ביאור:בראשית לה כז

בראשית לה כז: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה כז.

וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו

סוף סוף כאשר יעקב כבן 107 ויצחק בן 167, (13 שנה לפני מותו של יצחק,) יעקב חוזר לאביו.[1] למה יעקב לא בא קודם? למה הוא לא שלח מלאכים ליצחק? למה יצחק לא בא לקראתו? למה יצחק לא הזמין אותו?

נאמר "וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו", לא נאמר שיצחק הבין מי בא, או עשה משתה לכבוד האורח המכובד. המילה "וַיָּבֹא" היא ריקה מרגשות. לא מתואר שיעקב נשאר, התישב, או התגורר. לא מתואר שיעקב הלך למערת המכפלה, או ביקר את אנשי חברון. יעקב בא ליצחק ל"מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן", אולם בהמשך נאמר בצורה כללית: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן" (ביאור:בראשית לז א), ומתואר שיוסף יצא "מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן" (ביאור:בראשית לז יד) לשאול לשלום אחיו, כך שניתן להבין שאחרי שיעקב בא, הוא התישב בעמק חברון ולא בממרא[ ובניו רעו את צאנו בארץ כנען כרצונם.

מַמְרֵא

"מַמְרֵא" היה שם אמורי. ממרא היה אחיהם של אשכל וענר: "וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד יג). שלושת האחים האלה היו בעלי ברית לאברהם בחוזה הגנה, ובתמורה אברהם גר בחלקתו של ממרא שנקראה על שמו "אֵלֹנֵי מַמְרֵא". לאחר הנצחון על ארבעת המלכים ששבו את לוט, אברהם מתיר לבעלי בריתו "עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא" (ביאור:בראשית יד כד) לקחת את שללם, כנהוג בחוק.

מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן

לאיש האמורי, ממרא, היתה חלקת אדמה ליד חברון וחלק ממנה נקרא על שמו "אֵלֹנֵי מַמְרֵא".

בממרא קרו הדברים הבאים:

"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן, וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה" (ביאור:בראשית יג יח)
"וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי, וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (ביאור:בראשית יד יג)
"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (ביאור:בראשית יח א)
"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן" (ביאור:בראשית כג ב)
"וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן" (ביאור:בראשית כג יט)
"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" (ביאור:בראשית כד סז)
"וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כה ה).
"וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק"

ניתן להבין ש"אֵלֹנֵי מַמְרֵא" היו אזור שטוח, ממזרח לחברון, שמשם במרחק הליכה ניתן לראות את סדום, ככתוב: "וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם, וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם" (ביאור:בראשית יח טז). נראה שעוד לפני קנית מערת המכפלה אשר "עַל פְּנֵי מַמְרֵא", אברהם הקים את אוהלו בממרא וחי שם. שרה נשארה באזור חברון כאשר אברהם הסתובב בכנען ובבאר-שבע. יצחק הכניס את כלתו, רבקה, לאוהלה של אימו, ויצחק קיבל את הממרא מאביו, בחייו, והמשיך לחיות שם עם משפחתו.

למה יצחק חזר לאביו, ולמה עכשו?

יעקב יצא לחרן כאשר הוא היה כבן ארבעים, ככתוב: "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית" (ביאור:בראשית כו לד). יעקב יצא לחרן בגיל 40 פלוס, אחרי שלעשו היו שתי נשים, והוא הסתובב בעולם עד שהגיע ללבן בגיל 77.[1] אחרי 20 שנה אצל לבן הוא חזר לכנען עם שמעון ולוי, שהיו כבני 11. את שכם כבשו שמעון ולוי כאשר הם היו גברים (20), ואז המשיך יעקב למספר מקומות "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל, וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר" (ביאור:בראשית לה כא). אחרי זה יעקב בא ליצחק, ככתוב: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע". כאשר יעקב הגיע ליצחק יוסף היה כבן 16.[2] יעקב גר ליד חברון (ממרא = עמק), ככתוב בתחילת סיפור מכירת יוסף: "וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה" (ביאור:בראשית לז יד)

יצחק לא עשה מאמץ לפגוש את יעקב או להזמין אותו בעזרת שליח. ייתכן שזה בניגוד למנהג, או שיצחק לא היה מסוגל בגלל בריאותו.
יעקב לא היה מעונין לשמוע מיצחק, אבל כבוד האב דרש שהוא יחזור אליו לפני מותו של יצחק.
אחרי שראובן פגע בו, יעקב הבין את משמעות כבוד אב, והבין שהגיע הזמן לחזור לאביו.
אחרי שיעקב הכיר בבניו כילדיו, הוא רצה שיצחק יכיר בהם כנושאי ברכת אלוהים. לא נאמר שיצחק ברך אותם. לא נאמר שיצחק ברך אותו או אפילו הגיב לבואו.
יעקב כבר התעיף מלגור באהל ורצה לגור בתנאים נוחים יותר.
יעקב רצה להשתלט על אדמותיו של יצחק כדי לרשת אותו במותו.
יעקב חיכה שאימו תזמין אותו לשוב, כדבריה. ייתכן שכאשר רבקה אימו נפטרה הוא החליט שהגיע הזמן לשוב.
יצחק, העיור, היה חסר יכולת לעשות דבר, ויעקב בא לעזור לו ולנהל את ביתו בממרא.

יעקב חי עם יצחק כ13 שנה עד מותו של יצחק. אחרי שיעקב בא ליצחק, לעמק בחברון, יוסף נעלם. בכל זאת יצחק לא השתתף בצערם, כנראה בגלל שיצחק היה משותק או חסר יכולת להגיב.

[1] אם מחשבים את חיי יעקב לפי הפרטים הכתובים בפרוש, אז צריך ללכת אחורה ולקבוע את גילו של יעקב לפי גילו של יוסף, וכך מגיעים שיעקב בא ללבן בגיל 77 (ראה מאמר של אראל סגל ["תאריכים בחיי יצחק, יעקב ובניהם"]).
[2] יעקב כבן 107, יצחק כבן 167, ככתוב: "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם" (בראשית כה כו). יעקב ירד מצרימה בגיל 130 "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל פַּרְעֹה, יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" (בראשית מז ט), "וַיִּהְיוּ, יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה, וּשְׁמֹנִים שָׁנָה" (בראשית לה כח), כלומר יעקב חי עם יצחק כ13 שנה, וירד למצרים 10 שנים אחרי מותו של יצחק.