ביאור:מ"ג בראשית מד כב
וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו[עריכה]
לא יוכל הנער לעזב את אביו. כי מאז שיעזב את געגועי אביו והסברת פניו, יתעצב ונפל למשכב ואז ימות.
וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת:[עריכה]
ועזב את אביו ומת. אם יעזוב את אביו דואגים אנו שמא ימות בדרך שהרי אמו בדרך מתה:
ועזב את אביו ומת. ולמה לא הביא המזכיר החמשה שאין להם הכרע כמו וישלוף נעלו וזה עמהם:
ועזב את אביו ומת. פירש רבי אברהם ומת אביו. ואם כן היה אומר לא יוכל אבינו לעזוב את בנו ועזב את בנו ומת, או לא נוכל שיעזוב הנער את אביו, כי לא יתלו החמלה על אביהם בנער, כי הם יחזיקוהו כילד לא ידע בין טוב לרע. אבל פירוש לא יוכל הנער לעזוב את אביו, מפני נערותו והיותו ילד שעשועים בחיק אביו אשר אהבו, ואם יעזבנו ויבא בדרך ימות הנער:
ועזב את אביו ומת. אביו ימות:
ועזב את אביו ומת. ימות הנער בבואו בדרך מצד שהוא מעונג ורך ולא נסה שיבא ארח ברגליו. ויכלול עוד מה שימות גם אביו מצער בנו, ובא ללמד בזה כי חיי האב תלויים בחיי הנער, וכן באר אחר כך כי מצד שנפש יעקב קשורה בנפש הנער אם אולי יקרה לו אסון לנער ימות גם אביו, וזהו שאמר והיה כראותו כי אין הנער ומת:
לא יוכל הנער לעזב את אביו. כי מאז שיעזב את געגועי אביו והסברת פניו, יתעצב ונפל למשכב ואז ימות. ועזב את אביו ומת. ועם זה אביו ימות בלי ספק.