[כ] שהרי אמו בדרך מתה וכו'. ויראה לי משום דאמרינן (גיטין דף ע.) ג' דברים מתישין כחו של אדם, ואחד מהם הדרך, כדכתיב (תהלים ק"ב, כ"ד) "עינה בדרך כחי", ומכיון שאמו מתה בדרך - נראה שאין בכוחה לסבול הדרך, ויש לחוש לבנה, שטבע הבן הוא כמו הטבע של האבות:
"ועזב את אביו ומת" - פירש רבי אברהם ומת אביו ואם כן היה אומר לא יוכל אבינו לעזוב את בנו ועזב את בנו ומת או לא נוכל שיעזוב הנער את אביו כי לא יתלו החמלה על אביהם בנער כי הם יחזיקוהו כילד לא ידע בין טוב לרע אבל פירוש לא יוכל הנער לעזוב את אביו מפני נערותו והיותו ילד שעשועים בחיק אביו אשר אהבו ואם יעזבנו ויבא בדרך ימות הנער
ועזב את אביו ומת. ימות הנער בבואו בדרך מצד שהוא מעונג ורך ולא נסה שיבא ארח ברגליו. ויכלול עוד מה שימות גם אביו מצער בנו, ובא ללמד בזה כי חיי האב תלויים בחיי הנער, וכן באר אחר כך כי מצד שנפש יעקב קשורה בנפש הנער אם אולי יקרה לו אסון לנער ימות גם אביו, וזהו שאמר והיה כראותו כי אין הנער ומת.
(כב - כג) "ונאמר". עתה יטעון מצד שיגיע ממשפט זה רע לזולתו שהוא אביו שימות על ידו, וגם בזה הזכירוהו שאמרו כן תחלה מסיח לפי תומו, שע"מ שאמרת שמצד שהילד ענוג
ורך תשים עינך עליו, אמרנו אל אדוני שלא יוכל הנער לעזוב את אביו מפני שאביו ימות מן הצער וצריך אתה לחוס על הזקן, וע"ז לא היה לך טענה שתשים עינך עליו ואמרת דרך
ומת אם יעזוב את אביו אנו דואגים שמא ימות בדרך וכו' קשה מנא לו דשייך אל הנער תאמר דשייך לאביו שימות מצרתו. י"ל לפי שכל המקרא מדבר בנער כמו שאמ' לא יוכל הנער לעזוב את אביו הרי תלה החסרון בנער לא באביו לכך נראה לפרש ומת הנער בדרך. אבל לקמן בפסוק והיה כראותו כי אין הנער ומת פי' שם מת אביו מצרתו לפי שתחלת המקרא מדבר באביו כמו שאמ' והיה כראותו כי אין הנער לכך נראה לפרש ומת אביו מצרתו:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מד כב.
