ירושלמי שבת דף לו ב
<< · ירושלמי שבת · דף לו ב · >>
ברם הכא טפילין יוצאין בכך. מחלפה שיטתין דרבנין. דתנינן תמן וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון. הא במחט הנקובה חייב. ודא היא אומן באומנותו חייב. אמר רבי אבין תיפתר באשה גודלת. רבי אחא בשם רבי אבא בר רב נחמן דר' נחמיה זו היא. דתנינן תמן טבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג טמאה. טבעת של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה. תני רבי נחמיה מחליף וכן היה ר' נחמיה אומר בטבעת אחר חותמה בסולם אחר שליביו. בקולב אחר מעמידיו ונעול אחר סמנייריו. א"ר אילא תיפתר דברי הכל בשהוציאה לחתום בה. ר' שמואל בשם ר' זעירא היתה עשויה לכך ולכך הוציאה חתום בה חייב. הוציאה לשם תכשיט פטור אף על החותם שאף החותם טפילה לתכשיט:
משנה לא יצא האיש לא בסייף לא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת רבי ליעזר אומר תכשיטין הן לו וחכמים אומרים אינן לו אלא גנאי שנאמר (ישעיהו ב) וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות. בירית טהורה ויוצאין בה בשבת כבלים טמאין ואין יוצאין בהן בשבת:
גמרא כתיב (שמות יג) וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. מלמד שהיו מזוינים בחמשה עשר מיני זיין. ואיזו היא האלה. מן מה דתני רבי יעקב בר סיסי ר' יוסה מאימתי תורמין את הגורן משתיעקר האלה. הדא אמרה כמין דייקרן. ומה טעמא דר' אליעזר (תהילים מה) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. מה טעמון דרבנן וכתתו חרבותם לאתים. לאטין. וחניתותיהן למזמרות. למיגזיין. רבי חייא בשם ר' יוחנן בירית כל שהיא יחידית. כבלים כל שהשלשלת בנתים. ר' יהודה אומר בירית זו אצעדה. דמר רב יהודה (במדבר לא) ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשותינו לפני ה', אצעדה זו פרופסלה. צמיד שירייא. כמה דאת אמר (בראשית כד) והצמידים על ידיה. טבעת. עיזקייאי. עגיל. קדשייא. כמה דתימר (יחזקאל טז) ועגילים על אזניך. וכומז יש אומרים זה טפוס של רחם. ויש אומרים זה טפוס של דדים. כתיב (ישעיהו ג) ביום ההוא יסיר ה' את תפארת העכסים.
עין משפט
44 ו_מד מיי' פ"ד מהל' כלים הלכה ו':
45 ו_מה מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ז':
46 ו_מו מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ה', מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ו', מיי' פ"ט מהל' כלים הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ט"ו: