ברטנורא על תרומות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

אין תורמין מטהור על הטמא - גזירה שמא יתרום שלא מן המוקף משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו, ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף :

באמת אמרו - כל היכא דתנינן באמת אמרו כאילו היא הלכה למשה מסיני, אבל לאו דוקא הלכה למשה מסיני שהרי בפרק קמא דשבת שנינו באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקות קורין ומדרבנן היא:

העגול של דבילה - אף על פי שהדבלות מדובקות זו בזו בתוך העגול אינן חשובות חבור לענין טומאה, ואם נגעה טומאה באחת מן הדבלות לא נטמאת האחרת:

וכן אגודה של ירק וכן ערימה - צריכי, דאי אשמעינן עגול הוה אמינא עגול שכולו גוף אחד תורם, אגודה שאינה גוף אחד אינו תורם. ואי אשמעינן אגודה הוה אמינא אגודה שהכל תפוסה אחת תורם, ערימה שאינה תפוסה אחת אינו תורם, צריכי:

רבי אליעזר אומר תורמים - לכתחילה מן הטהור על הטמא, דלא גזר רבי אליעזר שמא יבוא לתרום שלא מן המוקף, ואין הלכה כרבי אליעזר:

(ב)

אין תורמין מן הטמא על הטהור - משום פסידא דכהן. ואם תרם שוגג תרומתו תרומה. ודוקא שהיתה לה שעת הכושר והגיעה לעונת מעשרות קודם שנטמאה דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא, אבל אם נטמאת קודם שהגיע לעונת מעשרות לא הויא תרומה מדאורייתא, ואם תרם אפילו שוגג אין תרומתו תרומה:

מעשר טבל - מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומת מעשר:

היה מפריש עליו והולך - היה מפריש מזה על שאר מעשרותיו :

אם היה יודע בו בתחלה - שהוא טבל או שהוא טמא, אע"פ שבשעה שתרם היה שוגג ששכח שהוא טבל או שהוא טמא הוי שוגג קרוב למויד, ולא עשה ולא כלום. ואין הלכה כרבי יהודה:

(ג)

המטביל כלים בשבת - שאסור להטביל כלים טמאים להעלותם מידי טומאתן בשבת, מפני שנראה כמתקן כלי:

המעשר - שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת מפני שהוא מתקן:

והמבשל בשבת - בשוגג, יאכל אותו תבשיל למוצאי שבת, אבל לא בשבת עצמו. ובמזיד לא יאכל הוא, אבל אחרים אוכלים למוצאי שבת דכתיב (שמות לא) ושמרתם את השבת כי קדש היא, היא קדש ואין מעשיה קדש:

ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור - שנחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבת:

(ד)

כל מין חטים אחד - ואע"ג דאיכא שחמתית ולבנה:

וכל מין תאנים אחד - ואע"ג דאיכא שחורות ולבנות. תאנים בעודן לחים קרויין תאנים, וכשיבשו קרויין גרוגרות, וכשנדרסין בעגול קרויין עגול דבלה:

תורם מן היפה - מן התאנים על הגרוגרות דתאנים יפים מן הגרוגרות:

תורם מן המתקיים - מן הגרוגרות על התאנים, דגרוגרות מתקיימי טפי:

לעולם הוא תורם מן היפה - דכתיב (במדבר יח) בהרימכם את חלבו לעולם בעינן חלבו, ואי פסיד יפסד. ואין הלכה כרבי יהודה:

(ה)

תורמים בצל קטן שלם - לפי שהוא מתקיים :

ולא חצי בצל גדול - אף על פי שהוא יפה ממנו:

רבי יהודה אומר לא כי - ר' יהודה לטעמיה דאמר לעולם הוא תורם מן היפה:

מבני המדינה - טובים לאכילה מן הכופרים הבצלים של בני הכפרים, אבל של בני הכפרים מתקיימים יותר:

מפני שהוא מאכל פולטיקין - בצלים של בני המדינה הוא מאכל לאנשים חשובים, והם יפים יותר מאותן של בני הכפרים. פולטיקין, בני פלטרין של מלכים:

(ו)

תורמין זיתי שמן - העומדים להוציא שמנן:

על זיתי כבש - זיתים שאין עושים שמן, וכובשים אותן ביין או בחומץ לקיים אותן לאכילה. וזיתי שמן יפין מזיתי כבש הלכך מפרישים מזיתי שמן על זיתי כבש דה"ל מן היפה על הרע:

ויין שאינו מבושל - יפה לשתיה מן המבושל:

כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה לזה - דאמר קרא (במדבר יח) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה :

חוץ מן הזונין - בערבי זוא"ן ובלע"ז ויצ"א, ואינו אוכל אדם ומקיימים אותו ליונים:

הקישות - בערבי פאקו"ס:

והמלפפון - בערבי כייא"ר:

מין אחד - ותורמין מזה על זה:

שני מינים - ואין תורמין מזה על זה, ואין הלכה כרבי יהודה: