה בתוך שלשים יום ורחוקה לאחר ל' יום ר' ברכיה ור' יונה בשם ר"ל בשם רבי יהודה הנשיא כתיב (דברים לד) ויתמו ימי בכי אבל משה ימי שנים בכי שבעה אבל שלשים ואית דמחלפין ימי שבעה בכי שנים אבל שלשים מהא שבעה ושלשים שמא ימי אלא שאם היה עני מדוקדק בראשון ובשני אינו עושה מלאכה ובשלישי הוא עושה בצינעא אבל אמרו תבא מאירה לשכיניו שהצריכוהו לכך בר קפרא אמר אפילו בשלישי אל יעשה כל עיקר מפני שהוא תקפו של אבל תני בר קפרא כל תקפו של אבל אינו אלא בשלישי עד תלתא יומין נפשא תייבא על קברה סבורה היא שהיא חוזרת כיון דהיא חמי דאשתני זיוהון דאפוי אזלה לה ושבקא ליה הה"ד (איוב יד) אך בשרו עליו יכאב וגו' לע"ל הפה והכרס מדיינין זה עם זה הפה אומר לכרס כל מה שגזלתי וחמסתי בך נתתי ולאחר ג' ימים היא נבקעת והיא אומרת לו הא לך כל מה שגזלת וחמסת שנאמר (קהלת יב) ותשבר כד על המבוע מהו ליתן תפילין רבי אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר אומר בראשון אינו נותן ובשני הוא נותן ואם באו פנים חדשות חולץ ור' יהושע אומר בראשון ובשני אינו נותן ובשלישי נותן ואם באו פנים חדשות אינו חולץ ואם ביום שני אינו מניח איצטריכא למימר מי שמתו מוטל עליו פטור מן התפלה ומן התפלין אלא כיון דתנא הדא תנא הא דר' זעירא רבי ירמיה בשם ר' זעירא ומר עוקבא בשם שמואל הלכה כר' אליעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה ר' זעירא בעי מהו ליתן בשני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' אליעזר כר' יהושע שלא לחלוץ ומנין שאין אבל בשבת ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי מייתי לה מהכא (משלי י) ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה ברכת ה' היא תעשיר (בראשית ב) ויברך אלהים את יום השביעי ולא יוסיף עצב עמה זה האבל המד"א (שמואל ב יט) כי נעצב המלך על בנו אמר רב חזרה זקיפה חובה פריעה נעילה רשות חזרת קרע זקיפת מטה חובה פריעת הראש ונעילת הסנדל רשות שמואל אמר פריעה חזרה זקיפה חובה נעילה תשמיש רחיצה רשות פריעת הראש וחזרת קרע וזקיפת המטה חובה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ורחיצה רשות חד תלמיד מן דשמואל שמש מטתו הלך ורחץ א"ל להלכה אמרתי לך שמא למעשה איקפיד עליה ומית ר"י בר חלפתא הוה מתני שבחא דרבי מאיר קמי ציפוראי אמר להם אדם גדול אדם קדוש פעם אחת מצאן עומדין בשורה בשבת אמר להם שלום לכם אמרין ליה דין הוא דאת משבח ביה אמר להם דעו שבחו של אותו האיש שבא להודיענו שאין אבל בשבת ר' הושעיא אזל לחד אתר מצאן שהן עומדין בשורה בשבת אמר להם לית אנא ידע מה הוא מנהגכון אלא שלום עליכם כמנהג מקומנו תרין בנוי דרבי חד מנהון פיק וראשיה מכסי ולביש סנדלוי ואוחרנא נפיק חפיה וראשיה מגלי ר' יונה אזל למחזייה אפין לאחוי דר' גוריון נפיק לגביה לביש סנדלא אמר ליה אמור לר' גוריון אחוך לית ילפין עובדא מבר נש זעיר ר' חנינא בר פפא אזיל למחזייה אפין לרבי תנחום בר חייא דכפר אגין נפיק לגביה לביש סנטרוי מאי סנטרוי מאנין דלא בזיען אמר ליה היכדין עבדין אתמהא אמר ליה כן הוה ר' יוחנן עבד אמר ליה צלי עלי אמר ליה פסיג תרעך אמר ליה לא תימר כן אלא יסוג תורעך תני חבורה ומשפחה כך הן דומים לכיפת אבנים את נוטל ממנה אבן אחת וכולה מתרועעת את נותן עליה אבן אחת וכולה עומדת כך כל שבעה ימים חרב שלופה ועד שלשים יום היא מתרפרפת ואינה חוזרת לנדנה עד י"ב חדש א"ר אלעזר נולד בן זכר במשפחה מיד היא רפה אם כן למה מראין פנים בשבת ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר מפני האיבה:

<< · בראשית רבה · ק · ח · >>


ח. [עריכה]

ח וישב יוסף מצרימה וגו' ר' לוי ור' יצחק [ר' לוי] אמר שלא זמנן לסעודה א"ר תנחומא הוא לא נתכוון אלא לשם שמים אמר לשעבר אבא מושיב לי למעלה מיהודה שהוא מלך ולמעלה מראובן שהוא בכור ועכשיו אינו בדין שאשב למעלה מהן והן לא אמרו כן אלא לו ישטמנו יוסף רבי יצחק אמר הלך והציץ באותו הבור א"ר תנחומא הוא לא נתכוון אלא לשם שמים והם לא אמרו כן אלא לו ישטמנו יוסף ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה וגו' תני ר' שמעון בן גמליאל אומר גדול השלום שאף השבטים דברו דברים בדוים בשביל להטיל שלום בין יוסף לשבטים הה"ד ויצוו אל יוסף לאמר וגו' והיכן צוה לא מצינו שצוה כה תאמרו אל יוסף וגו' אמר כך אחי חושדין אותי וילכו גם אחיו אמרו ליה חד בעית לך לעבדא הא כולנא לך לעבדין:

<< · בראשית רבה · ק · ט · >>


ט. [עריכה]

ט ויאמר אליהם יוסף וגו' ואתם חשבתם עלי רעה וגו' ועתה אל תיראו וגו' וידבר על לבם וכי יש לך אדם שמדבר על הלב אלא דברים שהן מנחמין את הלב אמר להם נמשלתם כעפר הארץ מה עפר הארץ מי יכול לסייף את עפר הארץ נמשלתם כחית השדה ומי יכול לסייף את חית השדה נמשלתם ככוכבים מי יכול לסייף את הכוכבים עשרה כוכבים בקשו לאבד כוכב אחד ולא יכלו לו שנים עשר שבטים מה אני יכול לשנות סדרו של עולם מפני שהם כנגד שנים עשר שעות ביום וכנגד שנים עשר מזלות ברקיע א"ר שמלאי אתם הגוף ואני הראש תבואתה לראש יוסף אין נסיב גופא מה רישא טב ולא עוד אלא עד שלא ירדתם לכאן היו קוראים אותי עבד ומאחר שירדתם לכאן הודעתי הוגנוסים שלי אם כן אני הורג אתכם אתמהה אם הורג אני אתכם הם אומרין אין לשמור אמנה עם זה עם אחיו לא שמר אמנה עם מי הוא משמר אמנה הן אומרין לא היו אחיו אלא כת של בחורים ראה וקרא אותן אחיו תדע לך שהרי הוא בסוף הביא עליהן עילה והרגן אמר מה אני נעשה אנטידיקוס לאבא אבא מוליד ואנא קובר מה אני נעשה אנטידיקוס להקב"ה הקדוש ברוך הוא מברך ואני ממעט הדא הוא דכתיב וינחם אותם והרי דברים קל וחומר ומה יוסף שדיבר דברים רכים על לבן של שבטים כך ניחמו לכשיבא הקב"ה לנחם את ירושלים על אחת כמה וכמה הה"ד (ישעיהו מ) נחמו נחמו וגו':

<< · בראשית רבה · ק · י · >>


י. [עריכה]

"וישב יוסף במצרים וגו'" ששה זוגות שנותיהם שוות רבקה וקהת לוי ועמרם יוסף ויהושע שמואל ושלמה משה והלל הזקן ר' יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא משה עשה בפלטין של פרעה ארבעים שנה ובמדין (ובמדבר) ארבעים שנה ושמש את ישראל ארבעים שנה רבי יוחנן בן זכאי עשה פרגמטיא ארבעים שנה ולמד תורה ארבעים שנה שמש את ישראל ארבעים שנה ר' עקיבא עשה בור ארבעים שנה ולמד תורה ארבעים שנה ושמש את ישראל ארבעים שנה:

<< · בראשית רבה · ק · יא · >>


יא. [עריכה]

יא וישבע יוסף את בני ישראל וגו' שומע אני מיד ת"ל אתכם כשתהיו עולין ומנין אף עצמות של שבטים העלו עמו שנאמר אתכם וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אותו מי חנטו רבי פנחס ורבי יהודה בשם ר' נחמיה ר' יהודה אמר רופאים חנטו אותו ור' פנחס אמר שבטים חנטו אותו הה"ד ויחנטו אותו ויישם בארון במצרים ומי הן ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה:

<< · בראשית רבה · ק · יב · >>


יב. [עריכה]

יב לישנא אחרינא וזאת אשר דבר להם אביהם יעקב אין כתיב כאן אלא אביהם עתיד אדם אחד כיוצא בי לברך אתכם וממקום שפסקתי הוא מתחיל שנאמר וזאת אשר דבר כיון שעמד משה פתח בזאת שנאמר (דברים לג) וזאת הברכה אמר להם אומר לכם הברכות הללו אימתי הם מגיעות לכם בשעה שתקבלו את התורה שנאמר (שם ד) וזאת התורה הוי וזאת אשר דבר להם אביהם במה שסיים להם יעקב אביהם פתח להם משה אמר משה (תהלים קיט) מזקנים אתבונן יצחק כשבירך את יעקב אמר לו (בראשית כח) ואל שדי במה חתם ויקרא יצחק את יעקב ואף יעקב במה שפסק אביו משם התחיל שנאמר ויקרא יעקב אל בניו וחתם כשבירכן בזאת וזאת אשר דבר ממקום אשר פסק משם התחיל משה וזאת הברכה ובמה חתם משה (דברים לג) אשריך ישראל ואף דוד כשבא לומר תהלה ממקום שפסק משה משם התחיל (תהלים א) אשרי האיש וגו' הוי מזקנים אתבונן:

<< · בראשית רבה · ק · יג


יג. [עריכה]

יג ויעש לאביו אבל שבעת ימים ולמה עושים שבעה כנגד שבעה ימי המשתה א"ל הקדוש ברוך הוא בעוה"ז נצטערתם עם הצדיק הזה ושמרתם לו אבל שבעת ימים לעולם הבא אני מחזיר אותו האבל לשמחה שנאמר (ירמיה לא) והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם כשם שאני מנחם אתכם כך אני מנחם לציון ולכל חרבותיה כענין שנא' (ישעיה נא) כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה:

<< · בראשית רבה · ק

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.