משנה תרומות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


תרומות פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק שני ("אין תורמין") · >>

פרקי מסכת תרומות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אין תורמין מטהור על הטמא.

ואם תרמו, תרומתן תרומה.

באמת אמרו, העיגול של דבילה שנטמא מקצתו, תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו.

וכן אגודה של ירק, וכן ערימה .

היו שני עיגולים, שתי אגודות, שתי ערימות, אחת טמאה ואחת טהורה, לא יתרום מזה על זה.

רבי אליעזר אומר, תורמין מן הטהור על הטמא.

משנה ב[עריכה]

אין תורמין מן הטמא על הטהור.

ואם תרם, שוגג, תרומתו תרומה.

ומזיד, לא עשה כלום .

וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל, היה מפריש עליו והולך, שוגג, מה שעשה, עשוי.

מזיד, לא עשה כלום.

רבי יהודה אומר, אם היה יודע בו בתחילה, אף על פי שהוא שוגג, לא עשה כלום.

משנה ג[עריכה]

המטביל כלים בשבת, שוגג, ישתמש בהם.

מזיד, לא ישתמש בהם.

המעשר והמבשל בשבת, שוגג, יאכל.

מזיד, לא יאכל.

הנוטע בשבת, שוגג, יקיים.

מזיד, יעקור .

ובשביעית, בין שוגג, בין מזיד, יעקור.

משנה ד[עריכה]

אין תורמין ממין על שאינו מינו.

ואם תרם, אין תרומתו תרומה.

כל מין חטים, אחד.

כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה, אחד.

ותורם מזה על זה.

כל מקום שיש כהן, תורם מן היפה.

וכל מקום שאין כהן, תורם מן המתקיים.

רבי יהודה אומר, לעולם הוא תורם מן היפה.

משנה ה[עריכה]

תורמין בצל קטן שלם, ולא חצי בצל גדול.

רבי יהודה אומר, לא כי, אלא חצי בצל גדול.

וכן היה רבי יהודה אומר, תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים, אבל לא מן הכופרים על בני המדינה, מפני שהוא מאכל פוליטיקין.

משנה ו[עריכה]

ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש, ולא זיתי כבש על זיתי שמן.

ויין שאינו מבושל על המבושל, ולא מן המבושל על שאינו מבושל.

זה הכלל, כל שהוא כלאים בחברו, לא יתרום מזה על זה, אפלו מן היפה על הרע.

וכל שאינו כלאים בחברו, תורם מן היפה על הרע, אבל לא מן הרע על היפה.

ואם תרם מן הרע על היפה, תרומתו תרומה , חוץ מן הזונין על החטים, שאינן אוכל.

הקישות והמלפפון, מין אחד.

רבי יהודה אומר, שני מינין.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א) אֵין תּוֹרְמִין מִטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ:
הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה שֶׁנִּטְמָא מִקְצָתוֹ,
תּוֹרֵם מִן הַטָּהוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ עַל הַטָּמֵא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ.
וְכֵן אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק,
וְכֵן עֲרֵמָה.
הָיוּ שְׁנֵי עִגּוּלִים, שְׁתֵּי אֲגֻדּוֹת, שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה,
לֹא יִתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא:
(ב) אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר.
וְאִם תָּרַם,
שׁוֹגֵג, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה;
וּמֵזִיד, לֹא עָשָׂה כְּלוּם.
וְכֵן בֶּן לֵוִי שֶׁהָיָה לוֹ מַעֲשֵׂר טֶבֶל, הָיָה מַפְרִישׁ עָלָיו וְהוֹלֵךְ,
שׁוֹגֵג, מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי;
מֵזִיד, לֹא עָשָׂה כְֹּלוּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ בַּתְּחִלָּה,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹגֵג, לֹא עָשָׂה כְּלוּם:
(ג) הַמַּטְבִּיל כֵּלִים בְּשַׁבָּת,
שׁוֹגֵג, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
מֵזִיד, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
הַמְּעַשֵּׂר וְהַמְּבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת,
שׁוֹגֵג, יֹאכַל; מֵזִיד, לֹא יֹאכַל.
הַנּוֹטֵעַ בְּשַׁבָּת,
שׁוֹגֵג, יְקַיֵּם;
מֵזִיד, יַעֲקוֹר.
וּבַשְּׁבִיעִית, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, יַעֲקֹר:
(ד) אֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ; וְאִם תָּרַם, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
כָּל מִין חִטִּים, אֶחָד.
כָּל מִין תְּאֵנִים וּגְִרוֹגְרוֹת וּדְבֵלָה, אֶחָד,
וְתוֹרֵם מִזֶּה עַל זֶה.
כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן, תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה.
וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן, תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם הוּא תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה:
(ה) תּוֹרְמִין בָּצָל קָטָן שָׁלֵם, וִלֹא חֲצִי בָּצָל גָּדוֹל.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא חֲצִי בָּצָל גָּדוֹל.
וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
תּוֹרְמִין בְּצָלִים מִבְּנֵי הַמְּדִינָה עַל הַכּוּפְרִים,
אֲבָל לֹא מִן הַכּוּפְרִים עַל בְּנֵי הַמְּדִינָה,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל פּוֹלִיטִיקִין:
(ו) וְתוֹרְמִין זֵיתֵי שֶׁמֶן עַל זֵיתֵי כֶּבֶשׁ, וְִלֹא זֵיתֵי כֶּבֶשׁ עַל זֵיתֵי שֶׁמֶן.
וְיַיִן שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל עַל הַמְּבֻשָּׁל, וְלֹא מִן הַמְּבֻשָּׁל עַל שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל.

זֶה הַכְּלָל:

כָּל שֶׁהוּא כִּלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ, לֹא יִתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה,
אֲפִלּוּ מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע.
וְכָל שֶׁאֵינוֹ כִּלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ,
תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה עַל הָרַע, אֲבָל לֹא מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה.
וְאִם תָּרַם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה,
חוּץ מִן הַזּוּנִין עַל הַחִטִּים, שֶׁאֵינָן אֹכֶל.
הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, מִין אֶחָד.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵי מִינִין:


נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אין תורמין מן הטהור על הטמא ואם תרם תרומתו תרומה באמת העיגול של דבלה שנטמא מקצתו תורמין מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכן אגודה של ירק וכן ערימה היו שני עיגולין שתי אגודות שתי ערימות אחת טהורה ואחת טמאה לא יתרום מזה על זה רבי אליעזר אומר תורמין מן הטהור על הטמא.

(ב) אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה ומזיד לא עשה כלום וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל והיה מפריש עליו והולך שוגג מה שעשה עשוי מזיד לא עשה כלום רבי יהודה אומר אם היה יודע בו מתחילה אף על פי שהוא שוגג לא עשה כלום.

(ג) המטביל כלים בשבת שוגג ישתמש בהן מזיד לא ישתמש בהן המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל ומזיד לא יאכל הנוטע בשבת שוגג יקיים ומזיד יעקור ובשביעית בין שוגג ובין מזיד יעקור.

(ד) אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה כל מין חיטים אחד כל מין תאנים וגרוגרות ודבלה אחד ותורם מזה על זה כל מקום שיש כוהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כוהן תורם מן המתקיים רבי יהודה אומר לעולם הוא תורם מן היפה.

(ה) תורמין בצל קטן שלם אבל לא חצי בצל גדול רבי יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל גדול וכך היה רבי יהודה אומר תורמין בצלים בני המדינה על הכופרין אבל לא כופרין על בני המדינה מפני שהוא מאכל פוליטיקין.

(ו) תורמין זיתי שמן על זיתי כבש אבל לא זיתי כבש על זיתי שמן ויין שאינו מבושל על המבושל אבל לא מבושל על שאינו מבושל זה הכלל כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע וכל שאינו כלאים בחברו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה חוץ מן הזונין על החיטים שאינן אוכל הקישות והמלפפון מין אחד רבי יהודה אומר שני מינין.

פירושים[עריכה]