מ"ג תהלים נה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נה · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי
  אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אריד בשיחי" - אתאונן בצערי כמו זכר עניי ומרודי (איכה ג') וירדתי על ההרים (שופטים י"א) ומנחם פתר ל' ממשלה כמו ורדו בדגת הים ושיחי לשון שיח למי שיח (משלי כ"ג) (סא"א)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הקשיבה", מוסיף שגם בעת "שתקשיב קולי" מרחוק בהתחלת התפלה "תענני" ומוסיף שגם בעת "אריד בשיחי" ובעת "אהימה" הגם שלא אתפלל עדיין תקשיב ותענני:

ביאור המילות

"האזינה, הקשיבה". הקשבה היא מרחוק וכמ"ש ישעיה (א' י').

"אריד", ענין יללה, זכר עניי ומרודי, ושיח הוא הדבור הנפלט מתוך צער, או שיח הנפש שלא בכונה כמשיח אל עצמו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אריד" - כשאני מיילל בעת ספור התלאות והומה אני עליהם

מצודת ציון

"אריד" - ענין גניחה ויללה כמו זכר עניי ומרודי (איכה ג)

"בשיחי" - ענין ספור התלאות כמו ולפני ה' ישפוך שיחו (לקמן קב)

<< · מ"ג תהלים · נה · ג · >>