המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ואת הארץ תסחרו" - שינו לו בדבר מפני השלום כדי שישמע אליהם לשלח אתם בנימין כי ברצונם מיד היו חוזרים לולי שאמר לא ילך בני עמכם וכן אמרו לו אחיכם האחד הניחו אתי ולא הגידו לו מאסרם ולא מאסר שמעון ויתכן שאמר להם יוסף ואת הארץ תסחרו ולא סיפרו הכתוב וטעמו שתביאו סחורה כרצונכם לקנות התבואה ולא אקח מכס סחורתכם כי איטיב לכם תחת בשתכם וכן שאול שאל האיש לנו ולמולדתינו (להלן מג ז) התנצלות לאביהם או כאשר אמרו לו כלנו בני איש אחד נחנו אמר להם לא כי באמת ערות הארץ באתם לראות והגידו לי אם אביכם חי ואם יש לכם עוד אח כי אחקור עליכם ואדע מה אתם ואז ענו שנים עשר אחים אנחנו בני איש אחד והוא בארץ כנען היום כי עודנו חי והקטן עמו והאחד איננו והוא מה שאמר יהודה (להלן מד יט) אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח וכן במקומות רבים יקצר במעשה או בסיפור כאשר הזכרתי (לעיל כד כב לא ז) ורש"י כתב תסחרו תסבבו וכל לשון סחורה וסוחרים על שם שמסבבים אחר פרקמטיא נראה שרצה הרב להזהר מזה שלא אמרו אלא שיהיו רשאים לסבוב הארץ ולשבור בר כרצונם תמיד ולא פירש כן (לעיל לד י) שבו וסחרוה ויסחרו אותה (שם פסוק כא)
ואת הארץ תסחרו תסובבו כל לשון סחורה על שם שמסבבין את הארץ פרקמטיא וכו' קשה מה לו לפרש בכאן לשון סחורה וסוחרים הרי למעלה בפר' וישלח כתו' כמה פעמים ויסחרו אותה וסחרוה ולא פי' שם דבר ומי העירהו לפרש כן במקום הזה י"ל דקשה לו מה היה לו לומ' להם את הארץ תסחרו אלא כלומ' שלא יחשבו שבשביל שנתפסו כמרגלים יהיו מגורשים מן הארץ ודחופים ממנה ולא יוכלו עוד לעבור בה כדרך החוטאים לפני המלכות שהם מגורשים מהמדינ' לכך אמר להם ואת הארץ תסחרו ופי' תסובבו ותוכלו לשוב ולעבור בתוכה ברצונכם כי לשון סחורה משמע סבוב דתרגום סביב סחור סחור וכו':
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב לד.
המשפט הזה לא ברור. האם יוסף מדבר על מסחר, כאילו שהם פותחים קו יבוא-יצוא, או מתכוננים לעבור למצרים אחרי שהם ראו את טוב מצרים, או שמדובר שהם ימשיכו לבוא ולקנות תבואה במצרים.
חמור אבי שכם אמר לבני יעקב: "וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם, שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ" (ביאור:בראשית לד י). יוסף לא הזמין את אחיו לבוא למצרים ולהתישב בה. סביר שיוסף בדבריו גרם לאחים לזכור את המשפט של חמור ולכן הם אמרו זאת ליעקב. בהמשך רואים שזאת היתה תוכניתו של יוסף: להביא את משפחתו למצרים ולהאחז בה.
