ביאור:בראשית לא לו
בראשית לא לו: "וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא לו.
וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן
[עריכה]וַיִּחַר לְיַעֲקֹב
[עריכה]יעקב לא האמין שבני ביתו גנבו את התרפים, וזה מראה עד כמה שהוא לא הכיר את רחל ולא הבין למצוקתה. יעקב חשב שלבן שיקר, ורק חיפש טוענה (תואנה) לפגוע בו ולהחזיר את הבנות והצאן. יעקב לא הבין שלבן יודע איפה התרפים.
לא ברור אם יעקב הלך עם לבן בזמן החיפוש. זה היה מסוכן לתת ללבן ללכת לבד, כי לבן יכול לשתול את התרפים. סביר שיעקב הלך עם לבן, ויעקב שמע את דברי רחל. קשה להאמין שיעקב לא להבין שרחל מסתירה את התרפים, ובכל מקרה ברור שלבן לא גמר את החיפוש במלואו. בני לבן לבטח לא נכנסו לאוהלי הנשים כך שהם לא ידעו שרחל לא נתנה ללבן לחפש באוהלה בשלמות.
אפשרי שיעקב הבין איך לבן מציל אותו מיד בני לבן. הבנים רצו להאשים את יעקב בגנבת הצאן. לבן העביר את ההאשמה לעבירה חמורה יותר של גנבת אלוהים ממקדש, שעונשה מוות. לבן נכשל (בכוונה) בחיפוש, ולפי חוקי חמורבי מספר 1 הוא ובניו חייבים בעונש מוות. עכשו הבנים ייותרו ויסכימו לחזור הביתה ללא תרפים וללא הצאן.
כדי להמשיך בהצגה, במטרה להפחיד את בני לבן, יעקב כעס וענה ללבן במילים קשות.
לבן האשים את יעקב ב (63) מילים, יעקב האשים את לבן ב (100) מילים.
מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי, כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי
[עריכה]יעקב מתמם שהוא לא חטא ולא פשע, במזיד ובשגגה. לכולם ברור שיעקב יצא בלי לבקש רשות, ובלי להודיע,[1] יעקב פעל בכוח ולא נתן ללבן להחליט מתי יעקב התעשר מספיק ולבן יעשה ביקורת בצאנו. יעקב לא נתן ללבן הזדמנות לאשר לו בעלות על צאנו. יעקב העליב את לבן שלבן היה שולח אותו "ריקם".
ייתכן שיעקב לא הבין למה לבן רדף אחריו, ולא הבין שבני לבן כפו על לבן לרדוף, ואם לבן לא היה מוביל אותם הם היו רודפים אחריו בלעדיו, וסופו של יעקב היה רע ומר.
בנוסף יעקב לא הבין שלבן נתן לו הגנה משודדים כאשר צבאו של לבן היה בעקבותיו של יעקב.
תגובת לבן
[עריכה]לבן ידע שאלוהיו נגנבו, הוא הבין מה חושב יעקב עליו. הוא גם ידע מי גנב את התרפים. לבן לא היה יכול לענות ליעקב ולסתור את דבריו, ובכלל לבן לא רצה את התרפים או את מותה של רחל.
אסון כזה לבן לא רצה לעשות לרחל. לכן לבן לא ענה ישירות ליעקב, אלא אמר "הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו.”
לבן ענה – 'הכל שלי. מה אתה מאשים אותי שלא מצאתי כלי מביתי. אתה קיבלת הכל ממני.'
- ^ קיימת אפשרות שיעקב כן שלח שליח ללבן להודיע לו וכך נודע הדבר ללבן, ככתוב: "וַיֻּגַּד לְלָבָן, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בָרַח יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית לא כב), אולם אז השליח לא היה מגדיר את יעקב כפושע בורח.