סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום ראשון
אשרי ופסוקים
[עריכה]אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. (תהלים פד, ה)
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו. (תהלים קמד, טו)
תְּהִלָּה לְדָוִד,
- אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
- בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
- גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר.
- דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ.
- הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
- וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה.
- זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ.
- חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד.
- טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.
- יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה.
- כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ.
- לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.
- מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
- סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים.
- עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
- פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
- צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו.
- קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.
- רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.
- שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.
- תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. (תהלים קמה)
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קטו, יח)
יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ (גרסת הגר"א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל ויש אומרים: לְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים: (דניאל ט, ז)
מַה־נִּתְאוֹנֵן וּמַה־נֹּאמַר. מַה־נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ. כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים:
לֹא־בְחֶסֶד וְלֹא־בְמַעֲשִׂים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ. כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ.
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן. נָא אַל־תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ: (תהלים סה, ג)
יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ: (ישעיהו סו, כג בשינוי)
...יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ: (תהלים פו, ט)
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ: (תהלים צה, ו)
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו: (תהלים קלב, ז)
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ: (תהלים ק, ד)
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא. (תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. (תהלים צט, ט)
הִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. (תהלים צו, ט)
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ: (תהלים ה, ח בשינוי)
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ: (תהלים קלח, ב בשינוי)
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: (תהלים צה, א)
נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: (שם, ב)
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ: (תהלים נה, טו)
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו: (תהלים פט, ח)
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ: (תהלים קלד, ב)
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת: (תהלים קלד, א)
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: (דברים ג, כד)
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ: (תהלים צה, ה)
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ: (תהלים צה, ד)
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ: (איוב יב, י)
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים: (תהלים פט, ו)
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ: (תהלים פט, יד)
לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם: (תהלים פט, יב)
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם: (תהלים עד, יג)
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם: (תהלים עד, יז)
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים: (תהלים עד, יד)
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן: (תהלים עד, טו)
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ: (תהלים עד, טז)
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: (איוב ט, י)
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים: (תהלים צה, ג)
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ: (תהלים פו, י)
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ: (תהלים קח, ה)
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: (תהלים קמה, ג)
כִּי גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים: (תהלים צו, ד)
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ: (תהלים מח, ב)
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: (דברי הימים א כט, יא)
מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ: (ירמיהו י, ז)
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה: (ירמיהו י, ו)
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ: (תהלים פט, ט)
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ: (ישעיהו לז, טז בשינויים)
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ: (תהלים קו, ב)
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים: (תהלים פט, ז)
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים:
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב. וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:
כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת. וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר:
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּינוּ. וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ:
דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים. וְהִיא תְהִלָּתְךָ:
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ. רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵיקִים:
הַנְּשָׁמָה לָךְ / וְהַגּוּף פָּעֳלָך / חוּסָה עַל עֲמָלָךְ:
הַנְּשָׁמָה לָךְ / וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ / יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ / עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ / כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ / וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב־הוּא:
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרוֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ.
מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲווֹנֵינוּ:
פתיחה
[עריכה]מיוסד ע"פ א"ב ובסופו אותיות "בנימין"
אֵיךְ נִפְתַּח פֶּה לְפָנֶיךָ דַּר מְתוּחִים
בְּאֵלּוּ פָּנִים נִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים:
גָּעַלְנוּ נְתִיבוֹתֶיךָ הַיְשָׁרִים וְהַנְּכוֹחִים
דָּבַקְנוּ בְתוֹעֵבוֹת וּבְמַעֲשִׂים זְנוּחִים:
הָלַכְנוּ אַחֲרֵי מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים
וְהִקְשִׁינוּ עֹרֵף וְהֵעַזְנוּ מְצָחִים:
זָעַמְתָּ בְּשֶׁלָּנוּ בֵּית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים
חָרַב, וּפַס רֵיחַ נִיחוֹחִים:
טוֹרְדוּ וְטֻלְטְלוּ כֹּהֲנִים מְשׁוּחִים
יוֹדְעֵי עֵרֶךְ עוֹלוֹת וּזְבָחִים:
כַּמָּה יִסַּרְתָּנוּ עַל יְדֵי צִירִים וּשְׁלוּחִים
לֹא הִקְשַׁבְנוּ לִשְׁמֹעַ לְמוֹכִיחִים:
מֵאָז וְעַד עַתָּה אָנוּ נִדָּחִים
נֶהֱרָגִים נִשְׁחָטִים וְנִטְבָּחִים:
שָׂרַדְנוּ מְתֵי מְעַט בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים
עֵינֵנוּ כָּלוֹת בְּלִי מְצֹא רְוָחִים:
פּוֹרְכֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר לַמֵּת שוֹחֲחִים
צְפַר וָעֶרֶב לָמָּה מַצְלִיחִים:
קָמִים לְמוּלְךָ וּנְאָצוֹת שׂוֹחֲחִים
רְצוּצִים בַּמָּה אַתֶּם בּוֹטְחִים:
שׁוֹכֵן עַד [וְקָדוֹשׁ] צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים
תְּמוּכִים עָלֶיךָ וּבְךָ מִתְאַחִים:
בְּנוֹרָאוֹת יְמִינְךָ נִוָּשֵׁעַ לִנְצָחִים
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים:
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים / וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים
וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים / וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים:
אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם / מַעֲבִיר עֲווֹנוֹת עַמּוֹ / וּמֵסִיר חַטֹּאות יְרֵאָיו
כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים / וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים:
אַתָּה הוּא שֶׁיָּרַדְתָּ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינָי
וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ
וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ גִּלִּיתָ לוֹ
וְהוֹדַעְתּוֹ כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב
וּמַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּמִידַּת הָרַחֲמִים:
וְכֵן כָּתוּב: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. (שמות לג, יט):
י"ג מידות ראשונות
[עריכה]אֵל אֶרֶךְ־אַפַּיִם אַתָּה
וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ
וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ
תִּזְכּוֹר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ:
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים
כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם
כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם:
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב
כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן
כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן:
תַּעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר
כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה)
אָבַד חָסִיד מִן־הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן: (מיכה ז, ב) אֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ בְּצֶדֶק מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ: (ישעיהו סד, ו בשינוי) הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי־גָמַר חָסִיד כִּי־פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי־אָדָם: (תהלים יב, ב) כִּי־עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר: (תהלים לו, י) כִּי־עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: (תהלים קל, ז) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: (תהלים קל, ח)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה ב
[עריכה]אֵין מִי יִקְרָא בְּצֶדֶק
אִישׁ טוֹב נִמְשָׁל כְּחֵדֶק
בַּקֵשׁ רַחֲמִים בְּעַד שֶׁחוּקֵי הָדֵק
בְּשׁוּם פָּנִים אֵין בֶּדֶק:
גֶּבֶר תָּמִים וְנָבָר אָפַס
גָּמַר חָסִיד וְצַדִּיק נִרְפַּשׂ
דּוֹר עָנִי בַּעֲוֹנוֹ נִתְפַּשׂ
דְּבָרָיו לְהַגִּיד מִי יְחֻפַּשׂ:
הוֹסַפְנוּ בַּחֲטָאֵינוּ חֵמָה לְהַבְעִיר
הַמִּתְנַדְּבִים כִּבְנֵי בַּיִת לְהַפְעִיר
וּמַה יַּעֲצָר־כֹּחַ רַב וְצָעִיר
וִדּוּי וּפֶלֶל לְקַדִּישׁ וָעִיר:
זָחַלְתִּי וָאִירָא בְּעַד מַחַן
זַעַק לְחַוּוֹת לְחוֹקֵר וּבוֹחֵן
חֲסַר חֶסֶד וִיתוּר צַחַן
חֵן אֵיךְ אֶמְצָא בְּתַחַן:
טוֹב לְקוֹרְאֶיךָ בְּנֶפֶשׁ רַהַב
טָרְחָם נְשׂוֹא וּלְכַלְכֵּל יַהַב
יְקַר חַסְדְּךָ עָלַי יֻרְהַב
יַעַן קוֹלִי לְהַאֲזִין בְּאַהַב:
כְּהָגוּן מִדּוֹת וּבִתְפִלָּה שָׁלֵם
כְּזָקֵן וְרָגִיל וְלֹא כְגֹלֶם
לְהֵחָשֵׁב נֶגְדְּךָ דִּכְאִי מִלְּהִכָּלֵם
לְרַוְחָתִי זָכְרָה רַחֲמֶיךָ מֵהִתְעַלֵּם:
מְרֻבִּים צָרְכֵינוּ וְאֵין לְהֵאָמֵר
מִקֹּצֶר דֵּעָה וּמֵרֹב מֶמֶר
נֶגְדְּךָ הַכֹּל יוֹצֵר חֹמֶר
נוֹהֵג וְרוֹעֶה צֵל וְשׁוֹמֵר:
שֹׂרַדְנוּ כְּתֹרֶן הַר בְּדוּדֵנוּ
סְחִי וּמָאוֹס הוּשַׁם כְּבוֹדֵנוּ
עֲנֵנוּ וּתְנֵנוּ מִחְיָה בְּשִׁעְבּוּדֵנוּ
עוֹד לְמִנְיָנְךָ בַּקֵּשׁ אֲבוּדֵינוּ:
פְּגִיעַת נִגְעֵי תּוֹכְחוֹתֶיךָ שְׁבוּטִים
פְּזוּרִים פְּרוּדִים וּבַגּוֹיִם עֲבוּטִים
צָפְנֵם בְּסֻכָּךְ מֵרִיב וּשְׁפָטִים
צְפִיַּת תִּפְאַרְתְּךָ לָמוֹ מַבָּטִים:
קוֹל כֹּחֲךָ לַהַב חוֹצֵב
קֶצֶב טוֹב וְחִלּוּפוֹ קוֹצֵב
רֵעֶיךָ דּוֹפְקִים בְּקוֹל עָצֵב
רְצוֹת נִדְבָתָם וּבְקִרְבָּם הִתְיַצֵּב:
שׁוֹקְדִים בְּצוֹם לִבָּם לְהַכְנִיעַ
שְׁאוֹנָם מִזָּעָם בַּחֲדָרֶיךָ תַּצְנִיעַ
תּוֹבְעִים בְּלַחַשׁ שָׁפָה לְהָנִיעַ
תַּאֲוָתָם אַל נָא תַמְנִיעַ:
שִׁמְךָ אֱלֹהִים חַיִּים מִתְפָּאֵר
לְחַיִּים טוֹבִים מִמְּךָ נִשָּׁאֵר
מְקוֹר חַיִּים עִמְּךָ מִתְבָּאֵר
הַבִּיטָה וַעֲנֵנוּ וְעֵינֵינוּ הָאֵר:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים.
עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה.
(שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
אַל תָּבֹא בַמִּשְׁפָּט עִמָּנוּ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי: (תהלים קמג, ב בשינוי) תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ: ( תהלים פח, ג ותהלים נה, ב בשינוי) תָּבֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה: (תהלים עט, יא) אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ: (תהלים קל, ב בשינוי) תְּהִי נָא אָזְנֶךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְקוּחוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל: (נחמיה א, ו בשינוי)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה ג
[עריכה]תָּבוֹא לְפָנֶיךָ שַׁוְעַת חִנּוּן
תְּהִי־נָא אׇזְנְךָ קַשֶּׁבֶת תַּחֲנוּן
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנּוּן
שָׁר מֵישָׁרִים וּמַעֲלִים מֵרִנּוּן:
רֹאשׁ לְהָרִים נִכְלַמְנוּ בּוֹשְׁנוּ
רֵיחַ נִרְדֵּנוּ כִּי הִבְאַשְׁנוֹּ
קִלְקַלְנוּ מֵישָׁרִים וְתוֹרוֹת שִׁבַּשְׁנוּ
קַרְקַע פָּנֵינוּ בְּכֵן כָּבַשְׁנוּ:
צַר וּמָצוֹק מִכָּל צַד
צֹאן נִדָּחָה מֵאֵין מְצָד
פָּנָה לְיָמִין וְיִגְזֹר מַעֲצָד
פַּחַד מִשְּׂמֹאל וְצַיָּד הַצַּד:
עֵינֶיךָ רוֹאוֹת תִּהְיֶינָה פְקוּחוֹת
עֹנִי וְעִנּוּי מִצָּרוֹת הַמְּתוּחוֹת
סֶפֶד לְרִנָּה לְרִצּוּי תּוֹכָחוֹת
סַבּוֹת וַהֲפֹךְ בִּדְרָכֶיךָ הַנְּכוֹחוֹת:
נִתַּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ לִשְׁבִי וּלְבִזָּה
נַחְנוּ מְלָכֵינוּ וכֹהֲנֵנוּ לְבוּזָה
מֵרוּם נִכְבָּדוֹת וְאַהֲבָה עַזָּה
מִגַּרִתָ לָאָרֶץ לְשָׁמָּה וּלְעִיזָה:
לֹא חִלִּינוּ פָנֶיךָ לְהַפִּיל תְּחִנָּה
לְהַשְׁכִּיל בַּאֲמִתְּךָ מֵעֲלוֹת צַחֲנָה
כָּלִינוּ כִּסְדוֹם בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה
כִּמְעַט רֶגַע לוּלֵא תְּחִנָּה:
יֶתֶר הַפְּלֵטָה לְהַשְׁאִיר חַסְתָּ
יָתֵד וְגָדֵר תַּתָּה וְכִנַּסְתָּ
טִלְטַלְתָּנוּ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מָאַסְתָּ
טִירַת כּוֹסֶף בִּגְלָלֵנוּ רָמַסְתָּ:
חֲבֹל חָבַלְנוּ מַעַל לִמְעֹל
חֻבַּלְנוּ מֵעֹל אֶל עֹל
זְכֹר צִוִּיתָ בְּלִי לִגְעֹל
זְרוּיִם לְקַבֵּץ וּבָם לִבְעֹל:
וְאַתָּה אַחֲרֵי כָּל הַבָּא
וַדַּאי וְצַדִּיק וְלָנוּ הַדִּבָּה
הַיּוֹם כְּמֵאָז בְּלִי סִיבָה
הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה:
דַּלַּת עַם לְקֶלֶס וְחֵרוּף
דְּחוּפִים סְחוּפִים נְתוּנִים לְטֵרוּף
גָּלוּת וְשִׁעְבּוּד בְּנִסָּיוֹן וְצֵרוּף
גַּלְגֵּל בְּחֶסֶד לִסְלִיחָה וְתֵרוּף:
בְּרַחֲמֶיךָ עוֹד בִּרְבוֹת עִתִּים
בְּךָ נִוָּשֵׁעָה קַיֵּם וְהוֹשַׁעְתִּים
אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבוֹאוּ כִּתִּים
אֵלֶּה מִצָּפוֹן צִים וְכִתִּים:
שֶׁלְּךָ הֵם עֲבָדֶיךָ וְעַמֶּךָ
לַבֵּב כִּימֵי קֶדֶם מַנְעִימֶיךָ
מָשְׁכְנוּ אַחֲרֶיךָ שִׂימֵנוּ בְּרִשּׁוּמֶיךָ
הַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ:
הַקָּטוֹן לְאֶלֶף גָּדֵל רְחוּמֵנוּ
וְהַצָּעִיר לְגוֹי לְהַעֲצִים בִּתְחוּמֵנוּ
יַחַד כְּכָל צִדְקוֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ
יָשֹׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים.
עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה.
(שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
סליחה ד
[עריכה]בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה
הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
אֶת יְמִין עֹז עוֹרְרָה לַעֲשׂוֹת חָיִל
בְּצֶדֶק נֶעֱקַד וְנִשְׁחַט תְּמוּרוֹ אַיִל
גְּנוֹן נָא גִזְעוֹ בְּזַעֲקָתָם בְּעוֹד לָיִל
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
דְּרוֹשׁ נָא דוֹרְשֶׁיךָ בְּדָרְשָׁם פָּנֶיךָ
הִדָּרֶשׁ לָמוֹ מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ
וּלְשַׁוְעַת חִנּוּנָם אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֶךָ
חָלִים כְּמַבְכִּירָה מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ
טִנּוּפָם מְחֵה נָא וְיוֹדוּ פִלְאֶךָ
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
יוֹצֵר אַתָּה לְכָל יְצִיר נוֹצָר
כּוֹנַנְתָּ מֵאָז תֶּרֶף לְחַלְּצָם מִמֵּצָר
לְחוֹנְנָם חִנָּם מֵאוֹצָר הַמְּנוּצָּר
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
מָרוֹם אִם עָצְמוּ פִשְׁעֵי קְהָלֶךָ
נָא שַׂגְּבֵם מֵאוֹצָר הַמּוּכָן בִּזְבוּלֶךָ
עָדֶיךָ לָחֹן חִנָּם בָּאִים אֵלֶיךָ
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
פְּנֵה נָא אֶל הַתְּלָאוֹת וְאַל לַחֲטָאוֹת
צַדֵּק צוֹעֲקֶיךָ מַפְלִיא פְלָאוֹת
קְשׁוֹב נָא חִנּוּנָם אֱלֹהִים יְיָ צְבָאוֹת
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
רְצֵה עֲתִירָתָם בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת
שְׁעֵה נָא בְרָצוֹן כְּקָרְבַּן כָּלִיל וְעוֹלוֹת
תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג
בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים.
עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה.
(שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד: (תהלים עט, ח) חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ. (תהלים כה, ז בשינוי)
זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: (תהלים כה, ו)
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ: (תהלים קו, ד בשינוי)
זְכוֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ: (תהלים עד, ב)
זְכוֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם. אַהֲבַת צִיּוֹן אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: (תהלים קב, יד)
זְכוֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: (תהלים קלז, ז)
זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם: (שמות לב, יג)
זְכוֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ: (דברים ט, כז)
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ: (במדבר יב, יא)
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ:
| זְכוֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: | וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: (ויקרא כו, מב) |
| זְכוֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: | וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ: (ויקרא כו, מה) |
| עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: | וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם: (ויקרא כו, מד) |
| הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: | וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (דברים ד, כט) |
| מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: | וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: (דברים ל, ו) |
| זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: | וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טוּמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (יחזקאל לו, כה) |
| מְחֵה פְּשָׁעֵינוּ כָעָב וְכֶעָנָן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: | מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ: (ישעיהו מד, כב) |
| מְחֵה פְּשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: | אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר: (ישעיהו מג, כה) |
| הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶמֶר כְּמָה שֶׁכָּתוּב: | לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ: (ישעיהו א, יח) |
| רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: | כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם: (דברים ד, לא) |
| קַבֵּץ נִדָּחֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: | אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: (דברים ל, ד) |
| הָשֵׁ֤ב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: | וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (דברים ל, ג) |
| תְּבִיאֶנּוּ אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: | וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים: (ישעיהו נו, ז) |
נוהגים לעמוד
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹֹהֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵנוּ: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: (איכה ה, כא) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנוּ: (תהלים נא, יג בשינוי) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ: (תהלים עא, ט בשינוי) אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ: (תהלים לח, כב בשינוי) עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאֵינוּ וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ: (תהלים פו, יז בשינוי) אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגֵנוּ: (תהלים ה, ב בשינוי) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרֵנוּ וְגֹאֲלֵנוּ: (תהלים יט, טו בשינוי) כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ: (תהלים לח, טז בשינוי)
וידוי
[עריכה]יעמוד ויאמר ודוי, ואם עשה איזה עון באותו היום יתחרט ויתודה עליו בלב נשבר ובדמעה ויקבל עליו שלא יעשהו עוד, ואם ככה הוא עושה אשריו ואשרי חלקו. שכל מי שדן את עצמו למטה אין דנים אותו למעלה ואם מקפיד ומתמיד בזה כל יום בלי לפספס זוכה להיות ממארי דחושבנא. זכות גדולה ועצומה להתמיד בזה.
אם אמר וידוי בתיקון חצות לא יחזור לאמור שוב בק"ש שעל המטה שלא יהיה ככלב שב על קיאו.
ימים שאין אומרים בו תחנון כגון: שבת, ראש חודש, יום טוב ועוד, וכן במוצאי אותם הימים עד חצות, לא יאמר וידוי
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר .
יָעַצְנוּ רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ:
סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)
אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם.
בֹּשְׁנֽוּ מִכָּל דּוֹר.
גָּלָה מִמֶּנּוּ מְשׂוֹשׂ.
דָוֶה לִבֵּנוּ בַחֲטָאֵינוּ.
הָחְבַּל אִוּוּיֵנוּ.
וְנִפְרָע פְּאֵרֵנוּ.
זְבוּל בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ
חָרַב בַּעֲווֹנֵינוּ.
טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה.
יְפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים.
כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים.
- [יש שמדלגים זה והווידוי עד "לעינינו". עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ.
- סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:]
לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ.
מְמֻשָּׁךְ וּמֹרָט מִמֶּנּוּ.
נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ.
סָבַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ.
עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ.
פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם.
צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ.
קְרָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ.
רִחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ.
שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ.
תָּעִינוּ וְאָבַדְנוּ.
- [יש שמדלגים זה והווידוי עד "הרשענו". עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ.
- סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:]
הִרְשָׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ. וְלָכֵן לֹא נוֹשָׁעְנוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לַעֲזוֹב דֶּרֶךְ רֶשַׁע. וְחִישׁ לָנוּ יֶשַׁע. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ: (ישעיהו נה, ז)
מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי: (תהלים יט, יג) נַקֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְשָׁעֵינוּ וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ, וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (יחזקאל לו, כה)
מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ. לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ. וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: (מיכה ז, יח - כ)
דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי, הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח -יט)
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם: (עזרא ט, ו) וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ [בְּגָלוּתֵינוּ] וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר: (ירמיהו נ, כ)
עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ / רְעֵבֵי טוּבְךָ / צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ / תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַיְיָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת:
אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ. אֵל חַנּוּן שְׁמֶךָ. בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ. יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתָך.
עֲשֵׂה לְמַעַן גָּדְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן הוֹדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן וִעוּדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן זִכְרָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן חַסְדָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן יִחוּדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן לִמּוּדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן נִצְחָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן סוֹדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן עֻזָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן פְּאֵרָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן צִדְקָתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן תְּהִלָּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹכְנֵי עָפָר.
עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.
עֲשֵׂה לְמַעַן משֶׁה וְאַהֲרוֹן.
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה.
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשְׁךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמֲמוּת הֵיכָלֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרִיסוּת מִזְבְּחֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ.
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב שֶׁלֹא פָשְׁעוּ.
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן.
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ.
עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֱלֹהֵינוּ עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ דּוֹרְשֵׁנוּ עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ הָאֵל הַנֶּאֱמָן עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ וָתִיק וְחָסִיד עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ זַ֥ךְ וְיָשָׁר עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ טוֹב וּמֵטִיב עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ יוֹדֵעַ יֵצֶר עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ כּוֹבֵשׁ כְּעָסִים עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ עוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ פּוֹדֶה וּמַצִּיל עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ צַדִּיק וְיָשָׁר עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ קָרוֹב לְקוֹרְאָיו עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ תּוֹמֵךְ תְּמִימִים עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ קָשֶׁה לִכְעוֹס עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ רַךְ לִרְצוֹת עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ פַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ מִשְׂגָּב אִמָהוֹת עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֲבִי יְתוֹמִים עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ וְדַיַּן אַלְמָנוֹת עֲנֵנוּ.
| מִי שֶׁעָנָה | לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְמֹשֶׁה בְּחוֹרֵב | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְאַהֲרֹן בַמַּחְתָּה | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְפִינְחָס בְּקוּמוֹ מִתּוֹךְ הַעֵדָה | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיוֹ | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְדָנִיֵּאל בְּגוֹב הָאֲרָיוֹת | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה | הוּא יַעֲנֵנוּ |
| מִי שֶׁעָנָה | לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים | הוּא יַעֲנֵנוּ |
רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא:
רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא:
רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא:
רַחֲמָנָא עֲנֵינָא רַחֲמָנָא חוּס רַחֲמָנָא פְּרֹק רַחֲמָנָא שְׁזִיב רַחֲמָנָא רַחֵם עֲלָן הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב:
נפילת אפיים
[עריכה]וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד, נִפְּלָה נָּא בְיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו, וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה׃ (ש"ב כד יד)
רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאתִי לְפָנֶיךָ. יְיָ מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי.
יְיָ, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ חׇנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל אָנִי, רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃ שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ׃ יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְכׇל לַיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה׃ עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכׇל צוֹרְרָי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי׃ שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כׇּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע׃ (תהלים ו)
מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמֵחֵי. מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא.
בְּרָא כַּד חָטֵי אָבוּהִי לַקְיֵהּ. אָבוּהִי דְחַיִּס אַסֵּי לְכֵאבֵהּ.
עַבְדָּא דְמָרִיד נָפִיק בְּקוֹלָר. מָרֵהּ תָּאִב וְתָּבִּיר קוֹלָרֵהּ.
בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן וְחַטֵּינָן קַמָּךְ. הָא רָוֵי נַפְשִׁין בְּגִדִּין מְרָרִין.
עַבְדָּךְ אֲנָן וּמְרַדְּנָן קַמָּךְ. הָא בְּבִזְתָּא הָא וְשִׁבְיָא וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא.
בְּמָטוּ מִנָּךְ בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין. אַסֵּי לְכֵאבִין דִּתְקוֹף עֲלָן. עַד דְּלָא נֶהֱוֵי גְּמִירָא בְּשִׁבְיָא:
גדולים רבים ערערו על מנהג אמירת פזמון "מכניסי רחמים", שכן הרמב"ם ז"ל מנה באחד מי"ג עיקרי האמונה שלו כי לה' לבדו ראוי להתפלל, ולא לשום אמצעי ח"ו, גם לא למלאכים. ויש על זה תירוצים רבים. אמנם רבים, ובעיקר מהנוהגים כמנהג ליטא בסליחות, שנהגו שלא לאומרו. ובכל זאת, מאחר ונדפס בדפוסים, כללנו אותו כאן.
מכניסי רחמים
- לגבי אמירת פיוט זה ראו בוויקיפדיה: פולמוס מכניסי רחמים
מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ, לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים.
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.
הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.
מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.
וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּך.
מָרָן דְבִשְׁמַיָא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנֵּן לְשַׁבּוֹיֵהּ. כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי. הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.
מָרָן דְבִשְׁמַיָא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵיהּ. עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרִינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין. חֵילָא לֵית בָּן לְרַצוּיָךְ. מָרָן, עֲבִיד בְּדִיל קְיָּימָא דִגְזַרְתָּ עִם אֲבָהָתַנָא:
שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד! שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ! שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְּשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלוֹשׁ קְדוּשׁוֹת לְקָדוֹשׁ (בק"ק פפד"מ אומרים: המשלשים בשלוש קדושות קדוש קדוש קדוש).מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
ואנחנו לא נדע
[עריכה]וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃ (דה"ב כ יב)
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ (תהלים כה ו)
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ (תהילים לג כב)
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ (תהלים עט ח)
חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ (תהלים קכג ג)
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃ (חבקוק ג ב)
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃ (תהלים קג יד)
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ (תהלים עט ט)
קדיש שלם
[עריכה]יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ (גרסת הגר"א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל ויש אומרים: לְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:(ועונים: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
יעשה שלש פסיעות ויאמר: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: