משנה תרומות ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ב · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין תורמין מטהור על הטמא.

ואם תרמו, תרומתן תרומה.

באמת אמרו, העיגול של דבילה שנטמא מקצתו, תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו.

וכן אגודה של ירק, וכן ערימה ב.

היו שני עיגולים, שתי אגודות, שתי ערימות, אחת טמאה ואחת טהורה, לא יתרום מזה על זה.

רבי אליעזר אומר, תורמין מן הטהור על הטמא.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵין תּוֹרְמִין מִטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.

בֶּאֱמֶת אָמְרוּ:
הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה שֶׁנִּטְמָא מִקְצָתוֹ,
תּוֹרֵם מִן הַטָּהוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ עַל הַטָּמֵא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ.
וְכֵן אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק,
וְכֵן עֲרֵמָה.
הָיוּ שְׁנֵי עִגּוּלִים, שְׁתֵּי אֲגֻדּוֹת, שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה,
לֹא יִתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא:

נוסח הרמב"ם

אין תורמין מן הטהור על הטמא ואם תרם תרומתו תרומה באמת העיגול של דבלה שנטמא מקצתו תורמין מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכן אגודה של ירק וכן ערימה היו שני עיגולין שתי אגודות שתי ערימות אחת טהורה ואחת טמאה לא יתרום מזה על זה רבי אליעזר אומר תורמין מן הטהור על הטמא.

פירוש הרמב"ם

אמר השם יתעלה את מקדשו ממנו טול מן המקודש שבו וכל מקום שאמר באמת הוא הלכה למשה מסיני:

עגול של דבלה. הוא ככר גדול כמו רחים שעושין מן התאנים היבשים ונקראת דבלה ולפי שהיא מחוברת מחלקים רבים לא נחשב אותם כגוף אחד שיהא חבור ומקבל טומאה כולה כמו שיתבאר במקומה מן טבול יום (פ"ג משנה ו) והוא מביא לך שני דמיונים מלבד העגול כי העגול כולו גוף אחד אבל אגודה של ירק גופים מחולקים ואין שם ידוע לכלל האגודה והודיעך כי כמו שהוא מותר בעגול כמו כן מותר באגודה שהיא פחותה מן הדבלה במעלות הדבוק וגם כן בערימה שהיא יותר פחותה מן האגודה בדבוק ואין הלכה כרבי אליעזר:

פירוש רבינו שמשון

אין תורמין מן הטהור על הטמא. בירושל' (פ"ב ה"א) מפרש ר' יוחנן בשם ר' ינאי משום דכתיב ונחשב לכם [תרומתכם] כדגן מן הגורן וגו' (שם) מה גורן א"א שיהיה מקצתו טמא ומקצתו טהור כלומר דאין חטה אחת חציה טמאה וחציה טהורה וכאן אע"פ שאפשר למדין אפשר משאי אפשר כלומר דמה שתורם יהא כולו טמא או כולו טהור כדי שיתרום מן הטהור על הטהור ומן הטמא על הטמא ופריך מעתה לא תהא תרומתו תרומה ומשני ממנו אמר רחמנא דכתיב (שם) ונתתם ממנו את תרומת ה' מ"מ ואע"ג דהאי קרא כתיב בתרומת מעשר מכל מקום היא עצמה ניטלה מן הטהור על הטמא כדאמרינן בירושלמי (שם) כל הדברים למדין ומלמדין חוץ מתרומת מעשר מלמדה ואינה למדה תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה שלא תהא ניטלת מן הטהור על הטמא והיא ניטלת מנין שתרומת מעשר ניטלת מטהור על הטמא רבי יוסי בשם חזקיה רבי יונה בשם רבי ינאי ונתת ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן עשה שינתן לאהרן הכהן בכהונתו כהנא אמר (שם) מכל חלבו את מקדשו ממנו טול מן המקודש שבו תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה שניטלת מן המוקף והיא ניטלת שלא מן המוקף ומנין שלא מן המוקף שנאמר (שם) מכל מעשרותיכם תרימו אפילו אחד ביהודה ואחד בגליל כלומר בכהונתו היינו מן הטהור שיאכל הוא בעצמו ולטהור נמי קרי מקודש שבו ולפי הנך דרשות היה אסור לתרום תרומת מעשר מן הטמא על הטמא כיון דבעינן לאהרן הכהן בכהונתו ובהדיא אמרינן בירושלמי (שם) תרומת מעשר ניטלת מן הטהור על הטהור ומן הטמא על הטמא ומן הטהור על הטמא ואינה ניטלת מטמא על הטהור רבי נחמיה אומר כשם שאינה ניטלת מן הטמא על הטהור כך אינה ניטלת מן הטהור על הטמא ומודה רבי נחמיה בדמאי והך דרשה אסמכתא בעלמא ועיקר טעמא משום דבעי מוקף וגזרינן דלמא תרם שלא מן המוקף משום דמסתפי דלמא נגע טהור בטמא ותרומת מעשר ניטלת מטהור על הטמא משום דתרומת מעשר לא בעיא מוקף כדאמר בירושלמי דמלמדת ואינה למדה ותדע אי מדאורייתא מה לי חד עיגול מה לי ב' עיגולין אבל למאי דפרשינן ניחא ומיהו גם מזה אין כל כך ראיה דהא אמרינן בירושלמי (שם) אעיגול ואגודה דמתני' באמת א"ר אליעזר בכל מקום ששנו באמת הלכה למשה מסיני ומיהו לאו דוקא:

העיגול של דבלה שנטמא מקצתו. אע"פ שהדבלות מדובקות זו בזו אינו חיבור לטומאה ודכוותה תנן במס' טבול יום (פ"ה) ובירושלמי פריך (פ"ב ה"א) כיון שנטמא מקצתו אין כולו טמא ומשני במחובר במי פירות והיינו כרבי עקיבא דטבול יום פרק שלישי (מ"ד) גבי עיסה שהוכשרה ונילושה במי פירות ונגע בה טבול יום דקאמר ר' עקיבא לא פסל אלא מקום מגעו ותניא בתוספתא דעוקצין אין לך דבר שמחבר את האוכלין אלא ז' משקין בלבד ופריך בירושלמי (שם) ואין סופו ליחלק ולעשותו שנים ומשני תיפתר שקרא לה שם במחובר כלומר קודם שנחלק העגול מותר לקרות שם:

וכן אגודה של ירק. מפרש בירושלמי (שם) כשנטמאת ועודה אגודה אבל נטמאת קלחין ואגדן לא ועביד צריכותא דאילו תנינן עגול ולא תנינן אגודה הוינן אמרין עגול שכולו גוף אחד תורם אגודה שאינו גוף א' אינו תורם:

ערימה. כרי:

ר"א אומר תורם מן הטהור על הטמא במסכת חלה (פ"ב מ"ח) תנן גבי חלה ר"א אומר ניטלת מן הטהור על הטמא. ובפרק כשם שהמים (דף ל.) מייתי לה ופירש שם בקונטרס דקנסא היא דרישא דמתניתין (שם מ"ז) במס' חלה שיעור חלה אחד מכ"ד ונטמאת עיסתה שוגגת או אנוסה אחד ממ"ח נטמאת מזידה אחד מכ"ד שלא יהא חוטא נשכר ר' אליעזר אומר היכא דנטמאת מזידה תילוש אחרת בטהרה ותתננה מן הטהורה על הטמאה עד כאן לשון הקונטרס וכולה סוגיא דמאי לאו בהא קא מיפלגי פירש שם בקונטרס דארבי אליעזר ורבנן קאי וקשה לפירושו דמתני' דהכא לא מיירי כיצד נטמא אם בשוגג אם במזיד אדרבה רבנן מחמרי טפי מדרבי אליעזר דמאי דאסרי רבנן שרי רבי אליעזר דרבנן אסרי לתרום מן הטהור על הטמא דלמא אתי לתרום שלא מן המוקף כדפרשינן ורבי אליעזר שרי דלא גזרי וכל שכן דאית [ליה] תורם מן הטמא על הטמא דהכי עדיף טפי והיינו טעמא דתרומה ודחלה וכולה סוגיא דסוטה דבמאי קמיפלגי אההיא דתניא כביצה ואההיא דתניא פחות מכביצה ובירושלמי (הל' ב) אמר ר' יוסי ברבי יהודה הדא דתימא בשנטמאת משישלה ומשיקפה שכבר נראה לתורמן בטהרה אבל אם נטמאה עד שלא שילה ולא קיפה לא משמע מתוך הירושלמי דתורמין מן הטהור דוקא קאמר רבי אליעזר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין תורמין מטהור על הטמא - גזירה שמא יתרום שלא מן המוקף משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו, ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף א:

באמת אמרו - כל היכא דתנינן באמת אמרו כאילו היא הלכה למשה מסיני, אבל לאו דוקא הלכה למשה מסיני שהרי בפרק קמא דשבת שנינו באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקות קורין ומדרבנן היא:

העגול של דבילה - אף על פי שהדבלות מדובקות זו בזו בתוך העגול אינן חשובות חבור לענין טומאה, ואם נגעה טומאה באחת מן הדבלות לא נטמאת האחרת:

וכן אגודה של ירק וכן ערימה - צריכי, דאי אשמעינן עגול הוה אמינא עגול שכולו גוף אחד תורם, אגודה שאינה גוף אחד אינו תורם. ואי אשמעינן אגודה הוה אמינא אגודה שהכל תפוסה אחת תורם, ערימה שאינה תפוסה אחת אינו תורם, צריכי:

רבי אליעזר אומר תורמים - לכתחילה מן הטהור על הטמא, דלא גזר רבי אליעזר שמא יבוא לתרום שלא מן המוקף, ואין הלכה כרבי אליעזר:

פירוש תוספות יום טוב

אין תורמין מטהור על הטמא. מ"ש הר"ב דאנן בעינן שיתרום מן המוקף. כדתנן בספ"ק דחלה. והכא בתרומה גדולה. אבל תרומת מעשר לא בעינן כדתנן במ"ה פרק ב דבכורים:

[*באמת אמרו כו'. כ' הר"ב כל היכא כו'. ומוכח לה ממשנה י"א פ"ד דב"מ כמ"ש שם בס"ד]:

ערימה. פי' הר"ש כרי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) ספ"ק דחלה. והכא בפ"ג. אבל תרומת מעשר לא בעינן. מ"ה פ"ב דבכורים:

(ב) (על המשנה) ערימה. פירוש כרי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין תורמין מן הטהור וכו':    בתרומה גדולה מיירי אבל תמ"ע לכתחלה תורמין מן הטהור על הטמא שנא' את מקדשו ממנו טול מן המוקדש שבו כך פסק שם הרמב"ם ז"ל והוא בירושלמי והכי תנן נמי בפ"ב דבכורים סי' ה' דנתרמת שלא מן המוקף ומן הטהור על הטמא ומדקתני אין תורמין מן הטהור על הטמא ולא מן הטמא על הטהור שמעי' שפיר דמצי לתרום מן הטמא על הטמא:

ואם תרמו תרומתן תרומה:    גרסינן הכא ולקמן גרסינן ואם תרם שוגג וכו' לשון יחיד וכך העיד ג"כ ה"ר יהוסף ז"ל שמצא בספרים מדוייקים:

העיגול של דבלה שנטמא מקצתו:    בירוש' פריך ומכיון שנטמא מקצתו אין כולו טמא ומשני במחובר במי פירות היא מתני' דקיימא לן מי פירות כשם שאין מכשירין את האוכל לקבל טומאה כך אין מחברין וכותיה דר' עקיבא פ"ג דטבול יום ומיירי שקרא שם תרומה לתרי ממאה שבזוית העיגול בעודן מחוברין בעיגול ואח"כ מפרידן מן העיגול ונותנם לכהן. וכן אגודה כשנטמאת והיא אגודה אבל נטמאת והיא קלחים כיון שנאסר אז לתרום מן הקלח הטהור עליו ואע"פ שאח"כ עשאן אגד אחד לא הותר לתרום ממנו על הטמא והכא נמי מיירי שקרא שם תרומה במחובר. וכן נמי ה"ה גבי עגול שאם חצי העגול נטמא ואח"כ חבר לו חצי עגול אחר ועשה הכל גוף אחד כמופרד הוא ואין מפרישין ממנו על הטמא. וכן בערימה א"ר חייא בר אבא ולא תימא דהאי ערימה דקתני במתני' דוקא ערימת חטים או שעורים משום דאין דרך אדם ליקח חטה אחת או שעורה אחת אלא קבוץ חטים או שעורים יחד מלא קומצו הלכך אפי' צבור גדול הוי חבור אלא מתני' אפי' בצבור גדול של קשואין או דלועין וכיוצא בהן שדרך אדם ליקח כל אחד בידו אפ"ה הוי חבור כן פי' הירוש' החכם ה"ר אלעזר אזכרי ז"ל:

שתי ערימות אחת טהורה וא' טמאה לא יתרום מזה על זה:    כ' ה"ר יהוסף ז"ל כך מצאתי והפי' מן הטהור על הטמא ע"כ:

ר' אליעור אומר תורמין מן הטהור על הטמא:    והכי נמי אמר גבי חלה ס"פ שני דחלה וחכמים פליגי עליה. ובתוספתא ספ"ג תניא ר' אליעזר אומר תורמין מן הטהור על הטמא א"ר אליעזר מעשה שנפלה דליקה בגרנית של כפר סגנא ותרמו מן הטהור על הטמא א"ל משם ראיה לא אלא שתרמו מהן עליהן ר' אלעאי אומר משום ר' אליעזר תורמין מן הטהור על הטמא אף בלח כיצד וכו':

תפארת ישראל

יכין

אין תורמין מטהור על הטמא:    דמדירא שלא יגע הטהור בטמא יפריש שלא מהמוקף. חף דבאמת סגי אפי' בהפסק כלי [כרתוי"ט פ"ד דטב"י] או הפסק פחות מכביצה [כספ"ב דחלה] וכקו' אאמ"ו הגזצוק"ל גזירה שמא ירחיק יותר מזה. מיהו רק ת"ג וחלה מדאו' צריך מוקף משא"כ תמ"ע רק מד"ס צריך מוקף [כתו' גיטין ד"ל ע"ב ד"ה וכי. ודלא כרתוי"ט כאן]:

באמת אמרו:    ברוב דוכתא דתני הכי הלממ"ס הוא:

העגול של דבילה:    תאני' דרוסים יחד בעגול:

שנטמא מקצתו:    ולא חשיבי חבור וגוף א' לעניין טומאה. דמיירי במחוברים במי פירות דאינן חבור [כפ"ג דטבו"י]:

תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכן אגודה של ירק:    אע"ג דאינה גוף א' כדביל':

וכן ערימה:    כרי תבואה. אע"ג דאינה תפוסה א' כאגודת ירק. ומה"ט שרי דבהנך ג' ליכא גזיר' דמוקף דמוקף ועומד הוא:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים