ירושלמי תרומות ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תרומות פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ד >>




מתוך: ירושלמי תרומות ד א (עריכה)

הלכה א משנה[עריכה]

המפריש מקצת תרומה ומעשרות מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום אחר ר"מ אומר אף מוציא הוא למקום אחר תרומות ומעשרות

הלכה א גמרא[עריכה]

המפריש מקצת תרומות ומעשרות מתני' כשהפריש ודעתו להפריש ר' שמואל בשם ר' זעירא מתני' בסתם אמר רבי מנא קומי ר' יודן מה ופליג א"ל סתמא בשהפריש ודעתו להפריש מה בין מוציא ממנו עליו למוציא ממנו למקום אחר בשעה שהוא מוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו ובשעה שהוא מוציא ממנו למקום אחר מזה ומזה עלה בידו וקשיא נטל להוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו ונמלך להוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו נטל להוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו ונמלך להוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו פיחת כל הטבל עלה בידו הוסיף מזה ומזה עלה בידו אף בטועה כן היה סבור שהוא חייב שתי סאין ואינו חייב אלא אחת ר' אימי בשם ריש לקיש אותה הסאה שהוא מוסיף עושה אותה תרומה על מקום אחר והתנינן אבל לא על מקום אחר תיפתר במרבה בתרומה ניחא במרבה בתרומה ובמעשרות לא תני ר"ש בן לקיש מעשרות אלא טעמא דר"ש בן לקיש מכיון דו אמר כל הטבל עלה בידו מה בין מוציא ממנו עליו מה בין מוציא ממנו למקום אחר מיי כדון כשנתקן רובו של כרי לא נתקן רובו של כרי פלוגתא דחזקיה ורבי יוחנן דאמר ריש לקיש בשם חזקיה טבל בטל ברוב ור' יוחנן אמר אין הטבל בטל ברוב מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כל חיטה וחיטה במקומה ואית דבעי מימר כהדא דתני רבי אליעזר בן יעקב דתני ראב"י אינו מוציא לא עליו ולא על מקום אחר עד כדון לא נתקן רובה של כרי נתקן רובה של כרי וייבא כהדא היו לפניו ב' כריים א' הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות וא' הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות מהו שיתרום מזה על זה תלמידוי דרבי חייא רובא שאלון לר' חייא רובא אמר לון הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו ר' לעזר בשם ר' חייא רבה אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה


מתוך: ירושלמי תרומות ד ב (עריכה)

הלכה ב משנה[עריכה]

מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני מפריש עוד שמונת סאין ואוכלן דברי ר"מ וחכ"א אינו מפריש אלא לפי חשבון

הלכה ב גמרא[עריכה]

ר' לעזר בשם ר' הושעיה עשו אותו כפועל שאינו מאמין לבע"ה פשיטא הדא מילתא נשרפו הפירות התרומה בטילה נשרפה התרומה לכשיאכלו הפירות קדשה התרומה למפרע


מתוך: ירושלמי תרומות ד ג (עריכה)

הלכה ג משנה[עריכה]

שיעור תרומה עין יפה אחד מארבעים בית שמאי אומרים אחד משלשים והבינונית אחד מחמשים והרעה אחד מששים תרם ועלה בידו אחד מששים תרומה ואינו צריך לתרום חזר והוסיף חייב במעשרות עלה בידו מששים וא' תרומה ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד במידה במשקל ובמניין ר' יהודא אומר אף לא מן המוקף

הלכה ג גמרא[עריכה]

כתיב ששית האיפה מחומר החיטים וששיתם את האיפה מחומר השעורים יכול תורם חיטים א' משלשים ושעורים אחד מששים ת"ל וכל תרומת שיהיו כל התרומות שוות שמואל אמר תן ששית על ששיתם ונמצא תורם אחד מארבעים בינונית אחד מחמשים א"ר לוי כתיב וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים כל שאתה אוחז ממקום אחר הרי הוא כזה מה זה אחד מן החמשים אף מה שאתה אוחז ממקום אחר הרי הוא כזה והרעה אחד מששים דכתיב וששיתם את האיפה מחומר השעורים בית שמאי אומרים משלשים וששית האיפה מחומר השעורים בינונית מארבעים מן הדא דשמואל והרעה מששים מן הדא דר' לוי דאמר רבי לוי בר חינא כל המוציא מעשרותיו כתקנן אינו מפסיד כלום מה טעמא ועשירית החומר יהיה האיפה מן החומר יהיה מתכונתו לא צורכה דלא כמה דנן אמרין תרם ועלה בידו אחד מחמשים תרומה ואין צריך לתרום כן ב"ש אומרים תרם ועלה בידו אחד מחמשים תרומה ואין צריך לתרום א"ר חנינא בר איסי לא תני בר קפרא אלא תרם ועלה בידו מחמשים ועד ס' תרומה וא"צ לתרום ר' איסי בשם ר' יוחנן במתכווין לפטור את כריו אבל אם אינו מתכווין לפטור את כריו אפי' אחד על א' כהנא אמר כמות שהוא למוד ר' יוחנן אמר אפי' א' על א' והתנינן כמות שהוא למוד שלא לפחות א"ר לעזר כמות שהוא למוד במדה אם נתכוין להוסיף אפי' במידה ר' יונה אמר ר"ש בן לקיש בעי קומי ר' יוחנן תוספת תרומה מה היא א"ל משום יחיד אני שונה אותה מה לחיוב או לפטור אין תימר לחיוב ניחא אין תימר לפטור מה אין רבי יהודא דאית ליה שלא מן המוקף פטור רבנן דלית להון שלא מן המוקף לא כל שכן אתא ר' יוסי ר' איסי בשם ר"ש בן לקיש תוספת תרומה חייבת במעשרות א"ר יוסי המשנה אמרה כן א"ר זעירא לרבי איסי היידא מתני' ולא אגיביה א"ל ודלמא הדא דתנינן תרם ועלה בידו מששים ואחד תרומה ואינו צריך לתרום ולא תני עלה חזר והוסיף חייב במעשרות עד כמה אדם פוטר טבלו דבר תורה רבי יוחנן אמר אחד למאה כתרומת מעשר א"ל ר' יוחנן מן מאן שמעיתה א"ל מפילפול חברייא שמעית הא דרבי ינאי אמר אפילו אחד מאלף אמר רבי מנא לית כאן שיעורא דכתיב ראשית דגנך תירושך ויצהרך ואפי' כל שהוא


מתוך: ירושלמי תרומות ד ד (עריכה)

הלכה ד משנה[עריכה]

האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעתו של בעל הבית ואם אינו יודע דעתו של בעל הבית תורם כבינונית אחד מחמשים פחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה אם נתכווין להוסיף אפי' אחד אין תרומתו תרומה המרבה בתרומה ר' אליעזר אומר אחד מעשרה כתרומת מעשר יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר אבל לא על מקום אחר ר' ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה רבי טרפון ורבי עקיבה אומרים עד שישייר שם חולין

הלכה ד גמרא[עריכה]

עד כדון כשאמר לו צא ותרום לדעתי היה יודע דעתו של בעל הבית ולא אמר לו צא ותרום לדעתי נשמעינא מן הדא אם אינו יודע דעתו של בעל הבית מפני שאינו יודע הא אם יודע אע"פ שלא אמר לו כמי שאמר לו א"ר בון בר כהנא הפוחת אחד מעשרה תרומה והמוסיף א' מעשרה תרומה אבל לא לחולין שאין הפחת והתוספת שווין היאך עבידא הוי יליף תרים חד מן חמשין כד הוא תרים חד מן ארבעין מפסיד ליה שיתא רובעין כד הוא תרים חד מן שיתין מתגר ליה ארבעה רובעין הכא את מר תרומתו תרומה והכא את מר אין תרומתו תרומה א"ר חנינא בריה דר' הלל כאן במתכוין לפחות כאן במתכוין להוסיף ר' חגיי בעי קומי ר' יוסי תנינן תמן אמר לו תן להן חתיכה והוא אומר טלו שתים שתים והן נטלו שלש שלש כולן מעלו והכא את אמר הכין א"ל תמן מחתיכה הראשונה נסתיימה שליחותו של בעה"ב ברם הכא על כל חיטה וחיטה נסתיימה שליחותו של בעה"ב מה נפיק מביניהון היו לפניו שני כריים אחד נתקן לדעתו ואחד נתקן שלא לדעתו ר' ירמיה בשם ר' יעקב בר אחא בשם ר"ש בן לקיש אתיא דר"א כב"ש כמה דב"ש אומרים קדשו מדומעין כן ר"א אומר קדשו מדומעין על דעתיה דר' יוחנן ניחא אחד מעשרה שבו קדש לשם תרומה והשאר אחד מעשרה תרומה והשאר טבל טבול למעשרות לפום כן צריך מימר יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר על דעתיה דחזקיה קשיא אחד מעשרה שבו קדש לשם תרומה והשאר א' מעשרה שבו תרומה והשאר טבל טבול לכל ותנינן יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר ויעשנה תרומת מעשר על מקום אחר סבר חזקיה כהדא דתני ר' חייא דתני רבי חייא יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר מאי טעמא דרבי ישמעאל ראשית דגנך דיו לראשית שיהא כדגן מניין שלא עשה ולא כלום עד שישייר מקצת תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית


מתוך: ירושלמי תרומות ד ה (עריכה)

הלכה ה משנה[עריכה]

בשלשה פרקים משערין את הכלכלה בביכורות ובסיפות ובאמצע הקיץ המונה משובח והמודד משובח הימינו והשוקל משובח משלשתן

הלכה ה גמרא[עריכה]

ממי הוא משובח אמר רבי חונה משובח מן התורם מן האומד אמר רבי חנינא בריה דרבי הלל מתני' אמרה כן והשוקל משובח משלשתן אמר רבי חיננא תיפתר בשלשתן ולית את ש"מ כלום


מתוך: ירושלמי תרומות ד ו (עריכה)

הלכה ו משנה[עריכה]

רבי אליעזר אומר תרומה עולה באחד ומאה ר' יהושע אומר במאה ועוד ועוד זה אין לו שיעור ר' יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדומע

הלכה ו גמרא[עריכה]

מניין שאין עולין א"ר יונה כתיב מכל חלבו את מקדשו ממנו דבר שאת מרים ממנו אם יפול לתוכו מקדשו וכמה הוא אחד ממאה רבי אליעזר אומר מוסיף סאה ומעלה רבי יהושע אומר מוסיף כל שהוא ומעלה רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדומע והלכה כדבריו


מתוך: ירושלמי תרומות ד ז (עריכה)

הלכה ז משנה[עריכה]

רבי יהושע אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים העיגולין מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העיגולין ור"א אוסר ורבי עקיבה אומר בידוע מה נפלה אין מעלות זו את זו וכשאינו ידוע מה נפלה הן מעלות זו את זו כיצד חמשים תאנים שחורות וחמשים לבנות נפלה שחורה שחורות אסורות ולבנות מותרות נפלה לבנה לבנות אסורות ושחורות מותרות וכשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו ובזו ר"א מחמיר ורבי יהושע מיקל וכן ר"א מיקל ורבי יהושע מחמיר בדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואינו יודע איזה היא ר' אליעזר אומר רואין אותן כאלו הן פרודות והתחתונות מעלות את העליונות ור' יהושע אומר לא תעלה עד שיהא שם מאה כד

הלכה ז גמרא[עריכה]

רבי איסי בשם ר' יוחנן טעמא דר"א תאנים שחורות שנפלו לתוך הלבנות אוכל את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות אמר רבי לעזר כך היה רבי ליעזר משיב את רבי יהושע והלבנות מעלות את השחורות מילתה אמר בידוע מה נפלה מעלות זו את זו כהנא אמר אין מעלות על דעתיה דכהנא מה בין רבי יהושע לרבי עקיבה בשידע ושכח על דעתיה דרבי יהושע מעלה על דעתיה דר' עקיבה אינו מעלה שמעון בר בא בשם ר' יוחנן והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות כדי שתבטל ברוב ר' זעירא בעא קומי רבי מנא לא מסתברא בתוך שלש שאם תאבד אחת מהן יהיו שם שתים א"ל ואוף אנא סבר כן בר פדיה אמר טוחן ומתיר ואף על גב דבר פדיה אמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד מודה הוא הכא שהן נבללות מילתהון דרבנן פליגא כהנא שאל לשמואל לא מסתברא בהדין מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה א"ל ואנא סבר כן אלא תסלק לארעא דישראל את שאיל לה כד סלק שמע הדא דמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן ואפילו סאה שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין אמר רבי אבהו כך משיב ר' שמעון בן לקיש את רבי יוחנן ואותה סאה היא פוטרת את הכל וכי עיגול בעיגולין דבר ברי הוא שתרומה עלתה בידו ואת אמר קל הוא ואף הכא קל הוא ויתיביניה שנייא עיגול בעיגולין שכבר בטלו רבי יונה ורבי יוסי תרוויהון בשם ר' זעירא אפילו חיטין בחיטין טוחנן ומתיר היו לפניו עשרים תאנים ונפלה אחת לתוכן ואבדה אחת מהן ר"ש בן לקיש אומר ספיקן בטל ברוב רבי יוחנן אמר כולן נעשו הוכיח מודי רבי יוחנן שאם תרם מהן על מקום אחר או שריבה ממקום אחר עליהן שספיקן בטל ברוב ר"ש בן לקיש בשם רבי הושעיא היו לפניו מאה וחמשים חביות ונתפתחו מאה מותרות וחמשים אסורות והשאר לכשיתפתחו מותרות אמר ר' זעירא לא אמר אלא לכשיתפתחו הא לכתחילה אסור ר' זעירא בשם ר' פדיה תרומה אוסרת בוודייה במאה וספיקה בחמשים הא ששים לא שבעים לא עד חמשים צריכה רוב מכאן ואילך אינה צריכה רוב אמר רבי חונה כיני מתני' עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים במשקל וקטנים מעלין את הגדולים במיניין הכא ר"א מחמיר ורבי יהושע מיקל אמר רבי יוחנן תניין אינון נמצאת אומר בידוע לא תעלה שאינו בידוע תעלה דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה דברי רבי מאיר רבי יהודא אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה ורבי עקיבה אומר בידוע לא תעלה בשאינו ידוע תעלה ליטרא קציעות שדרסה על פי חבית ואין ידוע היכין דרסה על פי כוורת ואינו ידוע היכין דרסה ר' אליעזר אומר אם יש שם מאה ליטרין תעלה ואם לאו לא תעלה ר' יהושע אומר אם יש שם מאה פומין תעלה ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין דברי ר' יהודא ר' מאיר אומר ר' אליעזר אומר אם יש שם מאה פומין תעלה ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין ר' יהושע אומר אפילו יש שם שלש מאות פומין לא תעלה הדא אמרה פומין עשו אותן כדבר שדרכו להימנות הדא מסייעא לרבי יוחנן דו אמר תניין אינון הדא מסייעא למ"ד דברי רבי מאיר כל הדברים מקדשין הדא מסייעא למ"ד תניין אינון הדא אמרה דלעת אפילו אחד ממאה בה אוסר דרסה ואינו יודע היכן דרסה ד"ה תעלה אמר רבי אבין וצריך שיהא בכל אחת שני ליטרין וכל שהוא כדי שתיבטל ברוב


מתוך: ירושלמי תרומות ד ח (עריכה)

הלכה ח משנה[עריכה]

סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה ר' אליעזר אומר אם יש בקיפוי מאה סאה תעלה באחד ומאה ור' יהושע אומר לא תעלה סאה תרומה שנפלה על פי מגורה יקפיאנה א"כ למה אמרו תרומה עולה באחד ומאה בשאינו יודע אם בלולות הן ואם לאיזו הן נפלו שתי קופות שתי מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה מעלות זו את זו ר"ש אומר אפילו הן בשתי עיירות מעלות זו את זו א"ר יוסי מעשה בא לפני ר"ע בחמשים אגודות של ירק שנפלה אחת לתוכן חצייה תרומה ואמרתי לפניו תעלה לא שהתרומה עולה בחמשים ואחד אלא שהיו שם מאה ושני חציים

הלכה ח גמרא[עריכה]

מחלפא שיטתיה דר"א תמן הוא אומר התחתונו' מעלות את העליונות הכא הוא אמר אם יש בקיפוי הא ארעייתא לא ר' ירמיה רבי חייא בשם ר' יוחנן שמעון בר ווא בשם כהנא דברי ר"א עשו אותו כמרבה מזיד רבי אילא רבי אסי בשם רבי יוחנן דברי ר"א עשו אותו כסאה עולה מתוך מאה על דעתיה דר' אסי מותר לרבות על דעתיה דכהנא אסור לרבות קפה וחזר וקפה על דעתיה דרבי אסי מותר על דעתיה דכהנא אסור על דעתיה דר' אסי אע"פ שלא שייר על דעתיה דכהנא והוא ששייר שתי קופות בשתי עליות ושתי מגורות בעלייה אחת אבל שתי מגורות בשתי עליות לא בדא מה בין קופות למגורות קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות ר' זעירא ר' חייא בשם ר"ש היו לפניו שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה רצה להעלות מזו מעלה מזו מעלה מחצה מזו ומחצה מזו מעלה וכן שני מקואות בזו עשרים סאה ובזו עשרים סאה ונפלו שלשת לוגין מים שאובין לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלו רצה להוציא קוויה פסולה מזה מוציא מזה מוציא מחצה מזה ומחצה מזה מוציא מעלה ר' סימון בשם בר פדיה היו לפניו שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן וידוע לאיזה מהן נפלה ואח"כ נפלה בשנייה ואינו יודע לאיזה מהן נפלה אמר למקום שנפלה הראשונה שם נפלה השנייה למה שתולין קלקלה במקולקל ריבה על הידועה ובטלה שוגג מעלה ומתיר והשנייה חזרה להוכיחה נמצאו שתי סאין עולות מן מאה וחמשים סאה ושתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה ואח"כ נפלה שנייה וידוע לאיזה מהן נפלה אין אומר למקום שנפלה שם השנייה שם נפלה הראשונה ריבה על אחת מהן ובטלה שוגג מעלה ומתיר והשנייה אסורה עד שירבה לה שוגג אמר מה שלמטן תרומה מה שלמעלן חולין מה שלמטן חולין מה שלמעלן תרומה לדעתו הדבר תלוי ואף במקוה כן אמר מה שלמטן קוויה כשירה מה שלמעלן קוויה פסולה מה שלמטן קוויה פסולה מה שלמעלן קוויה כשירה לדעתו הדבר תלוי את אמר קופות מעלות ומגורות אינן מעלות היאך עבידא שתי מגורות בשתי עליות ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן שתיהן אסורות ריבה על אחת מהן ובטלה שוגג מעלה ומתיר והשנייה לכשירבה לה שוגג היא מותרת ואינה צריכה עלייה שכבר עלתה תרומה תני בלול מעלה ושאינו בלול אינו מעלה והא תנינן אמר רבי יוסי מעשה בא לפני ר"ע בחמשים אגודות של ירק שנפלה אחת לתוכן וחצייה תרומה ואמרתי לפניו תעלה הרי אינו בלול ומעלה הוינן בעיין למימר דבר שהוא מקפיד על תערובתו אינו מעלה ושאינו מקפיד על תערובתו מעלה היאך עבידא קישות טמאה שנפלה לתוך מאה קישואין טהורין הואיל ואינו מקפיד על תערובתו מעלה הוכשר הואיל והוא מקפיד על תערובתן אינו מעלה