שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) על בראשית י
(א) ואלה תולדות: הבנים שהולידו. והנה השמות הנזכרים כאן (וכמו שהעירו גם קלעריקוס וראז׳ ואחרים) רובם שמות אומות, ויש מהם ג״כ שהם ל׳ לשון רבים, כגון לודים, ענמים, להבים, נפתוחים, ומהם שמות היחס כגון היבוסי, האמורי, הגרגשי, ולפיכך א״א אי אפשר לפרש שהכוונה בפרשה הזאת להודיע מי הוליד פלוני ופלוני, אלא להודיע ממי יצאו אומה פלונית ופלונית, חוץ מנמרוד שהוא נזכר כאיש מיוחד, אלא שגם הוא לא נזכר כאן אלא ע״ש על שם שהיה ראש אומה וממלכה: ואנחנו לא נדע מה היתה קבלת האומות בעניינים האלה, ומה היו אמונותם הנשחתות, ולא נבין תועלת ספור התולדות האלה בכל פרטיהם: אמנם ידענו כי רבים בין הקדמונים היו אומרים כי אבותיהם נולדו מן אדמתם במעשה נס של אליל פלוני ופלוני, או שנולדו מן האלילים עצמם; והנה כוונת התורה כאן להכחיש ההבלים ההמה, ולקבוע האמונה הישרה כי כולנו בני איש אחד אנחנו, וכולנו מעשה אל אחד. (ב) גמר: אומרים שהיא אומה הנקראת בימי קדם Cimmerii, יושבי Chersonesus Taurica, והערביים קוראים להם בחלוף אותיות קֶרֶם, ומזה Crimea, וקוראים בַחְרְ אלקרם לים השחור: והעם הזה נזכר ביחזק׳ (ל״ח ו׳) עם גוג וחגוג: מגוג: אומרים (וכן פלאויוס) שהם Sciti, ועיין יחזקאל ל״ח ול״ט: ובני בכורי ע״ה אומר כי אולי שם מגוג נשאר עוד היום בשם ההר Caucaso. מדי: היא Media. יון: ידוע, וכן שם אומה או משפתה ממשפחות היונים נקראו Iones. תובל ומשך: אומרים שהם העמים הנקראים בימי קדם Tibareni et Moschi והיו שכֵנִים, ומושבם בארץ הנקראת כהיום Georgia. ומצאנו ביחזקאל (כ״ז י״ג) יון תובל משך ונזכרו ג״כ גם כן ביחזקאל אצל גוג: תירס: אומרים שהיא .Thracia ובני בכורי ע״ה אומר כי תירס (Thyras) הוא שם הנהר Dnieper בלשון רומי ויתכן שכך נקראו מתחילה העמים הצפוניים השוכנים אצלו, ולפי זה יתיישב יותר היות תירס נזכר אצל משך. (ג) אשכנז: לא נזכר אלא בירמיה (נ״א כ״ז) ממלכות אררט מִנִי ואשכנז, ונראה שהיא אומה בארמיניאה (שם נגזר מן מִנִי הנזכר ג״כ לדעת קצת בחהלים (מ״ה ט׳) מן היכלי שן מִנִי שמחוך, ונגד הנגינה, אך כתרגומו מארע מני), ובני ע״ה אומר שהיא אומת Asuciandae או אומת Ascantii שהזכיר פליניאוס (ספר ו׳ פרק ז׳) בסביבות יס Maeotis. ריפת: לא נודע, והקרוב שגם הוא בארמניאה או קרוב לה, ויש אומרים שהם ההרים הנקראים אצל הקדמונים Riphœi. ובני ע״ה אומר כי הם היושבים אצל ההר והנהר Nyphates שהזכירו הקדמונים בין ארץ ארם נהרים וארמיניאה, וההר ההוא נקרא עכשו Curdo, בארץ Curdistan. ובד״ה ובדברי הימים כתוב דיפת בדל״ת: תוגרמה: נזכר ביחזקאל (כ״ז י״ד ול״ח ו׳) ואנשי ארמיניאה קוראים עצמם בית נוֹגוֹרְמִי. (ד) אלישה: לדעת יוסף פלאויוס הם Aeoles, ולדעת בושארט היא Elis, ולדעת מיכאעליס וראז׳ היא Hellas, שתיהן בארץ יון, ונזכר שם זה ביחזקאל כ״ז ז׳, ובני אומר שהיא Cilicia באזיאה הקטנה, וכן רבנו סעדיה תרגם אלמציצה[1], שהיא עיר בציליציאה: תרשיש: אומרים שהיא ספאניאה, ותרשיש שם עיר Tartessus שהיתה נָמָל (portus) מפורסם בימי קדם ושם זה נזכר הרבה במקרא; אבל כאן נראה שהכוונה כדעת אחרים שאומרים שהיא Tarsus באזיאה הקטנה. כתים: דעת ראז׳ וגעז׳ שהיא Cyprus: ובספר החשמונאים כתוב כי אלכסנדר בא מארץ כתים, וכי אחר זמן כללו בשם זה גם שאר ארצות יון. ודודנים: בד״ה בדברי הימים (א' א,ז) ובספר הכותים ובתרגום אלכסנדרי כתוב רודנים ברי״ש, Rodii. ואם הוא בדל״ת אומרים שהוא Dodona בארץ יון. ודעתי נוטה לומר כי לא דודנים ולא רודנים הוא, ועיקר השם הזה אינו אלא דרדנים (כמו שהוא בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן), ולהקל על הלשון היו אומרים דודנים או רודנים. (וכיוצא בזה לדעתי מֹף ונֹף עיקרם מְנֹף (Menfi), וכן דעואל ורעואל עקרם דרעואל); והנה Dardania היא מדינת Troja. וזה אחד מהדברים שגנב ממני החכם געזעניוס ע״ה, כי בספרו Thesaurus ערך דדן (עמוד 322) כתב כי לדעתו הנוסח הנכון הוא רדנים ברי״ש והם Rhodii, ואחר שנדפס ישעיה של ראז׳ עם הערותי בראשו, ושם (עמוד 11) כתובה מחשבתי זאת, אז געזעניוס בספרו Monumenta phoenicia עמוד 432 כתב כי אין ספק אצלו כי הכוונה על הדרדנים אנשי טרויה. (ה) מאלה נפרדו איי הגוים: אמר זה אצל בני יפת, מפני שהיו זרים ובלתי ידועים לישראל יותר מבני חם ושם, והודיע כאן כי הם היושבים באירופא מעבר לים. וזה לדעתי טעם איי הגוים, כי שם אי מורה מחוז שבתוך הים, או שעל שפת הים; ומצינו שם איים שגור הרבה להורות על הארצות הרחוקות אשר מעבר לים, כמו "והגידו באיים ממרחק" (ירמיהו לא, י), "שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק" (ישעיהו מט, א), "תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון האיים הרחוקים" (ישעיהו סו, יט) (ועיין ס׳ ספר מחקרי ארץ בערך אי). ואיי הגוים הוא כמו גויי האיים, כמו ירק עשב ולהט החרב: למשפחותם בגויהם: למשפחותם אשר בגויהם, כי כל גוי כולל משפחות ושבטים שונים; או בגויהם עניינו בארצות מושבם; כי שם גוי נגזר מן גַיְא, ועקר הוראתו מחוז מיושב, עיין בה״ע בית העקד תקפ״ז עמוד קע״ד. (ו) כוש: היא (לדעת בני) ארץ הנקראת אצל הקדמונים Meroe, והיא בין מצרים ובין Abyssinia, והיא בארץ הנקראת עתה Nubia. פוט: אומרים שהיא Lybia. (ז) סבא: נזכרת בישעיה (מ״ג ג׳): "נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תתתיך", וכן (שם מ״ה י״ד), "יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה", ובתהלים (ע״ב י׳), "מלכי שבא וסבא". והיא לדעת בני ע״ה עליו השלום Abyssinia: חוילה: לדעת ר״ס רב סעדיה גאון וגעזעניוס היא Zeila לדרום Bab-el-Mandeb. סבתה: בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן סמדאי, והם לדעת געז׳ Sembriti, ובארצם יש עיר ששמה Sabat על שפת ים סוף. רעמה: ביחזקאל (כ״ז כ״ב), "רוכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב". אומרים שהיא Reama בערב המבורכת בסעודיה, והיא רבת מסחר. סבתכא: בתרגום המיוחס ליונתן מתורגם זנגאי, והזכירם גם אבו אַלְפָרַג בין בני חם, ויושבים בארץ Zanguebar זנזיבר. שבא: נזכר גם למטה (פסוק כ״ח) בין בני יקטן, ויש עוד שבא אחר מבני קטורה (למטה כ״ה ג׳), ויש מקומות שונים בערב המבורכת הנקראים Saba. [ד]דן: אומרים שהיא Daden, עיר אצל Golfo Persico המפרץ הפרסי, ולא רחוקה מים הודו, ונזכרה ביחזקאל (כ״ז ט״ו), ויש עוד דדן מבני קטורה. (ח) להיות גבור בארץ: להיות מפורסם בגבורתו, ועי״כ ועל ידי כן הביא בני אדם תחת ממשלתו. ודעת Petavius כי נמרוד הוא Belus המלך הראשון לאשור, וקרוב הדבר שלכך נזכר כאן, מפני שעשו אותו ע״ז עבודה זרה; ומצאנו ארץ אשור נקראת (מיכה ה, ה) "ארץ נמרוד", גם מגדל בבל נקרא עד היום על שם נמרוד ברז נמרד, ובאותו מגדל או היכל היה עיקר עבודת בל. ויש אומרים, שנקרא נמרד על שהמריד את העולם בקב״ה. אמנם אין נראה מספור התורה שעשה עצמו ע״ז בחייו, רק שעשה לו מלוכה ביד חזקה. ואולי העמים שהיו תחת ידו קראו לו בל, כלו׳ כלומר בעל ואדון, ואשר לא היו תחת ידו קראוהו מורד (ויש אומרים כי נמרד נגזר מן נמר). ולהיות בל ע״ז מפורסמת מאד, הודיעה התורה שלא היה אלא גבור ציד: (ט) הוא היה גבור ציד: ידוע כי בימי קדם היו חיות השדה פושטות בארץ למיעוט היישוב, והיו הגבורים הורגי החיות נכבדים מאד לרב תועלתם, כגון הירקוליס ואחרים. גבור ציד: גבור סמוך, וציד שם דבר, כמו "גבורי מלחמה" (דה"ב יג, ג), "אנשי אמת" (שמות יח, כא): לפני ה׳: בכל העולם, שגם האל לא היה רואה בארץ גבור ציד ממנו (רמב״ן): על כן יאמר: כך היה משל הדיוט, כשהיו רוצים להלל איש גיבור היו אומרים דרך גוזמא שהוא כנמרד. (י) ותהי ראשית ממלכתו וגו׳: נראה שהוא בנה את הערים האלה, כמו שאמר אחר כך שבנה את נינוה וכו׳: ארך: תרגום ירושלמי והיירונימוס ומר אפרֵים סורי אומרים שהיא Edessa בארם נהרים, וראז׳ וגעז׳ נוטים לדעת Salmasius ובושארט האומרים שהיא Areca בארץ בבל, ומהעיר הזאת אומרים שהם הנזכרים בעזרא (ד׳ ט׳) בשם אַרְכְוָיֵא. אכד: ראז׳ וגעז׳ נוטים לדברי קלעריקוס שהיא עיר Sacada שהזכיר תלמי (Ptolemaeus) ואמר שהיא מעט למטה מנינוה, קודם שישפך נהר ליקוס לתוך חדקל. כלנה: לדעת Quatremère היא עיר Kolwan הרחוקה חמשה ימים מבבל. שנער: הארץ שסביבות בבל, ולא נדע עד היכן נמשכה. (יא) מן הארץ ההוא יצא אשור: הנכון כדברי רמב״ן, ולפניו התרגום המיוחס ליונתן, ואחריו בושארט, קלעריקוס ורמב״ן[2] ומהרש״ד ר' שלמה דובנא, כי נמרד יצא משם והלך לאשור. וארץ אשור היתה נקראת בפרט מדינת Adyabene (Plinius, 5. 12.) אשר בה עיר נינוה, ולפעמים נכללו בשם אשור כל ארצות ממלכת מלכי אשור, ולפעמים נקראה מלכות בבל אשור, כשנפלה מלכות אשור ביד מלכי בבל, וכשנפלה בבל ביד פרס ומדי נקרא דריוש מלך פרס בשם מלך אשור (עזרא ו׳ כ״ב). נינוה: היא עתה נחרבת, ואצלה עתה עיר Mosul, ויש קרוב לה כפר הנקרא Nunia. אבל מה שרצה מהרש״ד להסתייע מתרגום אונקלוס אינו אלא טעות, כי הה״א בסוף תיבה במקום למ״ד בתחילתה אינה נוהגת בלשון ארמי; ותרגום "אשורה" (למטה כ״ה י״ח) הוא לאתור, אבל אתוראה הוא שם היחס (אשורי) כמו בבלאה, פרסאה, מערבאה, וכן "עד מה אשור תשבך" (במדבר כ״ד כ״ב) תרגומו "אתוראה ישבינך". רחובות עיר: כך היה שמה, והוסיפו מלת "עיר", כי שם רחובות לא יראה ממנו שהוא שם עיר. ולדעת בני ע״ה כך עיקר שמה, "רחובות עיר", והוא שם הודיי (Sanscritico) לפיכך בא הסמוך אחר הסומך, ומלת Ira עניינה ארץ. יצא אשור, אל אשור, כמו "בצאתי שער עלי קרת" (איוב כ״ט ז׳), "ויצא חצר אדר" (במדבר ל״ד ד׳), "ויצא נחל מצרים" (יהושע ט״ו ד׳) "ויצא יבנאל" (שם שם י״א), "ויצא הירדן" (שם י״ו ז׳), "ויצא עין שמש" (שם י״ח ז), וכן בשרש בוא, "ויבא ירושלים" (מלכים א׳ ג׳ ט״ו), "ויביאהו בבל" (מלכים ב׳ כ״ה ז׳), וזולתם רבים. (יב) רסן: איננה ידועה, ומר אפרים אומר כי יש בארם נהרים בין נינוה ובין כלח עיר ששמה רֵיש עַיִן, ואולי היה שמה מתחילה רסן. כלח: לדעת Quatremère היא Karch בדיארבֵקר. (יג) את לודים וגו': שמות אומות בלתי ידועות היום, ואפשר שלא היו אלא משפחות מאומת מצרים. (יד) פתרוסים: יושבי פתרוס (ישעיה י״א י״א, ירמיה מ״ד א׳ וט״ו), ואומרים שהיא Thebais. כסלוחים: בלתי ידועים. אשר יצאו משם פלשתים: לפי הטעמים יצאו פלשתים מפתרוסים ומכסלוחים יחדו, לא מכסלוחים לבדם, ועל כל פנים לא יצאו מכסלוחים לבדם, כי גם מכפתורים יצאו, ככתוב: "את פלשתים שארית אי כפתור" (ירמיהו מז, ד), "ופלשתים מכפתור" (עמוס ט, ז). וכתוב: "והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם" (דברים ב, כג). ומן הפסוק האחרון הזה נראה כי לא כל הפלשתים, אלא קצתם, יצאו מכפתור, ושאריתם יתכן שהם מן הפתרוסים והכסלוחים. ואת כפתורים: גם את אלה ילד מצרים. והנה רצה הקב״ה להודיע לישראל כי הפלשתים שהיו הם הולכים לשכון אצלם הם מבני מצרים, כדי שיתרחקו מהם ומדרכיהם, כי אין ספק שהיו ישראל שבימי משה שונאים את המצרים שהשתעבדו בהם. כפתר נראה כדעת געז׳ שהיא Creta. פלשתים: פלש בלשון איטיאופיאה עניינו גלה מארצו. (טו) צידון: שם עיר ידועה. ואת חת: יושבי חברון. (טז) היבוסי: יושבי ירושלים. (יז) ואת הערקי ואת הסיני: שם משפחות מבני כנען. והיירונימוס אומר כי בימיו היו בא״י בארץ ישראל חרבות עיר נקראת Sin, וכן Arca אומרים שהוא שם עיר אצל הלבנון, והיא עתה חרבה. (יח) הארודי: נזכר ביחזקאל (כ״ז ח׳), "יושבי צידון וארוד", ואומרים שהיא אי בפיניציאה, נקראת עכשו Ruad o Rovada. הצמרי: Shaw ראה אצל חרבות Arca חרבות עיר גדולה הנקראת Sumra. החמתי: עיר חמת נמצאת עד היום בארם, אצל נהר Orontes, והיונים קראו לה Epiphania. ואחר נפוצו משפחות הכנעני: נתרבו ונתישבו בארצות אחרות. ונראין דברי נת״הש נתיבות השלום, כי מה שכתוב אח״כ אחר כך "ויהי גבול הכנעני מצדון" וגו׳ הם גבולי כנען מימי קדם, אבל בימי משה כבר נפצו משפחותם ונתפשטו הרבה והלאה לגבולים האלה, כפי מה שנתבארו גבולות ארץ כנען בפרשת מסעי. (יט) באכה: הכ״ף לכנוי, כאדם מדבר עם חברו (רש״י ורד״ק). ועניין המליצה הזאת כעניין דרך או מצד. לשע: אומרים שהיא Callirrhoe שהיה בה מעין מים חמים ההולכים בים המלח. (כ) בגויהם: עיין למעלה י׳ ה׳. (כא) ולשם ילד גם הוא: אמר לשון זה בשם, לפי שהזכירו באחרונה (רמב״ן) כדי שלא יֵחָשֵב שלא היה נכבד כאחיו, או שלא היה מרובה באוכלוסין כמוהם. ולפי שאִחֵר אותו הוסיף בשבחו כי הוא אבי כל בני עבר וגו׳: אבי כל בני עבר: הנכון כדעת רש״י ורמב״ן וקלעריקוס וראז׳ וגעז׳, שהטעם אנשי עבר הנהר, כלו׳ כלומר השוכנים למזרחו של פרת, כטעם "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם" (יהושע כד, ב), "וענו אשור וענו עבר" (במדבר כד, כד), "בעברי נהר במלך אשור" (ישעיהו ז, כ). והם אנשי אשור ובבל ואנשי ארם נהרים, שהיו גוים עצומים וממלכות גדולות. ואברהם שבא מארם נקרא העברי (למטה י״ד י״ג), וכשנתרבה זרעו נקראו בני המשפחה כולם עברים; ואם אולי גם אחרים באו מהארצות ההן לארץ כנען והולידו שם בנים, לא נקראו עברים כי התערבו עם גויי הארץ, ולא נשארו אומה נבדלת כמו שנשארו בני ישראל. והדבר מובן מאליו כי השמות האלה עבר הנהר ועברים נולדו בארץ כנען אשר היא בעבר המערבי לנהר פרת, והעמים היושבים בעבר המזרחי – עיקר שמם היה ארמים אשורים בבלים, לא עברים, ורק כשהיה אחד מהם יוצא מארצו ועובר את הנהר היו הכנענים קוראים לו עברי; וכן ארצות ארם נהרים ואשור היו נקראות רק בארץ כנען בשם עבר הנהר, וכן מה שכתוב כאן "אבי כל בני עבר" הוא לפי מה שנקראו הארצות ההן בפי אנשי כנען ואח״כ בפי בני ישראל המדברים שפת כנען. והפך מזה בעזרא ונחמיה מצינו ארץ ישראל וסביבותיה נקראות עבר הנהר או עבר נהרא, כי כן היו מעבר לנהר ליושבי אשור ובבל. וכן בפסוק "כי הוא רודה בכל עבר הנהר" (מלכים א ה, ד) הכוונה על א״י ארץ ישראל והממלכות אשר סביבותיה, וזה מפני כי ס׳ ספר מלכים שבידנו (שהוא קצור מס׳ ד״ה דברי הימים למלכי יהודה וישראל שנאבד) נעשה בגלות בבל (אדר תרכ״א). אחי יפת הגדול: הגדול כינוי ליפת, והנה כבר ידענו כי שם ויפת אחים, והנכון כפי רש״י כי כאן הכוונה במלת "אח" – שוה, כמו "שמעון ולוי אחים" (למטה מ״ט ה׳), "אח הייתי לתנים" (איוב ל׳ כ״ט), "אח הוא לבעל משחית" (משלי י״ח ט׳), והטעם שהיה נכבד כיפת שהיה הגדול; וכל זה אמנם להבזות את חם שיצאו ממנו מצרים וכנען. (כב) עילם: היא Elimais, והעם הנקרא Elimaœi, והיה מושבם בין מדי ובין Susiana, ושם הארץ ההיא Khusistan: ארפכשד: זה שם אדם, כי נזכרו תולדותיו למטה, אך על שמו נקראה אחת ממדינות אשור Arropachitis, קרוב לארמיניאה. לוד: יש אומרים שהיא Lydia באזיאה הקטנה, ולדעת Rosellini הוא שם לתלק אזיאה אשר מעבר להרי Taurus. ארם: שתי ארצות נקראו כן, האתת היא Syria, והיא ארם דמשק, והיו בה בימי דוד ממלכות שונות, ארם צובה, ארם בית רחב, ארם מעכה, וחמת; והשנית היא ארם נהרים או פדן ארם, Mesopotamia שבין פרת וחידקל. (כג) עוץ: דעת בושארט (ואחריו בעל מחקרי ארץ) שהיא קרוב לדמשק, ושמה Guta. ודעת ראז׳ וגעז׳ שהיא Ausitis בצפונה של ערב המדברית (deserta) לצד בבל והיא מקומו של איוב, ובזמן גלות בבל פשטו בני אדום והגיעו עד שם (איכה ד׳ כ״א). חול: אומרים שהיא בארם, ונקראת עד היום ארץ אלחול״ה, אצל מֵי מֵרוֹם. גתר: לא נודע. מש: אומרים שהם אנשי ההר Masius לצפון עיר נציבין (Nisibis). עבר: דעת ראז׳ וגעז׳ כי היהודים קראו לו שם זה, על שם שממנו יצאו העברים; ואני אומר כי מעולם לא מצאנו שיהיו ישראל מיחסים עצמם לעבר, אלא לאברהם ליצחק ויעקב, והנכון בטעם שם עברים מה שכתבתי למעלה (כ״א), וטעם שם עבר לאיש זה לא ידענוהו. (כה) נפלגה הארץ: נתבלבלו הלשונות. יקטן: הוא נזכר עדיין אצל הערביים יושבי Iemen, והם מתייחסים לו. (כו) את אלמודד: דעת געז׳ כי הוא Morad שלפי דברי הערביים בספור יחוסיהם היה מגזע יקטן, ויש משפחה ממשפחות הערביים יושבי Iemen הנקראת על שמו בני מראד; והנה מלבד חילוף הדל״ת ברי״ש, קשה לי בזה שיהיה סימן הידיעה (אל בערבי כה״א הידיעה בעברי) בשם אדם, והנכון שאותיות אל גם הם מן השורש, ושאין כאן טעות בכתיבת השם, ואנחנו לא נדע מי הם יוצאי אלמודד, כאשר לא נדע כמה אומות אתרות. שלף: תלמי הזכיר אומה בערב הנקראת Salapeni. חצרמות: שם מחוז בערב נקרא Hadramaut, והיא ארץ מור ולבונה. ירח: אצל חצרמות נמצא הר הנקרא הר הלבֹנה (ַגַבַל אַל קַיַיר). (כז) הדורם ודקלה: לא נודעו. אוזל: שם עיר גדולה ואֵם בערב המברכת (Iemen) ושמה עתה שבעא, ועתה בימינו הומת שם בסם המות החכם (Sectzen). (כח) עובל ואבימאל: לא נודעו. שבא עם מפורסם אצל הקדמונים בערב המברכת (Sabaei) ונזכר הרבה במקרא. (כט) אופיר: שם מחוז בדרום ערב, והוא אופיר שהיו הולכות שם אניות שלמה, טכבר מצא Sectzen במדינת Oman אשר על יד ים אוקיאנוס עיר הנקראת El Ophir: ובני ע"ה עליו השלום מצא בס' בספר Rosellini אופיר נזכר בכלל הארצות שכבשו מלכי מצרים באניותיהם, וזה סיוע לדעת Sectzen. וכבר רבו הדעות על מקום ארץ אופיר, וראז' הסכים שהיא זאת אשר עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/158