קטגוריה:ישעיהו מט א
שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי.
שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק יְהֹוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי.
שִׁמְע֤וּ אִיִּים֙ אֵלַ֔י וְהַקְשִׁ֥יבוּ לְאֻמִּ֖ים מֵרָח֑וֹק יְהֹוָה֙ מִבֶּ֣טֶן קְרָאָ֔נִי מִמְּעֵ֥י אִמִּ֖י הִזְכִּ֥יר שְׁמִֽי׃
שִׁמְע֤וּ אִיִּים֙ אֵלַ֔/י וְ/הַקְשִׁ֥יבוּ לְאֻמִּ֖ים מֵ/רָח֑וֹק יְהוָה֙ מִ/בֶּ֣טֶן קְרָאָ֔/נִי מִ/מְּעֵ֥י אִמִּ֖/י הִזְכִּ֥יר שְׁמִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
שִׁמְע֤וּ מהפך (משרת, דרגא 5) אִיִּים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֵלַ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהַקְשִׁ֥יבוּ מרכא (משרת, דרגא 5) לְאֻמִּ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
מֵרָח֑וֹק אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִבֶּ֣טֶן מונח (משרת, דרגא 5) קְרָאָ֔נִי זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִמְּעֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) אִמִּ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
הִזְכִּ֥יר מרכא (משרת, דרגא 5) שְׁמִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי המדברים הם ישראל שיצאו מבבל וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק: יְהוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי, מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי.
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ממעי וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"מבטן קראני" - מעת היותי בבטן אמי קרא שמי ישעיהו לרמז שאנבא ישועות
"מרחוק" - היושבים מרחוק
"שמעו איים" - יושבי איי היםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"שמעו איים אלי" כי נבואה זאת נוגעת עד קצה הארץ וגם "הקשיבו לאמים" אשר יהיו "מרחוק" ר"ל אשר יהיו באחרית הימים:
"ה' מבטן קראני" והזמין אותי לנבאות על הגאולה, "ממעי אמי" ההבדל בין מבטן ובין ממעי אמי, כי העובר קשור תחלה במעי האם, ואח"כ כשיגדל מעט יפרד מן המעים ויצוף אל הבטן למעלה, ומציין כי בעוד היה בבטן אמו טרם יצא לחוץ כבר קראהו ה' וצוה לו שילך בשליחותו לנבאות על ישראל, ולא זאת לבד כי גם בהיותי במעי אמי דבוק במעיה שהוא קודם שנרקם צורת הולד מאז כבר הזכיר שמי, שאהיה אנכי המוכן לשליחות, כאומר בעת נקלטה הטפה הזרעיית במעי האם מאז קרא ה' בשמו, ואחר זאת בעת נפרד ממעי האם והיה בבטן העליון אז קרא אותו בעצמו ושלחו שילך בשליחות, (והכונה כי להשגת הנבואה צריך הכנה טבעיית והכנה הרגליות, שיהיה מוכן ע"ז מצד טבעו ושיכין א"ע לזה מצד הרגלו במצות ומע"ט, אמר כי היה מוכן ע"ז בטבעו מעת קליטת ההריון, והכין א"ע לזה בבחירתו מעת נפרד מן המעיים הגם שלא יצא עדיין מבטן אמו, ודוגמא לזה בירמיה (א' ה') כמו שפרשתי שם):
ביאור המילות
"שמעו, והקשיבו. איים, לאמים". כבר בארתי למעלה (לד א') כי לאומים מציין אומות הגדולות שיש להם דת מיוחד, ואיים הם קטנים נפרדים על הים וכבר כתבתי בפי' התורה (דברים לב) כי כשידבר אל שני נושאים מתחלפים לאחד בלשון שמיעה ולהשני בלשון האזנה או הקשבה, ייחד לשון שמיעה אל הנושא שהוא עקר בדבורו שרוצה שיבין ויקבל דבריו, אבל להנושא שיודע שיבין או יקבל דבריו בעצמו אם רק יקשיבם באזניו, יאמר הקשבה או האזנה, ופה ידע הנביא שהלאומים בעלי הדת, כבר יקבלו דבריו בעת המיועד, כי כבר יאמינו באלהים ובשליחות הנביאים, ולכן א"צ רק שיקשיבו, אבל האיים הרחוקים, להם יאמר שיקבלו דבריו, כי הם לא ידעו עדן את ה':
"מבטן, ממעי אמי", המעי פורט יותר מן הבטן, שכולל כל חלל הבטן. וצבתה בטנה. והמעי הוא רק המעים. וכשיורדפו יחד על העובר, ירצה במעי אמו, בעוד שהיתה ביצת הנקבה שממנו נוצר העובר דבוק בשלל הביצים והובא לתוך הרחם ע"י נשיכת חצוצרות ברחם ונשרשת שם ע"י ליחה דבקית, ובטן אמי יקרא עת יפרד אל הבטן בעת ירקם צורת הולד, שכן נעמי אמרה העוד לי בנים במעי (רות א' יא) וכונה, בשלל הביצים, ר"ל שאינה ראויה לילד עוד. ולכן בא לשון זה גם על הזכר כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך (בראשי' טו ד'), כיון על טפת הזרע, ולא יצדק לאמר על הזכר אשר יצא מבטני, ועיין מה שפרשתי בפי' (בראשית כה כג. תהלות עא ו'):
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו מט א"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.