ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק שישי

ירושלמי שבת, פרק ו, הלכה א

מתני’: במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה? ^ו_אלא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן. לא ברצועה שבראשה, ולא תטבול בהן עד שתרפם. לא בטוטפת ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין. ולא בכבול לרשות הרבים. ולא בעיר של זהב, ולא בקטלא, ולא בנזמים, ולא בטבעת שאין עליה חותם, ולא במחט שאינה נקובה. ואם יצאה אינה חייבת חטאת:

גמ’: תנן, לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן. לא ברצועה שבראשה, ולא תטבול בהן עד שתרפם. אמר רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°. על ידי שהיא מתרתן לפי שהן חוצצין בנדתה. והיא שכוחה ומהלכת בהן ארבע אמות. אמר רבי מנא רבי מנא°. בקדמייתא הוינן אמרין, בגלל שהיא מתרת את התפור שפעמים שלא מצליחה להסירם משערה, והיא קורעת אותם. ולא הוינן אמרין כלום _{שבאמת אין בזה איסור,} מדתני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ^ו_בחותל של תמרים, קורע ומתיר ובלבד שלא יקשור. תמן תנינן, אילו חוצצין באדם. ^ו_גחוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. של צמר ושל שיער אין חוצצין מפני שהמים באים בהם. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. לית כאן של שיער, אלא הכי גרסינן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. של צמר אין חוצצין מפני שהמים באים בהם. דהא ^ו_דשל שיער , דברי הכל אין חוצצין. רבי אבא רבי אבא° אמר בשם רב יהודה רב יהודה°. ורבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם רבנין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד ב] היתה ^ו_הנימא אחת, חוצצת. שתים, ספק. שלש אינן חוצצות. רבי זעירא רבי זעירא° בעי. קשר נימא לחבירתה מהו? אם קשרה לאחת, כאחת היא וחוצצת. קשרה לשתים, כשתים הן וספק. לשלש, שלש הן ואינן חוצצות. אמר רב יהודה רב יהודה°. זו שהיא יורדת לטבול לנידתה, קושרת שערה כזנב הסוס לעובדה _{לכתחילה} וסמיך עלי _{יכולה לסמוך עלי שאני מתיר.} כהנא(א) כהנא(א)° שאל לרב רב (אמורא)°. מהו ^ו_ומיפק באילין תיכייא _{שרשראות חוטים חלולות.} אמר לו. וכי כן אמרין אסור לו לאדם לצאת בהמייני _חגורה? והרי אף היא עשויה כך. רב הונא רב הונא° הורי לאיתתיה דריש גלותא, מיתן ליברה _מחט דדהבא על קפיליטה _{כיסוי ראש} שאישה חשובה לא תוציאם להראות לחברותיה. רבי יוחנן רבי יוחנן° הורי לאילין דבית בון, מיתן טלייה דמרגליתא _{רצועה משובצת פנינים} על פרגזתא _{כיסוי ראש.} אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות. ותנינן, ^ו_זיוצא הוא בזוגין שבכסותו, ואינו יוצא בזוגין שבצוארו. אית תניי תני, בין אילו בין אילו מקבלין טומאה. ואית תניי תני, בין אילו בין אילו אין מקבלין טומאה. ולא פליגי. מאן דאמר בין אילו בין אילו מקבלין טומאה, בשעשה להן אמבולי _ענבל. ומאן דאמרן אילו בין אילו אין מקבלין טומאה, בשלא עשה להן אמבולי. ואפילו עשה להם אמבולי למה לא יהו טהורין? שהרי העינבל לא נעשה לקול. ולא כן אמר רבי אבהו רבי אבהו°. דשמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ו_חבזוגין שבעריסה פליגי תרין אמוראין. חד אמר מוליך ומביא _{את העריסה} ובלבד שלא יתכוון להשמיע את הקול. וחרנה אמר אם משמיע את הקול אסור. ואם לאו מותר משמע שאף אם יש עינבל הכל תלוי בהשמעת קול. כשנתן בו עינבל ודאי כוונתו להשמיע קול. תמן אם אינן עשויין להשמיע את הקול בשבת. עשויין הן להשמיע את הקול בחול. ברם הכא אם אין עשוין להשמיע קול לא בחול ולא בשבת, מפני מה עשה להן אמבולי?: תנן, לא בטוטפת. אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°, קובטירה _{תכשיט שנותנת על מקום התפילין} ונקרא כך כי הוא דבר שהוא נותן במקום הטוטפת: ולא בסנבוטין. צובעין תותבן _{פתיל צבוע:} לא בכבול. טבוסה _{כיפת צמר שמניחים תחת הסבכה} תני, °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר מתיר בכבול. רבי אחא רב אחא° אמר בשם כהנא רב כהנא°. אתיא ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר כ°רבי רבי יהודה הנשיא. כמה ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמר דבר שהוא טמון _נסתר מותר, ולכן התיר לצאת בשן של זהב. כן °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אמר דבר שהוא טמון מותר. תכשיטין למה הן אסורין? אמר רבי אבא רבי אבא°. על ידי שהנשים שחצניות, והיא מראתן לחבירתה והיא שכוחה ומהלכת בהן ד' אמות. תני °רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול. תכשיטין אסור לשלחן דורון ביום טוב. אמר רבי מונא רבי מונא°. לא אמרו אלא לשלחן, הא ללבשן בבית מותר שאם היה אסור ללובשם, פשיטא שאסור לשלחם שהרי הם מוקצים. אין מכאן ראיה. דתני, ^ו_טמטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק. ואת הפנקס ואת הקרקש שמשקשים בו לתינוק. ואת המראה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ו_א מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ג', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ד', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ז', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ח', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ט', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י':

2 ו_ב מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף ח':

3 ו_ג מיי' פ"ב מהל' מקוואות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ח סעיף ב', סמ"ג לאוין קיא:

4 ו_ד מיי' פ"ב מהל' מקוואות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ח סעיף ד', סמ"ג לאוין קיא:

[ע"ב]

5 ו_ה מיי' פ"ב מהל' מקוואות הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ח סעיף ה', סמ"ג עשין רמח:

6 ו_ו טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף א':

7 ו_ז מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף כ"ג:

8 ו_ח מיי' פ ח' מהל' כלים הלכה ז':

9 ו_ט טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ד':

-----------------------------------דף לד

 

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_לד.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד א] לכסות בהן את הכלים. מכאן שכלי שמלאכתו לאיסור, מותר לצורך גופו ומקומו. לכן אף אם אסור היה ללובשם, היה צריך לאמר שאסור לשלחם אף שיכול להשתמש בהם לצורך גופם. אמר רבי בון רבי אבין°. מתניתא אמרה שאסור ללובשן. דתנינן. ^ו_יכל שניאותין בו ביום טוב, משלחין אותן. אם אומר את שמותר ללובשן, יהא מותר לשלחן. והא הדא דתני מטלטלין את השופר להשקות את התינוק. ואת הקרקש ואת המראה לכסות בהן את הכלים. משמע שאף כלים שהם מוקצים מותר להשתמש בהם לצורך גופם. ואף תכשיט כיוון שיכול להשתמש לצורך גופו ונהנה, למה אסור לשלחו? מה שהתירו את אלו, בשיש עליהן תואר כלי. אבל תכשיט שאין שם כלי עליו, אסור . עד כדון תכשיטין של זהב, אסור לצאת שמא תשלוף להראות לחברותיה. ואפילו תכשיטין של כסף? אמרין בשם רבי ירמיה רבי ירמיה° אסור. ואמרין בשם רבי ירמיה רבי ירמיה° מותר. הכיצד? אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. אנא ידע רישא וסיפא של העניין ואיך נוצרו שני הדעות, טליין דקיקין _{ילדות קטנות} הויין מתרביין בדרתיה דרבי ירמיה רבי ירמיה° שהיו יוצאות בתכשיטי כסף. אתא ושאל לרבי זעירא רבי זעירא°. אמר לו, לא תיסור ולא תישרי. תנן, ^ו_יאאין רואין במראה בשבת. אם היתה קבועה בכותל, °רבי רבי יהודה הנשיא מתיר. וחכמין אוסרין. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי אבא רבי אבא°. טעמא דהדין דאסר, דפעמים שהוא רואה נימא אחת לבנה, והיא תולשתה והיא באה לידי חיוב חטאת. ^ו_יבוהאיש אפילו בחול אסור שאינה דרך כבוד שזו דרך נשים. י"ג דברים התירו לבית °רבי רבי יהודה הנשיא. שיהו רואין במראה. ושיהו מספרין קומי. ושיהו מלמדין את בניהן יוונית ^ו_יגשהיו זקוקין למלכות. תנן התם, אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והביכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה: שאלו את °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה . מהו שילמד אדם את בנו יוונית? אמר להם, ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה. דכתיב (יהושע א', ח') והגית בו יומם ולילה. והתני °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל, ובחרת בחיים, זו אומנות. מעתה, אסור ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב (יהושע א', ח') והגית בו יומם ולילה? אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר ווא רבי אבא בריה דרבי חייא בר ווא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אסרו ללמוד יונית מפני המסורות. _{שאם ידע את שפת השלטון. שמא בעל כרחו ישתף פעולה עם השילטון ויהיה מוסר.} רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מותר אדם ללמד את בתו יוונית מפני שהוא תכשיט לה. שמע שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° ואמר, בגין דרבי אבהו רבי אבהו° בעי מלפה בנתיה יוונית הוא תלי לה ברבי יוחנן רבי יוחנן°. שמעה רבי אבהו רבי אבהו° ואמר. יבא עלי אם לא שמעתיה מן רבי יוחנן רבי יוחנן°. תני, אין יוצאין באיסטמא _{מטלית עם חוטים צבעוניים לגרש זבובים.} שלשה דברים נאמרו באיסטמא. ^ו_ידאין בה משום כלאים לפי שאינה אריג. ואינה מטמאה בנגעים שאינה בגד. ^ו_טוואין יוצאין בה בשבת. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר, אף אין בה משום עטרות כלות שגזרו עליהם אחרי החורבן: תנן, ^ו_טזולא בעיר של זהב. רב יהודה רב יהודה° אמר כגון ירושלים דדהב. רבנן דקיסרין אמרין זה תכשיט הנקרא פרוש טוק טקלין. מעשה ב°רבי עקיבא רבי עקיבא שעשה לאשתו עיר של זהב. חמתיה איתתיה ד°רבן גמליאל רבן גמליאל וקניית בה. אתת ואמרת קומוי בעלה. אמר לה. הכין הווית עבדת לי כמה דהוית עבדה ליה? דהוות מזבנה מקליעתא דרישא ויהבה ליה והוא לעי באוריתא? תמן תנינן. שלושה דברים אמרו לפני °רבי עקיבא רבי עקיבא שנים משם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ואחד משם °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. שנים משם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, יוצאה אשה בעיר של זהב. תני, °רבי מאיר רבי מאיר מחייב. בין °רבי מאיר רבי מאיר לרבנן ניחא. ד°רבי מאיר רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין. בין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לרבנן ניחא. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר וחכמים אוסרין מדרבנן. בין °רבי מאיר רבי מאיר ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס קשיא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד ב] °רבי מאיר רבי מאיר מחייב חטאת ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר? רבי איניינו בר סיסיי רבי איניינו בר סיסיי° אמר משום °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. כל מקום שאמרו לא תצא. ואם יצתה חייבת חטאת, אסורה לצאת בו בחצר. כל מקום שאמרו לא תצא. ואם יצתה אינה חייבת חטאת, מותרת לצאת בו בחצר. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° אמר בשם רב ששת רב ששת°. מתניתא אמרה כן. דתנן, ובכבול ובפיאה נכרית בחצר. רבי אלייא רבי אלייא° אמר בשם רבי שמעון בר חייא רבי שמעון בר חייא°. אפילו במקום שאמרו לא תצא. ואם יצאת אינה חייבת חטאת, ^ו_יזאסורה לצאת בו לחצר איתמר תכשיטין למה הן אסורין? אמר רבי אבא רבי אבא°. על ידי שהנשים שחצניות, והיא מראתן לחבירתה והיא שכוחה ומהלכת בהן ד' אמות. ^ו_יחוהאיש על ידי שאינו שחוץ יהיה מותר לצאת בתכשיט? נשמעינה מן הדא. רבן גמליאל ברבי רבן גמליאל ברבי° ירד לטייל בתוך חצירו בשבת ומפתח של זהב בידו. ^ו_יטוגערו בו חביריו משום שהוא תכשיט. הדא אמרה, העשוי לשם תכשיט אסור. הדא אמרה, עשוי לכך ולכך אסור. הדא אמרה, אחד האיש ואחד האשה אסורים. הדא אמרה, אפילו במקום שאמרו לא תצא. ואם יצתה אינה חייבת חטאת, אסורה לצאת בו בחצר שהרי גערו בו חבריו.

ירושלמי שבת, פרק ו, הלכה ב

מתני’: ^ו_כלא יצא האיש בסנדל המסומר. ^ו_כאולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה. ^ו_כבולא בתפילין ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה. ^ו_כגולא בשריון לא בקסדא ולא במגפיים. ואם יצא אינו חייב חטאת:

גמ’: מפני מה גזרו על סנדל מסומר? יש אומרים שהיו רואות את ראשו ומפילות. ויש אומרים שהיו שומעות קולו ומפילות. ויש אומרים ששעת השמד היתה והתחבאו במערה ושמעו קול והיו סבורים שהרומאים באים עליהם ועל ידי שהיו נדחקין זה בזה הרגו זה את זה. מה נפק ביניהון הדיוסטרא _{מסמר כפוף כלפי הקרקע ואין נראה ראשו.} מאן דאמר שהיו רואות את ראשו ומפילות מותר. ומאן דאמר שהיו שומעות קולו ומפילות או שהיו נדחקין זה בזה והורגין זה את זה אסור. ולא בשעת השמד גזרו? מכיון שעבר השמד למה לא יהא מותר? לא עמד בית דין וביטל. מעתה אפילו בחול יהיה אסור. לאו אורחיה דבר נשא מיהוי ליה תרין סנדלין, חד לחולא וחד לשובתא. וכיוון שאינו מצוי שיהיה לאדם נעל מיוחדת לחול לא גזרו. תני, טלה עליו מטלית מלמטן מותר דאינו נראה ואין קולו נשמע ואינו פוצע. רבי יודן בי רבי ישמעאל רבי יודן בי רבי ישמעאל°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 ו_י מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תקט"ז סעיף ג':

11 ו_יא מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ב סעיף י"ג:

12 ו_יב טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ו סעיף ב', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ב סעיף ו':

13 ו_יג מיי' פי"א מהל' עבודה זרה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ח סעיף ב':

14 ו_יד מיי' פ"י מהל' כלאים הלכה כ', טור ושו"ע יו"ד סי' ש"א סעיף י"ד, סמ"ג לאוין רפג:

15 ו_טו טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ג':

16 ו_טז מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ד':

[ע"ב]

17 ו_יז מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"ח:

18 ו_יח מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ט':

19 ו_יט טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף י"א, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"ז:

20 ו_כ מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ב':

21 ו_כא מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ז':

22 ו_כב מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ז':

23 ו_כג מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ז':

-----------------------------------דף לה

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_לה.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד א] הוות רגליה שחקה _נפצעה ועבדין ליה כן שיצא בסנדל מסומר שעטוף במטלית. לא אסרו אלא לחזק אבל לנוי מותר כמה מסמרן יהו בו ויהיה מותר אם עשה לנוי? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. חמשה כחמשה ספרי תורה. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר שבעה כנגד ימי השבוע כדכתיב (דברים ל"ג, כ"ה) ברזל ונחושת מנעליך, וכימיך דבאך. נהגין רבנין כהדא דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. דרש רבי אחא רב אחא° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, תשעה. °רבי רבי יהודה הנשיא היה נותן שלשה עשר בזה ואחד עשר בזה כמנין משמרות. (קהלת י"ב, י"א) וכמסמרות נטועים. מה משמרות כ"ד. אף מסמרים כ"ד. רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא° אמר כליבית _{מסמר כפוף בעל שני ראשים כלבוס} אינו עולה למנין מסמרים. רבי זעירא רבי זעירא° שאל לרבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°, מהו ליתן את כל עשרים וארבע המסמרים על גבי סנדל אחד? אמר לו שרי. מהו ליתנם על גבי מנעל אחד? אמר לו שרי. ^ו_כדאין מגרדין מנעלים וסנדלים שיש עליהם בוץ משום ממחק. ^ו_כהאבל סכין ומדיחין אותן. רבי קריספיא רבי קריספיא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. תלמידוי דרבי חייא רובא רבי חייא רבה° אמרין. הראשונים היו אומרים מגרדין. והשניים היו אומרים אין מגרדין. ואתשל ל°רבי רבי יהודה הנשיא ואמר אין מגרדין. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. הא אזילה חדא מן תלמודוי דרבי חייא רובא רבי חייא רבה° . _{שהרי אחד מתלמידי רבי חייא רבי חייא רבה° אמר ששאלו את °רבי רבי יהודה הנשיא שהוא מן הראשונים והוא אסר.} רבנן דקיסרין אמרו בשם רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא°. הלכה כדברי מי שהוא אומר מגרדין, ובלבד לאחורי הסכין. אמר רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי°. נהיגין הווינן יתבין קומי °רבי רבי יהודה הנשיא. והוינן משחין ומשזגין מדיחים אבל לא מגרדין. אין סכין מנעלין וסנדלין. ^ו_כולא יסוך אדם את רגלו והוא בתוך המנעל. ואת רגלו והוא בתוך הסנדל. אבל סך הוא את רגלו, ונותנה בתוך המנעל. סך הוא את רגלו ונותנה בתוך הסנדל. סך שמן ומתעגל על גבי קטיבלייא _{משטח עור} חדשה ואינו חושש. לא יתן את הקטבליה על גבי טבלה של שיש והתעגל עליה, שנראה כרוצה לעבדה. ו°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל מתיר. ^ו_כזאין לובשין מנעלין וסנדלין חדשים, אלא אם כן לבשן והלך בהן מבעוד יום _{שמא ימצא שאינם מתאמות לו ויטלם בידו ויוליכם ארבע אמות ברשות הרבים.} כמה יהא הילוכן? בני ברתיה דבר קפרא בר קפרא° אמרין. מבית מדרש רבא דבר קפרא בר קפרא°, עד בית מדרש רבא דרבי הושע רבי הושע°. ציפוראי אמרין. מן כנשתא דבבלאי, עד דרתיה דרבי חמא בר חנינא רבי חמא בר חנינא°. טיבראי אמרין. מן סדרא רובה, עד חנותיה דרבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. ^ו_כחסנדל שנפסקו אזניו _{עור שיוצא משני צידי הסוליה ומהם יוצאות רצועות לקשור לרגל} שנפסקו חבתיו _{רצועות שעל כף הרגל} שנפסקו תרסיותיו _{הרצועות שמתחברים לאזנים ואותם קושרים סביב הרגל} או שפירשה רוב אחת מכפיו _{החלק האחורי של הסוליה מושב העקב} טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבתיו אחת מתרסיותיו או שפירשו רוב מכפיו טמא. °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר נפסקה אזנו הפנימית, טמאה. נפסקה החיצונה, טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° רבי טבליי רבי טבליי° ו חנין בר אבא חנין בר אבא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° ^ו_כטהלכה כ°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי לענין שבת. שכל שמקבל טומאה, שם כלי עליו ומותר בטילטול. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° הוה ליה עובדא _{שנפסק אוזן החיצונה של סנדלו} שלח לרבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° גבי רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. אמר לו. כשם שהן חלוקין בטומאה, כך הן חלוקין בשבת. והורי ליה כרבנן שאף שאין מקבל טומאה, כלי הוא ומותר בטלטול. רבי שמואל בר רבי יצחק רבי שמואל בר רבי יצחק° בעי. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° שמע מימרא בשם רב רב (אמורא)° שהלכה כ°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי. והוא מורי ליה כרבנן? רבי אחא בר יצחק רבי אחא בר יצחק° הוה ליה עובדא. שלח שאל לרבי זעירא רבי זעירא°. רבי זעירא רבי זעירא° שאל לרבי אימי רבי אמי°. אמר לו. כדברי מי שהוא מטמא, אסור לצאת בו. וכדברי מי שהוא מטהר, מותר לצאת בו. ולא אפיק גבי _ממנו כלום _{פסק ברור.} תני

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד ב] אבל מטייל הוא בהן עד שהוא מגיע עד פתח חצירו. רבי אחא רב אחא° ורבי זעירא רבי זעירא° הוון מטיילין באיסטרטין. איפסיק סנדליה דרבי אחא רב אחא°. מן דמטון לפילי _{פירצה צרה בחומת החצר,} אמר לו, זהו פתח חצירך. רבי אחא רב אחא° כריך סבונה _{סיב של דקל} עליהון. רבי אבהו רבי אבהו° כריך אגיד מלבניקי _עשבים. דרבי אבהו רבי אבהו° סבר דאגוד מלבניקי מן המוכן הוא, שמשמש מאכל לבהמות. רבי יונה רבי יונה° טלקיה _השליך לחנותיה דחליטרה _אופה אוף דציבחר הוה עד סדרה יקיר _{בית המדרש הגדול.} רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מסלק ליה מיד. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי קומי רבי זעירא רבי זעירא°. אליבא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אם נפסקה החיצונה מהו להחליף של ימין בשמאל ותהיה פנימית? האם חוששים שמא ילעגו לו שנועל של שמאל בימין ויטלם ויוליכם ארבע אמות, או לא חיישינן. אמר לו שרי. אפילו כן אמר ליה פוק חמי חד סיב _{זקן חכם} וסמך עלוי. נפק ואשכח לרבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, ושאל ליה ושרא. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתין אמרה שהוא דרך מלבוש. דתנינן, או בשל שמאל בימין חליצתה כשירה. תני, פרשה רוב אחת מכפיו טמא. הדא דתימר לרוחב, אבל לאורך, צריך שיהא חופה את רוב הרגל: תנן, ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה. מאי טעמא? אמר רבי אבא רבי אבא°, מפני החשד. שלא יאמרו איש פלוני נפסק סנדלו ותלאו בית שיחיו: בזמן שאין ברגלו מכה. הא יש ברגלו מכה הוא נותן. על איזה מהן הוא נותן? שמואל שמואל (אמורא)° אמר ^ו_לעל אותה שאין בה מכה הוא נותן. דאם אומר את על אותה שיש בה מכה הוא נותן, מאן צייר _שומר ליה דלא יתן גם על חורתיה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, על אותה שיש בה מכה הוא נותן. שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° הוה משמש קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. והוה מושיט ליה סנדליה של ימין כהדא דתני. דרך ארץ ^ו_לאכשהוא נועל נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל. וכשהוא חולץ חולץ של שמאל ואחר כך חולץ של ימין. אמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן°. בבלייא, לא תעבד כן. שהראשונים לא היו עושין כן. אלא כשהוא נועל נועל של שמאל ואחר כך נועל של ימין. שלא תהא נראית של ימין פגומה. _{אחר שנעל את ימין קדם שיביאו לו את של שמאל} אמר לו רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא°. הדא אמרה, דעל אותה שיש בה מכה הוא נותן. אמר לו, אין בבלייא דקמתיה עליה. ^ו_לביוצאין בתפילין ערב שבת עם חשיכה. ואין יוצאין בסנדל מסומר ערב שבת עם חשיכה. מה בין זה לזה? זה _תפילין אף בחול

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

24 ו_כד מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ב סעיף ח':

25 ו_כה מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ב סעיף ט':

26 ו_כו מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ז סעיף ד':

27 ו_כז מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"ג:

28 ו_כח מיי' פ"ז מהל' כלים הלכה י"ב, מיי' פ"ז מהל' כלים הלכה י"ג:

29 ו_כט טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ט"ו:

[ע"ב]

30 ו_ל מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ז':

31 ו_לא טור ושו"ע או"ח סי' ב' סעיף ד', טור ושו"ע או"ח סי' ב' סעיף ה':

32 ו_לב מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה כ"ו, טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ב סעיף ו':

-----------------------------------דף לו

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_לו.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד א] דרכו לחלוץ עם חשכה ואין חשש שישכח. וזה אין דרכו לחלוץ. תנן, ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה. ^ו_לגאיזהו קמיע מומחה? כל שריפא בו ושנה ושילש. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ו_לדנאמן הרופא לומר קמיע זה מומחה, שריפיתי בו ושניתי ושילשתי. אמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. ריפא לאדם אחד ג’ פעמים, נאמן לאותו אדם. לשנים, נאמן לשנים. לשלשה, נאמן לכל אדם. יוצאין בקמיע מומחה, בין בכתב ^ו_להבין בעשבים. ובלבד שלא יתננו, לא בשיר ולא בטבעת. כדין תכשיט שאסור. בעון קומי רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. מהו מיתניתיה בההן סילונה _{קנה חלול?} אמר לו, ובלבד שלא יתננו לסילון, לא בשיר ולא בטבעת. בעון קומי רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. מהו מפיק בההוא מומייקה _{תכשיט שסביב הצואר ומחובר לבגד.} אמר לון אסור משום תכשיט. מאי משום תכשיט? אי משום תכשיט הוא ואף בחול אסור דגזרו עליו אחר החורבן, לא היה לדניאל לאסר על עצמו? ואיך דניאל לבש כזה דכתיב (דניאל ה', כ"ט) והמניכא די דהבא על צואריה. אלא ודאי דלא גזרו עליו. ואי משם משאוי בשבת, כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות וצריך להיות מותר . רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ^ו_לומכה שנתרפאת, נותנין עליה רטייה. שאינה אלא כמשמרה. אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבנין דתמן. ^ו_לזנותנין עלים על גבי מכה בשבת, שאינו אלא כמשמרה. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°. חוץ מעלי גפנים שהן לרפואה. אמר רבי חונא רב הונא°. הדא פואה, עיקרו טב הוא סגין. כד דאית ביה חמשה קטרין _קשרים. שבעה קטרין. או תשעה קטרין, טב הוא סגין. ובלחוד דלא יתן מוי. אין קורין פסוק על גבי מכה בשבת. שאסור להתרפאות בדברי תורה. והדין דקרי על יברוחה _דודאים אסור. בוא וקרי את הפסוק הזה על בני שהוא מתבעת _נפחד, או תן עליו ספר או תן עליו תפילין ^ו_לחבשביל שישן אסור. והא תני אומרים היו שיר פגועין בירושלים? אמר רבי יודן רבי יודן°. כאן מה שאסרו, ^ו_לטמשנפגע, כאן עד שלא נפגע. ואי זהו שיר פגועין (תהלים ג', ב') ה' מה רבו צרי וכל המזמור. (תהלים צ"א, א') יושב בסתר עליון. עד (תהלים צ"א, ט') כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך:

ירושלמי שבת, פרק ו, הלכה ג

מתני’: ^ו_מלא תצא אשה במחט הנקובה, ^ו_מאולא בטבעת שיש עליה חותם, ^ו_מבולא בכולייר, ולא בכובלת, ולא בצלוחית של פלייטון. ואם יצאת חייבת חטאת, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון:

גמ’: תני, לא יצא החייט במחטו שבכליו _בבגדו. ולא הלבלר בקולמוס שבאזנו. והצבע בדוגמא שבאזנו. ולא השולחני בדינר שבאזנו. ואם יצאו, ^ו_מגהרי אלו פטורין דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים אומרים, אומן באומנתו חייב. הא שאר כל האדם, יוצאין בכך. מחלפא שיטתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר? דתנינן לא תצא אשה במחט הנקובה אפילו תחובה בראשה _{ואף שאין דרך הוצאה בכך. כיוון שדרך נשים בכך,} אם יצאת חייב חטאת דברי °רבי מאיר רבי מאיר. והכא הוא אמר הכין שאומן דרך אומנותו פטור כיוון שאין דרך כל אדם להוציא כך? רבי מנא רבי מנא° אמר לה סתם. רבי אבון רבי אבין° אמרה בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הכא דרך הוצאה בנשים.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד ב] ברם התם טפילין יוצאין בכך. שאף בעלי האמנות רק מעטים עושים כן. מחלפה שיטתין דרבנין? דתנינן וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון. הא במחט הנקובה אף לחכמים חייב. והתם אמרו שרק אומן דרך אומנותו חייב אבל אחר פטור. אמר רבי אבין רבי אבין° תיפתר באשה גודלת _{קולעת שערות נשים.} שמשתמשת במחט לחלוק שיער, והרי היא אמן באמנותו. תנן, ולא בטבעת שיש עליה חותם ואם יצאה חייבת חטאת. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי אבא בר רב נחמן רבי אבא בר רב נחמן°. ד°רבי נחמיה רבי נחמיה היא זו שסובר שהחותם עיקר, אבל לרבנן הטבעת עיקר והוי תכשיט ופטורה. דתנינן תמן, ^ו_מדטבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג, טמאה. טבעת של אלמוג וחותמה של מתכת, טהורה. תני °רבי נחמיה רבי נחמיה מחליף. וכן היה °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר. בטבעת אחר חותמה. בסולם אחר שליביו. בקולב אחר מעמידיו, ובעול אחר סמנייריו _{היתדות משני צדי ראש השור.} אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° תיפתר דברי הכל, בשהוציאה לחתום בה. דאף חכמים יודו שדעתו על החותם. שמואל שמואל (אמורא)° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°, היתה עשויה לכך ולכך. הוציאה לחתום בה, חייב. הוציאה לשם תכשיט, פטור אף על החותם, שהחותם טפילה לתכשיט

ירושלמי שבת, פרק ו, הלכה ד

מתני’: ^ו_מהלא יצא האיש לא בסייף, לא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח, ואם יצא חייב חטאת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תכשיטין הן לו. וחכמים אומרים, אינן לו אלא גנאי שנאמר (ישעיהו ב', ד') וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות. ^ו_מובירית טהורה ויוצאין בה בשבת. כבלים טמאין ואין יוצאין בהן בשבת:

גמ’: כתיב (שמות בשלח יג יח) וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. מלמד שהיו מזוינים בחמשה מיני זיין, תנן, לא יצא האיש לא בסייף, לא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח. ואיזו היא האלה? מן מה דתני °רבי יעקב בר סיסי רבי יעקב בר סיסי ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, מאימתי תורמין את הגורן? משתיעקר האלה _{יתד שהיו נועצים בקרקע וסביבה מלקטים את הגורן.} הדא אמרה, כמין דייקרן _כידון. תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תכשיטין הן לו. וחכמים אומרים, אינן לו אלא גנאי. מה טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? דכתיב (תהלים מ"ה, ד') חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. מה טעמון דרבנן? דכתיב וכתתו חרבותם לאתים. לאטין _{כלי לעבודת האדמה.} וחניתותיהן למזמרות. למיגזיין. תנן, בירית טהורה ויוצאין בה בשבת. כבלים טמאין ואין יוצאין בהן בשבת. אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בירית כל שהיא יחידית. כבלים שני ביריות שהשלשלת בנתים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר בירית זו אצעדה. דאמר רב יהודה רב יהודה° כתיב (במדבר מטות לא נ) ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד, טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשותינו לפני ה'. אצעדה זו פרופסלה _{צמיד סביב הרגל.} צמיד זה שירייא. כמה דאת אמר (בראשית חיי שרה כד מז) והצמידים על ידיה. טבעת. עיזקייאי. עגיל. קדשייא. כמה דתימר (יחזקאל ט"ז, י"ב) ועגילים על אזניך. וכומז יש אומרים זה טפוס של רחם. ויש אומרים זה טפוס של דדים. כתיב (ישעיהו ג', י"ח) ביום ההוא יסיר ה' את תפארת העכסים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

33 ו_לג מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף כ"ה:

34 ו_לד טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף כ"ו:

35 ו_לה טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף כ"ד:

36 ו_לו טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף כ"ז:

37 ו_לז טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף כ"ד:

38 ו_לח מיי' פי"א מהל' עבודה זרה הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ט סעיף ח', טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ט סעיף ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ט סעיף י':

39 ו_לט מיי' פי"א מהל' עבודה זרה הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ט סעיף ח', טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ט סעיף ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ט סעיף י':

40 ו_מ מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ט':

41 ו_מא מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י':

42 ו_מב מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ו', מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"א:

43 ו_מג מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף י"ב, סמ"ג לאוין סה:

[ע"ב]

44 ו_מד מיי' פ"ד מהל' כלים הלכה ו':

45 ו_מה מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ז':

46 ו_מו מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ה', מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ו', מיי' פ"ט מהל' כלים הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ט"ו:

-----------------------------------דף לז

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_לז.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד א] זה קורדיקייה _{מנעלים שבהם שקיות שמן המור.} כמה דתימר (ישעיהו ג', ט"ז) וברגליהם תעכסנה. השביסים. שלטוניה _{רקמה מצוירת שיורדת על הפנים.} כמה דאת אמר, שביס של סבכה. הסהרונים עונקיה. כמה דאת אמר (שופטים ח', כ"א) ויקח את הסהרונים אשר בצוארי גמליהם. הנטיפות שלמיני _{ענק סביב הצואר.} השירות, שיראין. והרעלות. בלינדייא. הפארות. כליליא. כמה דאת אמר (יחזקאל כ"ד, כ"ג) פארכם על ראשיכם. והאצעדות פרופסלה. הקישורים קרקישיה _{קשרי שער לנוי}. ובתי הנפש. תירגם עקילס אסטומובריאה. דבר שניתן על בת הנפש _{מפתח הלב.} והלחשים קדשיא _{עגילים.} דבר שהוא נותן על בתי הלחישה _{אזניים.} הטבעות היזקייא. ניזמי האף, דבר שהוא נותן על גב החוטם. המחלצות. פירזומטא _{טליתות.} המעטפות. קולבין ומעפרן _בדים. המטפחות. סבניין רברבן _{סדינים גדולים.} והחריטין, זונרין מציירין _{חגורות מצוירות} ואולוסריקא _{בגדי משי} מציירין. כמה דתימר (שמות כי תשא לב ד) ויקח מידם ויצר אותו בחרט. הגיליונים, גלגלייה _{אבנט שמגלגלים סביב הגוף.} הסדינים, סדיניא. הצניפות, אולרייא. כמה דתימר (זכריה ג', ה') ואומר, ישימו הצניף הטהור על ראשו. וכתיב (ישעיהו ס"ב, ג') והיית עטרת תפארת ביד ה'. וצניף מלוכה בכף אלהיך. הרדידים, לסוטה _תכשיט כמה דתימר (שיר השירים ה', ז') נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות:

ירושלמי שבת, פרק ו, הלכה ה

מתני’: ^ו_מזיוצאה אשה בחוטי שער. בין משלה, בין משל חבירתה, בין משל בהמה. ובטוטפת ובסנבוטין ^ו_מחבזמן שהן תפורין. ^ו_מטבכבול ובפיאה נכרית בחצר. ^ו_נובמוך שבאזנה, ובמוך שבסנדלה, ובמוך שהתקינה לנידתה. ^ו_נאבפלפל ובגרגר מלח, ובכל דבר שתתן לתוך פיה. ובלבד שלא תתן בתחילה בשבת, ואם נפל לא תחזיר. שן תותבת ושן של זהב, °רבי רבי יהודה הנשיא מתיר, וחכמים ^ו_נבאוסרין:

גמ’: תנן, יוצאה אשה בחוטי שער. בין משלה, בין משל חבירתה, בין משל בהמה. °אנן בר אימא אנן בר אימא אמר קומי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בשם °מנשייא בר מנשה ירמיה מנשייא בר מנשה ירמיה. ^ו_נגובלבד שלא תצא לא ילדה בשל זקינה, ולא זקינה בשל ילדה. קא סלקא דעתין דמשום ששער דק בעבה או עבה בדק מהדק, ושמא תזדמן לה טבילת מצווה ותסירם ותעבירם ארבע אמות ברשות הרבים. והתנינן הבנות _{שלא מצוי אצלן טבילה} יוצאות בחוטין. ואמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה° אפילו כרוך על צוארה. ואילו בשל זקנה לא התירו אף להן. משמע שאין הטעם משום דמהדק ושמא יזדמן לה טבילת מצווה ותטלם ותעבירם ארבע אמות ברשות הרבים. אמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, תמן בחוטים, אפילו שאינה יכולה להביא חוט דומה לשערה, יוצאה היא. שכן דרך לתת חוטים בשער. וכל החשש הוא משום דמהדק. ושמא תזדמן לה טבילת מצווה ותסירם. ובבנות שלא מצוי אצלן טבילה לא החמירו. ברם הכא, לא תצא לא ילדה בשל זקינה ולא זקינה בשל ילדה. כיוון שהדרך לצאת בשער דומה לשלה. ואם תצא בשער שונה, שמא יצחקו עליה ותבא להורידם. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. כל שהוא תושב בשיער נקרא פיאה. רבי ינאי זעירא רבי ינאי זעירא°, נפל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד ב] אודריה דאודניה. בעא מיחזרתיה בשבתא, וגערו בו חביריו משום רפואה. דרבי ינאי רבי ינאי° סבר מימר שמן הוא שמרפא. אבל מוך מותר, שאין בו משום רפואה. וחכמים סברין מימר מוך הוא שמרפא. ולא כן אמר רב יהודה רב יהודה° בשם °רב זעירא רב זעירא, החושש אזנו נותן שמן על גבי ראשו ולוחש _{מטה ראשו כלוחש סוד והשמן זולג לאזן} ובלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי. משמע שהשמן הוא המרפא _{ולמה גערו בו חבריו?} אלא רבי ינאי רבי ינאי° סבר מימר הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. וחבריו סברין מימר אין הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. כדתנן, כל כיסויי הכלים שיש להן בית אחיזה ניטלין בשבת. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. במה דברים אמורים? בכיסויי הקרקעות. אבל בכיסויי הכלים בין כך ובין כך ניטלין בשבת: ולא כן אמר רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא°, רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° אמר בשם רב רב (אמורא)° הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא _{ולמה גערו בו חבריו?} אלא רבי ינאי רבי ינאי° סבר מימר, אדם לא עשו אותו כקרקע. וחבריי סברין מימר, אדם כקרקע הוא. ולא כן אמר רבי זעירא רבי זעירא° עשה לו רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° בית יד למוך שבאזנו? על כרחך סברין מימר אדם כקרקע הוא. וכיני? וכי רבי ינאי רבי ינאי° סובר שאדם אינו כקרקע? אלא כיני. רבי ינאי רבי ינאי° סבר מימר אין שכיח שיפול ויהלך בהן ד' אמות בידו. דאם יפול, מיד הוא יחזירו. וחבריו סברין מימר, שכיח הוא שיפול ויהלך בהן ד' אמות. תנן, שן תותבת ושן של זהב, °רבי רבי יהודה הנשיא מתיר, וחכמים אוסרין. אמר רבי מנא רבי מנא°. שמעית טעם מן שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, ולית אנא ידע מה שמעית. מיי כדון? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ^ו_נדמסתברא בשן של זהב שעמדה לה ביוקר, לא תצא. דאי נפלה היא בעי מחזרה ליה ותוליכנו בידה. והרי גם שן תותבת שעשויה עץ ואינה יקרה אסרו חכמים, מה אית לך למימר? עוד היא מבהתה _מתבישת מימור לנגרא עבד לי חורי דהיא נפלה ליה, ומחזרה ליה ותוליכנו בידה. רבי יסה רבי אסי° ורבי אמי רבי אמי°, חד חשש שיניה והורי ליה חבריה להיתר. חד חשש אודניה והורי ליה חבריה להיתר. ולא ידעין מה אמר דא ומה אמר דא. מן מה דרבי יסא רבי אסי° שאל לאסייניה _רופא דרבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. מה עבידא _{המצב של} שיניה דרבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° חבירינו? ועוד מן מה דאמר רבי יסא רבי אסי°. לא בטלה שיני מן יומוי, הוי הוא דהורי לשינא. תנן, ובלבד שלא תתן בתחילה בשבת. רבי ינאי רבי ינאי° שהתיר להחזיר מוך, פתר לה בפילפל ובגרגר מלח, אבל מוך מותר. וחברוי שגערו בו, פתרון ליה על כולהן

ירושלמי שבת, פרק ו, הלכה ו

מתני’: ^ו_נהיוצאין בסלע שעל הצינית. הבנות יוצאות בחוטין, אפילו ^ו_נובקיסמים שבאזניהן. ערביות ^ו_נזיוצאות רעלות. ומדיות פרופות. וכל אדם, אלא שדיברו חכמים בהוה:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

47 ו_מז מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"ד:

48 ו_מח מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ב':

49 ו_מט מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"ח:

50 ו_נ מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ט"ו:

51 ו_נא מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ט"ו:

52 ו_נב מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"ב:

53 ו_נג טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"ד:

[ע"ב]

54 ו_נד מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"ב:

55 ו_נה מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף כ"ח:

56 ו_נו מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף כ', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף כ"א:

57 ו_נז מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף כ', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף כ"א:

-----------------------------------דף לח

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_לח.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לח עמוד א]

גמ’: תנן, יוצאין בסלע שעל הצינית. מאי צינית? פודגרה _{מכה בכף רגל.} אמר רבי אחא בר רבי אבא בר ממל רבי אחא בר רבי אבא בר ממל°, _{לא רק מטבע אלא} אפילו טס _{שהמתכת מועיל ולא הצורה המוטבעת במטבע.} תנינן הבנות יוצאות בחוטין. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°. אפילו כרוך על צוארה דהוי חציצה ודאי, מותר. שבקטנות הקלו, לפי שאין טבילה מצויה אצלן. תנן, אפילו בקסמין שבאזניהן. °אבא בר אבא אבא בר אבא מפקד לשמואל שמואל (אמורא)° בריה, לא תקבל עליך את גרסת המשנה, אלא כך הגירסא הנכונה. אבל לא בקיסמין שבאזניהן. תנן, ערביות יוצאות רעלות. כיני מתני'. ערביות יוצאות רעולות מדיות פרופות

ירושלמי שבת, פרק ו, הלכה ז

מתני’: ^ו_נחפורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע, ובלבד שלא תפרוף בתחילה בשבת:

גמ’: תנן, ובלבד שלא תפרוף בתחילה בשבת. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. לא שנו, אלא מטבע ואבן. הא ^ו_נטבאגוז מותר אפילו בשבת מפני שהוא מיטלטל _{אינו מוקצה.} אמר רב אדא בר אהבה רב אדא בר אהבה°, אתיא ד°רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כ°רבי רבי יהודה הנשיא. כמה ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמר, דבר שהוא מיטלטל מותר דתנן, שן תותבת ושן של זהב, °רבי רבי יהודה הנשיא מתיר, וחכמים אוסרין. ולא חיישינן שמא יפול ותבא להוליכו ארבע אמות בידה. כן °רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר דבר שהוא מיטלטל מותר ולא חיישינן שמא יפול ותבא להוליכו ארבע אמות בידה.

ירושלמי שבת, פרק ו, הלכה ח

מתני’: ^ו_סהקיטע יוצא בקב שלו דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ו°רבי מאיר רבי מאיר אוסר. אם יש לו בית קיבול כתיתין ^ו_סאטמא. סמוכות שלו טמאים מדרס, ^ו_סבויוצאין בהן בשבת, ונכנסין בהן לעזרה. כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס, ^ו_סגואין יוצאין בהן בשבת, ואין נכנסין בהן לעזרה. אנקטמין טהורין, ^ו_סדואין יוצאין בהן:

גמ’: תנן, הקיטע יוצא בקב שלו. אמר שמואל שמואל (אמורא)°. יוצאין בו משום שהוא כסנדל ונכנסין בו לעזרה. רבי ינאי רבי ינאי° מקשה. אם יוצאין בו, משמע שעשיתו כסנדל. ונכנסין בו לעזרה משמע שאינו כסנדל? אמר רבי מנא רבי מנא°, עד די את מקשה לה על דשמואל שמואל (אמורא)°, קשייתה על דמתניתין, דתנן. סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת. משמע שהן כמנעל.

 

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לח עמוד ב] ונכנסין בהן בעזרה משמע שאינם כמנעל. ואמר רבי מנא רבי מנא° אמור סופה. דמהסיפא נראה שאין קשר בין הוצאת שבת לכניסה לעזרה וממילא דלית היא פליגא על דשמואל שמואל (אמורא)°. דתנן, כסא סמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת משמע שאינם כמנעל. ואין נכנסין בהן לעזרה. משמע שהם כמנעל. אלא ודאי אין הטעם משום מנעל. אלא כל שהוא לצורך הילוך התירו. וגבי כניסה לעזרה לא אסרו אלא דבר שאינו דרך כבוד. אנקטמין טהורין ואין יוצאין בהן. מהו אנקטמין? אמר רבי אבהו רבי אבהו°, הונום קטמין. חמרא דיידא _{חמור צעצוע שמחזיקים ביד למשחק.}

ירושלמי שבת, פרק ו, הלכה ט

מתני’: הבנים יוצאין בקשרים, ובני מלכים בזוגין. וכל אדם, אלא שדיברו חכמים בהווה. ^ו_סה יוצאין בביצת החרגול, ובשן של שועל, ובמסמר הצלוב משום רפואה דברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ו°רבי מאיר רבי מאיר אוסר אף בחול משום דרכי האמורי:

גמ’: תנן, הבנים יוצאין בקשרים, ובני מלכים בזוגין. וכל אדם, אלא שדיברו חכמים בהווה. הבנים יוצאין בקשרים. בקישרי פואה _{קשרים שעושים בשורש של צמח:} ובני מלכים בזוגין. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, בזוגין שבצוארו. ומהו וכל אדם? בין קטנים עניים, בין קטנים עשירים. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר ^ו_סובזוגין שבכסותו, שאף דרך גדולים בכך. ומהו וכל אדם? בין גדולים בין קטנים. מתניתא פליגא על רבי זעירא רבי זעירא°, דתנן. יוצא הוא אדם בזוגין שבכסותו, ואינו יוצא בזוגין שבצוארו. כאן בגדולים וכאן בקטנים: יוצאין בביצת החרגול. דטב לאודנא: ובשן של שועל. דטב לשינה: ובמסמר הצלוב. דטב לעכביתא _מכה. אית תניי תני ומחליף בין °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי מאיר רבי מאיר. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° כמתניתין. ואף שמואל שמואל (אמורא)° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° כמתניתין. מדשמואל שמואל (אמורא)° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כל שהוא מרפא אין בו משום דרכי האמורי. האומר דגון קררון _{מן לחש} יש בו משום דרכי האמורי. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר אף משום עבודה זרה, דדגון עבודה זרה היא. דכתיב [שמואל א ה ד] וראש דגון ושתי כפות ידיו. האומר דונו דני _{יתחזקו חביותי} יש בו משום דרכי האמורי. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אף משום עבודה זרה, שדן עבודת כוכבים ומזלות. דכתיב (עמוס ח', י"ד) ואמרו חי אלהיך דן. האומר לאו לאו יש בו משום דרכי האמורי. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר משום עבודה זרה דכתיב (איוב כ"א, י"ד) ויאמרו לאל סור ממנו, ודעת דרכיך לא חפצנו. תני רבי חייא רבי חייא רבה°, עמד עצם בגרונו. נותן מאותו המין על ראשו, ואין בו משום דרכי האמורי. תני °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב כתיב (ויקרא קדושים יט כו) לא תנחשו ולא תעוננו. אף על פי שאין נחש יש סימן _{נחש אסור סימן מותר} ^ו_סזובלבד לאחר ג' סימנים. כגון (בראשית ויחי מח ז) ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל. (בראשית מקץ מב לו) יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין וגו'. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° הולכין אחר שמיעת בת קול. מה טעמא? כדכתיב (ישעיהו ל', כ"א) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° עאל לפונייה _{להתפנות,} אתא אבטיונס _שר דרומאי ואקומיה ויתב ליה במקומו. אמר הכין כל עמא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

58 ו_נח מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף כ"ב:

59 ו_נט מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף כ"ב:

60 ו_ס מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ט"ו:

61 ו_סא מיי' פכ"ה מהל' כלים הלכה י"ט:

62 ו_סב טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ט"ז:

63 ו_סג טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ט"ז:

64 ו_סד מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף כ':

[ע"ב]

65 ו_סה מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף כ"ז:

66 ו_סו מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף כ"ג:

67 ו_סז טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ט סעיף ד':

-----------------------------------דף לט

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_לט.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לט עמוד א] ולא אקים לבר נש אלא לי. לית אנא נפיק מיכא, עד דנידע מה הוה בסופיה. והוה תמן חיוי שרי נפיק, ויהב ליה עדרו _{הכיש אותו} תמן _{באחוריו} ואחית דריבוי _{יצאו בני מעיו} וקרא עלוי (ישעיהו מ"ג, ד') ואתן אדם תחתיך. ואתן אדום תחתיך. חד תלמיד מן דבר קפרא בר קפרא° הוה נפיק מקטוע כיסין _{לכרות עצים,} חמתיה חד קייט _{אחד החוטבים} חיויא פרי בתריה, אמר לו חיויא פרי בתרך. שבקיה _הנחש ואזיל ליה בתריה, וקרא עלוי ואתן אדם תחתיך. גרמניא, עבדיה ד°רבי יודה נשייא רבי יודה נשייא. נפיק בעי מילוויה לרבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°. אתא כלב שוטה בעי איתגרייא ביה ברבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. גער ביה גרמניא. שבקיה ואזל ליה בתריה, וקרא עלוי ואתן אדם תחתיך. בר קפרא בר קפרא° היה איעלל _נכנס לחדא קרייא _{לכפר אחד למסחר} . מי עלל, נכשל באצבעו. עאל ושמע קליה דטלייא קרי (שמות משפטים כא ג) אם בגפו יבא בגפו יצא. אמר דומה שלא עלת בידי, אלא הטחה זו בלבד. וכן הוות ליה _{שלא הרויח כלום.} רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° הוי מתחמדין מיחמי אפויי דשמואל שמואל (אמורא)°. אמרין נלך אחר שמיעת בת קול. עברין קומי סידרא שמעין קליה דטלייא דקרא (שמואל א כח ג) ושמואל שמואל (אמורא)° מת. וסיימון את השעה, וכן הוות ליה. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° סלקין מבקרה לרבי אחא רב אחא° דהוה תשיש. אמרין נלך בתר שמיעת בת קול. שמעין קליה דאיתתא אמרה לחבירתה איטפי בוצינה? אמרה לה לא יתטפי ולא מיטפי בוציניהון דישראל. והבינו שיחיה. רבי יוחנן רבי יוחנן° הוה עבר בשוקא, חמא חד מזבין מן אילין מלטומה _{מיני מתיקה.} אמר ליה, מן אילין את חיי? אמר ליה אין. שבקיה ואזיל ליה. בתר שעה עבר גביה. אמר לו רבי צלי עלוי. דמן ההיא שעתא לא זבנית כלום. ואמר לו שני אתרך. פעמים ששינוי השם גורם, פעמים ששינוי המקום גורם. תרין תלמידין מן דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° הוין נפקין מקטוע כיסין _{לחטוב עצים.} חמתין חדא איסטרלוגי. אמר, אילין תרין מי נפקין ולא חזרין. מן נפקין, פגע בהון חד סב אמר לון. זכון עמי דאית לי תלתא יומין דלא טעמית כלום. והוה עמון חד עיגול _{כיכר לחם.} קצין פלגא ויהבינה ליה. אכל וצלי עליהון. אמר לון, תתקיים לכון נפשיכון בהדין יומא, היך דקיימתון לי נפשי בהדין יומא. נפקין בשלם וחזרן בשלם. והוון תמן בני אינש דשמעין קליה. אמרין ליה, ולא כן אמרת אילין תרין מי נפקין ולא חזרין? אמר _{על עצמו,} אי דהכא גברא שקר, או דאיסטרולוגייה דידיה שקרין. אפלו כן אזלין ופשפשון ואשכחון חכינה. פלגא בהדא מובלא _חבילה, ופלגא בהדא מובלא. אמרו מה טיבו עבידתכון יומא דין? ותניין ליה עובדא. אמר, ומה ההוא גברא יכיל עביד, דאלההון די יהודאי מתפייס בפלגיה עיגול. רבי חונה רב הונא° משתעי הדין עובדא. חד גיור הוה איסטרולוגוס. חד זמן אתא בעי מיפיק. אמר, כדון נפקין? הרי לפי הכוכבים זה זמן סכנה. חזר ואמר, כלום אידבקת בהדא אומתא קדישתא לא למיפרש מן אילין מילייא? ניפוק ונסמוך על שמיה דבריין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לט עמוד ב] קריב למכסח _{כמעט נהרג} על ידי חיה רעה. יהב לה חמרה ואכלה, וניצל. מאן גרם ליה דיפול? בגין דהרהר. מאן גרם ליה דאישתיזיב? בגין דאתרחץ על ברייה. אמר °לוי לוי, כל המנחש סופו לבוא עליו. ומה טעמא? דכתיב (במדבר בלק כג כג) כי לא נחש ביעקב. כי לו נחש. אמר רבי אחא בר זעירא רבי אחא בר זעירא°. כל מי שאינו מנחש, זוכה ומחיצתו לפנים כמלאכי השרת. ומה טעמא? דכתיב (במדבר בלק כג כג) כעת יאמר ליעקב ולישראל _{על ידי מלאכי השרת} מה פעל אל? אמר רבי חנינא בריה דרבי אבהו רבי חנינא בריה דרבי אבהו°. כבחצי ימיו של עולם רתפ"ו היה אותו רשע עומד והתנבא על הגאולה, מאי טעמא? כעת _{בעוד זמן כמו עכשיו} יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. אמר רבי ירמיה בן אלעזר רבי ירמיה בן אלעזר°. עתידה בת קול להיות מפוצצת באהלי צדיקים ואומרת. כל מי שפעל עם אל, יבוא ויטול שכרו. רבי ברכיה רבי ברכיה° אמר בשם רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא°. עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחיצתן של צדיקים, לפנים ממחיצתן של מלאכי השרת. ומלאכי השרת שואלין אותן ואומרין להן, מה פעל אל? _{מה הורה לכם הקדוש ברוך הוא.} אמר רבי לוי בר חיותא רבי לוי בר חיותא°. ולא כבר עשה כן בעולם הזה? הדא הוא דכתיב (דניאל ג', כ"ה) ענה נבוכדנצר ואמר. הא אנא חזי גוברין ארבע שריין מהלכין בגו נורא, וחבל לא איתי בהון. ומה תלמוד לומר וחבל לא איתי בהון? אלא מלמד שהיו סריסים ונתרפאו. וריויה _מראה רביעאה דמי לבר אלהין. וריויה _מראה די קדמיתא אין כתיב כאן, אלא וריויה די רביעאה. משמע שהם היו לפני המלאך. והן היו מכבשין לפניו את האור שמעלתם היתה גדולה ממעלת המלאך. דמי לבר אלהין. אמר ראובן. באותו שעה ירד מלאך וסטרו לההוא רשיעה על פיו. אמר לו, תקין מיליך. וכי בר אית ליה לקדוש ברוך הוא? חזר ואמר (דניאל ג', כ"ח) בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו, די שלח מלאכיה. שלח בריה, לית כתיב כאן. אלא די שלח מלאכיה ושיזיב לעבדוהי די התרחיצו עלוהי.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

הדרן עלך פרק במה אשה
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת