משנה תרומות ד
תרומות פרק ד', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר זרעים • מסכת תרומות • פרק רביעי ("המפריש מקצת") • >>
פרקי מסכת תרומות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט • משנה י • משנה יא • משנה יב • משנה יג •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
המפריש מקצת תרומה ומעשרות, מוציא ממנו תרומה עליו, אבל לא למקום אחר.
רבי מאיר אומר, אף מוציא הוא למקום אחר תרומה ומעשרות.
מי שהיו פירותיו במגורה, ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני, מפריש עד שמונה סאין ואוכלן, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, אינו מפריש אלא לפי חשבון.
שעור תרומה, עין יפה, אחד מארבעים.
בית שמאי אומרים, משלושים.
והבינונית, מחמישים.
והרעה, משישים.
תרם ועלה בידו אחד משישים, תרומה, ואינו צריך לתרום.
חזר והוסיף, חייב במעשרות.
עלה בידו משישים ואחד, תרומה, ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד, במידה ובמשקל ובמניין.
רבי יהודה אומר, אף שלא מן המוקף.
האומר לשלוחו: צא ותרום, תורם כדעתו של בעל הבית.
אם אינו יודע דעתו של בעל הבית, תורם כבינונית, אחד מחמישים.
פיחת עשרה או הוסיף עשרה, תרומתו תרומה.
אם נתכוון להוסיף אפילו אחת, אין תרומתו תרומה.
המרבה בתרומה, רבי אליעזר אומר, אחד מעשרה, כתרומת מעשר.
יתר מכאן, יעשנה תרומת מעשר למקום אחר.
רבי ישמעאל אומר, מחצה חולין ומחצה תרומה.
רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים, עד שישייר שם חולין.
בשלושה פרקים משערים את הכלכלה, בבכורות, ובסייפות, ובאמצע הקיץ.
המונה, משובח.
והמודד, משובח ממנו.
והשוקל, משובח משלשתן.
רבי אליעזר אומר, תרומה, עולה באחד ומאה.
רבי יהושע אומר, במאה ועוד.
ועוד זה, אין לו שיעור.
רבי יוסי בן משולם אומר, ועוד, קב למאה סאה, שתות למדמע.
רבי יהושע אומר, תאנים שחורות מעלות את הלבנות, לבנות, מעלות את השחורות.
עיגולי דבילה, הגדולים מעלים את הקטנים, והקטנים מעלין את הגדולים.
העיגולים מעלין את המלבנים, והמלבנים מעלין את העיגולים.
רבי אליעזר אוסר.
ורבי עקיבא אומר, בידוע מה נפלה, אין מעלות זו את זו.
וכשאינו ידוע מה נפלה, מעלות זו את זו.
כיצד? חמישים תאנים שחורות וחמישים לבנות, נפלה שחורה, שחורות אסורות והלבנות מותרות.
נפלה לבנה, לבנות אסורות ושחורות מותרות.
בשאינו ידוע מה נפלה, מעלות זו את זו.
ובזו, רבי אליעזר מחמיר, ורבי יהושע מיקל.
ובזו רבי אליעזר מיקל, ורבי יהושע מחמיר.
בדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואינו יודע איזוהי, רבי אליעזר אומר, רואין אותן כאילו הן פרודות, והתחתונות מעלות את העליונות.
רבי יהושע אומר, לא תעלה עד שיהיו שם מאה כדים.
סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה, רבי אליעזר אומר, אם יש בקיפוי מאה סאה, תעלה באחד ומאה.
רבי יהושע אומר, לא תעלה.
סאה תרומה שנפלה על פי מגורה, יקפאנה.
ואם כן, למה אמרו תרומה עולה באחד ומאה? בשאינו ידוע אם בלולות הן, או לאין נפלה.
שתי קופות ושתי מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן, ואין ידוע לאיזו מהן נפלה, מעלות זו את זו.
רבי שמעון אומר, אפילו הם בשתי עיירות, מעלות זו את זו.
אמר רבי יוסי: מעשה בא לפני רבי עקיבא בחמישים אגודות של ירק, שנפלה אחת מהן לתוכן, חציה תרומה, ואמרתי לפניו, תעלה.
לא שהתרומה תעלה בחמישים ואחד, אלא שהיו שם מאה ושני חציים.
- מוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה עָלָיו, אֲבָל לֹא לְמָקוֹם אַחֵר.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אַף מוֹצִיא הוּא לְמָקוֹם אַחֵר תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת.
- מַפְרִיש עַד שְׁמוֹנֶה סְאִין וְאוֹכְלָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מַפְרִישׁ, אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
- עַיִן יָפָה, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִשְּׁלֹשִׁים.
- וְהַבֵּינוֹנִית, מֵחֲמִשִׁים;
- וְהָרָעָה, מִשִּׁשִּׁים.
- תָּרַם וְעָלָה בְּיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.
- חָזַר וְהוֹסִיף, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.
- עָלָה בְּיָדוֹ מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד, תְּרוּמָה, וְיַחֲזוֹר וְיִתְרוֹם כְּמוֹ שֶׁהוּא לָמוּד,
- בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל וּבַמִּנְיָן.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף.
- תּוֹרֵם כְּדַעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
- אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת,
- תּוֹרֵם כַּבֵּינוֹנִית, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים.
- פִּחֵת עֲשָׂרָה אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה,
- תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
- אִם נִתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ אַחַת,
- אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר.
- יָתֵר מִכָּאן, יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר.
- רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מֶחֱצָה חֻלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה.
- רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר שָׁם חֻלִּין.
- בַּבַּכּוּרוֹת, וּבַסְּיָפוֹת, וּבְאֶמְצַע הַקַּיִץ.
- הַמּוֹנֶה, מְשֻׁבָּח.
- וְהַמּוֹדֵד, מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ.
- וְהַשּׁוֹקֵל, מְשֻׁבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּמֵאָה וָעוֹד.
- וָעוֹד זֶה, אֵין לוֹ שִׁעוּר.
- רַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר: וָעוֹד – קַב לְמֵאָה סְאָה, שְׁתוּת לַמְּדַמֵּעַ:
- לְבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת.
- עִגּוּלֵי דְּבֵלָה, הַגְּדוֹלִים מַעֲלִים אֶת הַקְּטַנִּים, וְִהַקְּטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים.
- הָעִגּוּלִים מַעֲלִין אֶת הַמַּלְבְּנִים, וְִהַמַּלְבְּנִים מַעֲלִין אֶת הָעִגּוּלִים.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר.
- וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- בְּיָדוּעַ מַה נָּפְלָה, אֵין מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ;
- וּכְשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ מַה נָּפְלָה, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
- חֲמִשִּׁים תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת וַחֲמִשִּׁים לְבָנוֹת,
- נָפְלָה שְׁחוֹרָה, שְׁחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת וְִהַלְּבָנוֹת מֻתָּרוֹת.
- נָפְלָה לְבָנָה, לְבָנוֹת אֲסוּרוֹת וּשְׁחוֹרוֹת מֻתָּרוֹת.
- בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ מַה נָּפְלָה, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
- וּבְזוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַחֲמִיר, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵקֵל.
- בְּדוֹרֵס לִיטְרָא קְצִיעוֹת עַל פִּי הַכַּד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹהִי,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- רוֹאִין אוֹתָן כְּאֵלּוּ הֵן פְּרוּדוֹת, וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא תַּעֲלֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם מֵאָה כַּדִּים.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בַּקָּפוּי מֵאָה סְאָה, תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא תַּעֲלֶה.
- סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה, יְקַפְּאֶנָּה.
- וְאִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה?
- בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ אִם בְּלוּלוֹת הֵן, אוֹ לְאַיִן נָפְלָה.
- שֶׁנָּפְלָה סְאָה תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶן נָפְלָה,
- מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ הֵם בִּשְׁתֵּי עֲיָרוֹת, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
- שֶׁנָּפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹכָן, חֶצְיָהּ תְּרוּמָה,
- וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו, תַּעֲלֶה.
- לֹא שֶׁהַתְּרוּמָה תַּעֲלֶה בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד;
- אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים.
נוסח הרמב"ם
(א) המפריש מקצת תרומה ומעשרות -
- מוציא ממנו תרומה - עליו,
- אבל - לא ממקום אחר.
- רבי מאיר אומר:
- אף מוציא הוא ממקום אחר, תרומה ומעשרות.
- מוציא ממנו תרומה - עליו,
(ב) מי שהיו פירותיו במגורה,
- ונתן סאה לבן לוי, וסאה לעני -
- מפריש עד שמונת סאין - ואוכלן,
- דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרים:
- אינו מפריש - אלא לפי חשבון.
- מפריש עד שמונת סאין - ואוכלן,
- ונתן סאה לבן לוי, וסאה לעני -
(ג) שעור תרומה -
- עין יפה - מארבעים.
- בית שמאי אומרים: משלשים.
- הבינונית - מחמישים.
- והרעה - מששים.
- עין יפה - מארבעים.
- תרם,
- ועלת בידו אחת מששים -
- תרומה - ואינו צריך לתרום.
- חזר והוסיף - חייב במעשרות.
- עלת בידו מששים ואחת -
- תרומה - ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד,
- במידה, במשקל, במנין.
- רבי יהודה אומר:
- אף שלא מן המוקף.
- תרומה - ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד,
- ועלת בידו אחת מששים -
(ד) האומר לשלוחו: "צא ותרום" -
- תורם - כדעתו של בעל הבית.
- אם אינו יודע, דעתו של בעל הבית -
- תורם בבינונית - אחד מחמישים.
- פיחת עשרה,
- או הוסיף עשרה - תרומתו, תרומה.
- אם נתכוון להוסיף, אפילו אחת -
- אין תרומתו, תרומה.
(ה) המרבה בתרומה -
- רבי אליעזר אומר:
- אחד מעשרה - כתרומת מעשר.
- יתר מכן - יעשנה תרומת מעשר, למקום אחר.
- רבי ישמעאל אומר:
- מחצה - חולין,
- ומחצה - תרומה.
- מחצה - חולין,
- רבי טרפון, ורבי עקיבה אומרין:
- עד שישייר שם חולין.
- רבי אליעזר אומר:
(ו) בשלשה פרקים, משערים את הכלכלה -
- בבכורות, ובסייפות, ובאמצע הקיץ.
- המונה - משובח.
- והמודד - משובח ממנו.
- והשוקל - משובח משלשתן.
- והמודד - משובח ממנו.
(ז) רבי אליעזר אומר:
- תרומה עולה - במאה ואחת.
- רבי יהושע אומר:
- במאה ועוד.
- ועוד זה - אין לו שעור.
- רבי יוסי בן משולם אומר:
- ועוד - קב, למאה סאה.
- שתות - למדמע.
- רבי יוסי בן משולם אומר:
- ועוד זה - אין לו שעור.
- במאה ועוד.
(ח) רבי יהושע אומר:
- תאנים שחורות - מעלות את הלבנות,
- והלבנות - מעלות את השחורות.
- תאנים שחורות - מעלות את הלבנות,
- עיגולי דבלה הגדולים - מעלים את הקטנים,
- והקטנים - מעלים את הגדולים.
- והעיגולים - מעלים את המלבנים,
- והמלבנים - מעלים את העיגולים.
- רבי אליעזר, אוסר.
- רבי עקיבה אומר:
- בידוע מה נפלה - אין מעלות זו את זו.
- ובשאין ידוע מה נפלה - מעלות זו את זו.
(ט) כיצד? -
- חמישים תאנים שחורות, וחמישים לבנות -
- נפלה שחורה -
- שחורות - אסורות,
- ולבנות - מותרות.
- נפלה לבנה -
- לבנות - אסורות,
- ושחורות - מותרות.
- בשאין ידוע מה נפלה -
- מעלות זו את זו.
- ובזו -
- רבי אליעזר - מחמיר,
- ורבי יהושע - מקל.
- נפלה שחורה -
(י) ובזו,
- רבי אליעזר - מקל,
- ורבי יהושע - מחמיר,
- בדורס ליטרה קציעות, על פי הכד,
- ואין ידוע איזו היא -
- רבי אליעזר אומר:
- רואין אותן - כאילו הן פרודות,
- התחתונות - מעלות את העליונות.
- רואין אותן - כאילו הן פרודות,
- רבי יהושע אומר:
- לא תעלה - עד שיהא שם, מאה כד.
- בדורס ליטרה קציעות, על פי הכד,
(יא) סאה תרומה, שנפלה על פי מגורה, וקפאה -
- רבי אליעזר אומר:
- אם יש בקפוי, תעלה - באחד ומאה.
- רבי יהושע אומר: לא תעלה.
- רבי אליעזר אומר:
- סאה תרומה, שנפלה על פי מגורה - יקפנה.
- אם כן,
- למה אמרו: תרומה עולה במאה ואחד? -
- בשאינו יודע - אם בלולות הן,
- או - לאין נפלו.
- למה אמרו: תרומה עולה במאה ואחד? -
- אם כן,
(יב) שתי קופות, ושתי מגורות,
- שנפלה סאה תרומה - לתוך אחת מהן,
- ואין ידוע, לאיזו מהן נפלה -
- מעלות זו את זו.
- רבי שמעון אומר:
- אפילו הן בשתי עיירות -
- מעלות זו את זו.
- אפילו הן בשתי עיירות -
(יג) אמר רבי יוסי:
- מעשה, בא לפני רבי עקיבה,
- בחמישים אגודות של ירק,
- שנפלה אחת מהן - לתוכן,
- וחציה - תרומה,
- ואמרתי לפניו - תעלה.
- לא שהתרומה עולה - בחמישים ואחד,
- אלא שהיו שם - מאה ושני חציים.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה תרומות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב