שולחן ערוך אורח חיים ב ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ב · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
ינעול מנעל ימיןגדה תחילהגב ולא יקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנוו, ויחזור ויקשור של ימין.ד
- הגה: ובמנעלים שלנו, שאין להם קשירה, ינעול של ימין תחילהז (תוספות פ' במה אשה ד' ס"א).
מפרשים
באר הגולה
ט"ז - טורי זהב
(ג) ינעול של ימין כו' — דיש חשיבות לימין לעניין בוהן יד ובוהן רגל, ושמאל יש בו נמי חשיבות לעניין תפלין. משום הכי אמרו בגמרא משמיה דר"י, דיכול לעשות כמו שירצה. אלא דרב נחמן בר יצחק אמר ירא שמים יוצא ידי שניהם, ויחלוק לכל אחד מעלה, דהיינו הקשירה לשמאל, דחשיבות תפלין הוא בקשירה. והטור לא כתב חליצת מנעל כמ"ש כאן בשו"ע, וגם לא דין מנעלים שלנו, אף על גב דהוזכר בתלמוד. נראה לי לרבינו דהלכה כר"י, דיעשה כמו שירצה, רק כיון דאפשר לקיים ידי שניהם יעשה מצוה מן המובחר, אבל במקום שאי אפשר לצאת ידי שניהם, יעשה כמו שירצה. אלא שהבית יוסף כתב בחליצה דלא כדעת הטור, וכן במנעלים שלנו.
מגן אברהם
(ד) ימין - וכשהוא רוחץ וסך ימין תחלה ואם רוחץ כל גופו ראש תחלה (גמ') ובד"מ לא ראיתי מדקדקים בזה ועיין בהלכות דיעות להרמב"ם עכ"ל:
ביאור הגר"א
ובמנעלים שלנו כו' — דהברייתא הוא עיקר, ולא קאמר "אי נמי שמיע ליה" כו' אלא לרווחא דמילתא, דאי לא כן, בכל תיובתא נימא הכי. ועיין תוספות שם שכתבו טעם אחר.
באר היטב
(ג) ימין תחילה — דיש חשיבות לימין לענין בוהן יד ובוהן רגל, ושמאל יש בו נמי חשיבות לעניין תפילין, משום הכי נחלק לכל אחד מעלה, דהיינו הקשירה לשמאל, דחשיבת תפילין הוא בקשירה. וכשרוחץ וסך ימין תחילה, ואם רוחץ כל גופו ראש תחילה, עיין מ״א וע״ת:
שערי תשובה
(ב) ימין תחילה – עיין באר היטב. ובבכור שור דף קי"א כתב: ולעניין נעילת מנעל אם הוא איטר רגל כו' איטר יד, ינעול של ימין כל אדם תחילה וגם יקשרנו, דהוא שמאל דידיה, ואחר כך ינעול ויקשור בשמאל של כל אדם:
משנה ברורה
(ה) ימין – שכן מצינו בתורה שהימין חשוב תמיד, לענין בוהן יד ורגל, ולכל הדברים שמקדימים הימין להשמאל.
(ו) ויקשרנו – דלענין קשירה מצינו שהתורה נתנה חשיבות אל השמאל, שקושר עליה תפילה של יד. ובאנפלאות של לבד אין צריך להקדים שמאל לקשירה. ואיטר יד, שמניח תפילין בימין של כל אדם, יקדים ימין גם להקשירה. (ומשמע שיקדים ימין של כל אדם גם ללבישה וכיו"ב).
(ז) ימין תחילה – וגם אם נזדמן לו של שמאל, ימתין עד שיביאו לו של ימין.
כשהוא רוחץ וסך, ימין תחילה. ואם סך כל גופו, ראש תחילה, מפני שהוא מלך על כל האיברים. ועיין בדרכי משה.
כף החיים
(ח) סעיף ד': ינעול מנעל ימין תחלה וכו' — וכשהוא רוחץ וסך, ימין תחילה, ואם רוחץ כל גופו – ראש תחילה. מגן אברהם ס"ק ד'; ר' זלמן אות ו'; וכן כתב ידידנו הרב בן איש חי (נר"ו) פרשת וישלח אות ט"ו. ומה שכתב המגן אברהם שם דבדרכי משה איתא דלא ראה מדקדקים בזה, עיין שם, אפשר דדווקא בנעילת המנעלים וחליצתן, שהוא בכל יום, שייך לעשות כבוד להקדים מה שצריך להקדים; אבל רחיצת וסיכת כל הגוף, דאינה בזמן הזה אלא לפרקים, אין להקפיד. וברייתא מיירי בזמנם, שהיו רגילים ברחיצה וסיכה בכל שעה. ומכל מקום המדקדק גם בזמן הזה, תבוא עליו ברכה. מט"י אות ה'.
(ט) וכן כשלובש מלבושיו ילבש על ראשו תחילה, אך סגי בכובע הקטן הדק שלובש בראשו תחת הכובע הגדול או המצנפת. ובני אדם שאין להם כובע תחתון כי אם כובע אחד האדום שקורין פ'יס, ילבש תחילה קודם החלוק. בן איש חי שם.
(י) שם: ואחר כך ינעול של שמאל וכו' — המחליף סנדל של שמאל לימין, קשה לשנאה ומאבד מזונותיו. יפה ללב ח"ב אות ג'.
(יא) שם בהג"ה: ומנעלים שלנו כו' — וכן כתב בשער הכוונות בדרוש הנזכר.