קטגוריה:שמות יב לט
ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם.
וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃
וַ/יֹּאפ֨וּ אֶת־הַ/בָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִ/מִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִ/מִּצְרַ֗יִם וְ/לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְ/הִתְמַהְמֵ֔הַּ וְ/גַם־צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָ/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
וַיֹּאפ֨וּ קדמא (משרת, דרגא 5) אֶת־הַבָּצֵ֜ק גרש (שליש, דרגא 4)
אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) הוֹצִ֧יאוּ דרגא (משרת, דרגא 5) מִמִּצְרַ֛יִם תביר (משנה, דרגא 3)
עֻגֹ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) מַצּ֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)
כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) חָמֵ֑ץ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) מִמִּצְרַ֗יִם רביעי (משנה, דרגא 3)
וְלֹ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) יָֽכְלוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְגַם־צֵדָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לֹא־עָשׂ֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) לָהֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ כי הבצק לא החמיץ, בגלל התנודות בדרך (כדי שבצק יתפח צריך להניח אותו במקום חמים ולכסות אותו ומבלי לטלטל אותו), כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם לא הכינו למסע דברי מאכל אחרים.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲפוֹ יָת לֵישָׁא דְּאַפִּיקוּ מִמִּצְרַיִם גְּרִיצָן פַּטִּירָן אֲרֵי לָא חֲמַע אֲרֵי אִתָּרַכוּ מִמִּצְרַיִם וְלָא יְכִילוּ לְאִתְעַכָּבָא וְאַף זְוָדִין לָא עֲבַדוּ לְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲווֹ קַטְעִין מִן לִישָׁא דְאַפִּיקוּ מִמִּצְרַיִם וְסַדְרִין עַל רֵישֵׁיהוֹן וּמִתְאַפֵּי לְהוֹן מְחוּמְתָּא דְשִׁימְשָׁא חֲרִירַן פַּטִירַן אֲרוּם לָא חָמִיעַ אֲרוּם אִיתְרִיכוּ מִמִּצְרַיִם וְלָא יָכִילוּ לְמִישְׁהֵי וְסַפִּיקָא לְהוֹן לְמֵיכַל עַד חֲמֵיסַר יוֹמִין לְיַרְחָא דְאִיָּיר מְטוֹל דִּזְוָודִין לָא עֲבָדוּ לְהוֹן: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
עוגות אין עוגות אלא חררה, שנאמר ועוגת שעורים תאכלנה (יחזקאל ד) וכתיב אף עשי לי משם עוגה קטנה (מלכים א' יז). נס גדול נעשה להם בחררה, שאכלו ממנה (לחם) עד שירד המן.
כי גורשו ממצרים שומע אני מאליהם (שנאמר) [תלמוד לומר] ולא יכלו להתמהמה (עד שנגאלו).
וגם צדה לא עשו להם להודיע (הקדוש ב"ה) שבחן של ישראל (עד) שלא אמרו למשה היאך נצא למדבר ואין לנו צדה לדרך, אלא האמינו והלכו אחר משה. ועליהם מפורש בקבלה, הלוך וקראת באזני ירושלים (ירמיה ב) מה שכר נטלו [על כך]- קדש ישראל לה' (לכך נאמר) [וגו'].רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם – לַדֶּרֶךְ. מַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא אָמְרוּ: הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר בְּלֹא צֵדָה? אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ. הוּא שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּקַבָּלָה: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב,ב); וּמַה שָׂכָר מְפֹרָשׁ אַחֲרָיו? "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'" וְגוֹמֵר (שם,ג) (מכילתא כאן).
רשב"ם
כי לא חמץ: כי לא החמיץ, וכן כבד לפב פרעה לשון פעל, וכן אהב אביו, והמלך דוד זקן, הזקין:
וגם צדה לדרך לא עשו: ולכך הוצרכו להתלונן ללחם ולמים:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות יב לט"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.