משנה תרומות ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ב · משנה ד | >>
אין תורמין ממין על שאינו מינו.
ואם תרם, אין תרומתו תרומה.
כל מין חטים, אחד.
כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה, אחד.
ותורם מזה על זה.
כל מקום שיש כהן, תורם מן היפה.
וכל מקום שאין כהן, תורם מן המתקיים.
רבי יהודה אומר, לעולם הוא תורם מן היפה.
אֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ; וְאִם תָּרַם, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
- כָּל מִין חִטִּים, אֶחָד.
- כָּל מִין תְּאֵנִים וּגְִרוֹגְרוֹת וּדְבֵלָה, אֶחָד,
- וְתוֹרֵם מִזֶּה עַל זֶה.
- כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן, תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה.
- וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן, תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּם.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם הוּא תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה:
אין תורמין -
- ממין - על שאינו מינו.
- ואם תרם - אין תרומתו, תרומה.
- כל מין חיטים - אחד.
- כל מין תאנים, וגרוגרות, ודבלה - אחד.
- ותורם מזה - על זה.
- כל מין תאנים, וגרוגרות, ודבלה - אחד.
- כל מקום שיש כוהן -
- תורם מן היפה.
- וכל מקום שאין כוהן -
- תורם מן המתקיים.
- רבי יהודה אומר:
- לעולם הוא תורם - מן היפה.
תורם מן המתקיים - עניינו שיתרום מן הדבר העומד והמתקיים יותר, עד שיגיענו ליד הכהן.
והמאמר כולו מבואר.
ואין הלכה כרבי יהודה:
אין תרומתו תרומה. בריש מעשר בהמה (דף נג:) אמרינן מנא הני מילי אמר רב אמי אמר רב ינאי כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן (במדבר, יח) אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה ותירוש ודגן ודגן ודגן יליף מקל וחומר וכן בירושל' (הל' ד) א"ר יוחנן א"ר ינאי דזה אחד מן הדברים דמחוורין בתורה:
כל מין חטים. כגון שחמתית ולבנה ובירושלמי (שם) אמרינן מאגרון על שמתית ומשמתית על אגרון:
תאנים בעודן לחין נקראים תאנים. ונקראין דבלה:
מן היפה מתאנים על הגרוגרות כדתניא במסכת בכורים (פ"ג מ"ג) הקרובים מביאין בכוריהם תאנים וענבים והרחוקין מביאין גרוגרות וצמוקין אלמא תאנים לחים יפים וגרוגרות מתקיימין והא דתניא בפ' כל המנחות באות מצה (דף נה.) תורמין תאנים על הגרוגרות במקום שרגיל לעשות תאנים גרוגרות ואין תורמין גרוגרות על התאנים ואפילו במקום שרגיל לעשות תאנים גרוגרות ומוקמינן התם רישא דליכא כהן סיפא דאיכא כהן ואמר רב פפא שמע מינה דייקי ומוקמינן מתניתין בתרי טעמי ולא מוקמינן בתרי תנאי משום דהוי מצי לשנויי כולה דליכא כהן ורישא רבנן וסיפא רבי יהודה דאמר לעיל תורם מן היפה. וטעמא דרבי יהודה. משום דכתיב (שם) את חלבו לעולם בעינן בחלבו ואי פסדן תיפסד:
כל מין חטים אחד - ואע"ג דאיכא שחמתית ולבנה:
וכל מין תאנים אחד - ואע"ג דאיכא שחורות ולבנות. תאנים בעודן לחים קרויין תאנים, וכשיבשו קרויין גרוגרות, וכשנדרסין בעגול קרויין עגול דבלה:
תורם מן היפה - מן התאנים על הגרוגרות דתאנים יפים מן הגרוגרות:
תורם מן המתקיים - מן הגרוגרות על התאנים, דגרוגרות מתקיימי טפי:
לעולם הוא תורם מן היפה - דכתיב (במדבר יח) בהרימכם את חלבו לעולם בעינן חלבו, ואי פסיד יפסד. ואין הלכה כרבי יהודה:
אין תורמין ממין על שאינו מינו. מפורש בסוף פרקין בפירוש הר"ב. ועיין מ"ש שם:
.אין פירוש למשנה זו
אין תורמין ממין על שאינו מינו: לא תרומה גדולה ולא תרומת מעשר ולא מעשרות. ומסיים בה הרמב"ם ז"ל שם רפ"ה שנאמר כדגן מן הגורן ע"כ. ובס' הפרפראות סוף פ' קרח והרמותם ממנו קרי ביה ממינו שאין תורמין ממין על שאינו מינו ולא מן החדש על הישן ע"כ. ובבכורות ר"פ מעשר בהמה (בכורות דף נ"ג) ילפינן לה מקרא דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה וחלב היינו תרומה ומעשר כדכתיב בהרימכם את חלבו ופרכינן אשכחן תירוש ויצהר. תירוש ודגן. דגן ודגן. קל וחומר ומה תירוש ויצהר שאינם כלאים זה בזה אין מתעשרין מזה על זה. תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים זה בזה אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה. ולר' יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד היכי מייתי לה הכי מייתי לה ומה תירוש ויצהר שאינם כלאים זה בזה אפי' ע"י דבר אחר אין מתעשרין מזה על זה תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים זה בזה ע"י דבר אחר אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה. ובעינן תו ושני מינים בעלמא מנלן ומשני הני דרבנן וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון מה דאורייתא שני מינין אין מתעשרין מזה על זה דרבנן נמי:
כל מין חטין אחד וכו': ברייתא בפ' ראשית הגז תניא היו לו שני מיני תאנים שחורות ולבנות וכן שני מיני חיטין אין תורמין ומעשרין מזה על זה ר' יצחק אומר משום ר' אלעאי בש"א אין תורמין ובה"א תורמין ופי' רש"י ז"ל שם ות"ק דפליג אדר' יצחק ס"ל דלא נחלקו ב"ה בדבר זה דתרי מיני נינהו ע"כ א"כ סתם מתני' ב"ה אליבא דר' יצחק משום ר' אלעאי:
יכין
כל מין חטים אחד: אפילו שחמתי' ולבנה:
כל מין תאנים: נמי איכא שחורים ולבנים:
וגרוגרות ודבלה: תאנה יבישה נקרא גרוגרת וכשנדרסו בעיגול נקרא דבילה. ותורמין ג"כ מכל א' אחבירו:
ותורם מזה על זה: ר"ל מותר לתרום ג"כ מגרוגרת אתאני' ודבילה:
רבי יהודה אומר לעולם הוא תורם מן היפה: דכתיב בהרימכם חלבו ממנו. להכי היפה עדיף ול"ח לפסידא דכהן וקיי"ל כת"ק:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת