(ב) "האזינה אלקים תפלתי" וכו'. הנה אתפלל ואחרי כן אשוב להתחנן על הדבר עצמו, אל תאמר שתאזין את התפלה לעשות את שאלתי, ואחרי כן מה בצע להקשיב התחינה שאחרי כן אחר ענות התפלה, אל תעש כן, כי אם "האזינה תפלתי" ולא על שכבר שמעת תפלתי תמנע משמוע גם התחנה וזהו "ואל תתעלם מתחנתי":
ושמא תאמר לא ימנע או תענני בתפלה לבדה או לא תענה עד התחנה, אם התפלה לא תספיק, בודאי שצריך לשמוע גם התחנה, ואם תספיק גם אנכי ראוי אחשוך פי מהטריח בתחנות ללא צורך, הנה הוא כי מרוב שיחי וכעסי על יגוני לא אעצור כח לומר לעצמי די בתפלה לבדה, כי אחרי כן עודני מתלהב בתחנה ודאגת לבי הולכת ומתמעטת על ידי שאשיחנה לפניך ברוב תחנה.
